גם המפלגות ייאלצו להדק את החגורה

>> 250 מיליון שקל - זה הסכום שיוציאו המפלגות בבחירות הקרובות, כלומר 80-90 מיליון שקל מתחת לתקרת ההוצאות המקסימלית המותרת להן. הסיבות לכך הן חובותיהן הגדולים של המפלגות, הירידה במספר המנדטים שמנבאים הסקרים לכמה מהן, והקושי לגייס תרומות.



לפי הערכות, גובה ההוצאות המקסימלי של המפלגות שיתמודדו בבחירות יהיה כ-340 מיליון שקל - מהם 321.5 מיליון למפלגות שכבר נמצאות בכנסת, ועוד 18-20 מיליון שקל שיוציאו המפלגות החדשות. לנוכח חובותיהן הכספיים הכבדים של כמעט כל המפלגות, מעריכים בכנסת שחלק גדול מהמפלגות לא יוציא את מלוא הסכום המותר.

זאת ועוד, ההאטה הפוקדת את המשק בעקבות המשבר הכלכלי מקשה על המפלגות בגיוס תרומות. כל מפלגה יכולה לגייס עד 1,700 שקלים בלבד מבית אב, וכן נאסר עליהן לגייס תרומות מתאגיד.



עיקר מימון הקמפיינים של המפלגות יושג ממימון הבחירות שמעבירה הכנסת לכל מפלגה, בסך 1.2 מיליון שקל לכל ח"כ. החישוב הסופי של מימון הבחירות הוא לפי ממוצע בין מספר הח"כים בכנסת החדשה לבין מספר הח"כים בכנסת היוצאת. מפלגה חדשה תקבל מימון בחירות לפי מספר הח"כים שלה בכנסת ה-18. כמו כן, בכמה מהמפלגות מתכננים ליטול הלוואות בנקאיות לאחר הבחירות בכדי לכסות את הגירעון.



לגימלאים דווקא יש עודף בבנק



הקרב העיקרי בבחירות צפוי להיות בין קדימה לבין הליכוד. קדימה, עם 28 מנדטים, יכולה להוציא בבחירות 51.3 מיליון שקל. ואולם, בקדימה מעריכים שהמפלגה תוציא 30-40 מיליון שקל בלבד. המפלגה גוררת גירעון בעקבות הבחירות המוניציפליות שנערכו באחרונה, ובימים הקרובים תיקבע מסגרת תקציב הבחירות של המפלגה.



תקציב הבחירות של הליכוד יהיה 27-28 מיליון שקל, כפי שמתיר לה החוק להוציא. בליכוד מעריכים שהגידול במספר המנדטים, כפי שחוזים הסקרים, יגדיל את הכנסות המפלגה ממימון הבחירות. בינתיים הליכוד מצוי בחובות הנאמדים ב-35 מיליון שקל, והוא יקבל מקדמת בחירות של 8.7 מיליון שקל בלבד.



מפלגת העבודה, שמדשדשת בסקרים עם 10 מנדטים, תוציא 20-25 מיליון שקל בלבד, אף שהיא רשאית להוציא עד 35 מיליון שקל. העבודה מצויה בחובות של כ-120 מיליון שקל. מזכ"ל העבודה, ח"כ איתן כבל, אמר אתמול כי בימים הקרובים תיקבע המסגרת התקציבית להתמודדות, ולהערכתו התקציב לא יעלה על 25 מיליון שקל. לאחר פרישתם הצפויה של הח"כים עמי איילון ומיכאל מלכיאור תקבל המפלגה מקדמת בחירות של 12.4 מיליון שקל.



תקציב הבחירות של ש"ס יגיע ל-20 מיליון שקל. מנכ"ל המפלגה, ח"כ יעקב מרגי, אמר כי התקציב מורכב ממימון הבחירות המגיע למפלגה מהכנסת בסך 14.6 מיליון שקל, אם מספר המנדטים שלה לא יירד. יתרת הסכום תגויס בהלוואות בנקאיות. מרגי אמר כי המפלגה מאוזנת מבחינה כספית, ועל כן היא יכולה ליטול הלוואות בנקאיות ולהחזירן מכספי מימון המפלגות השוטף, בסך של 61 אלף שקל לח"כ בקדנציה הבאה.



יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, העריך שתקציב הבחירות של מפלגתו יגיע ל-13 מיליון שקל, בדומה לתקציב שנקבע במערכת הבחירות הקודמת. מרצ גוררת חובות מהעבר, והיא תממן אותם בקדנציה הבאה מכספי מימון המפלגות השוטף. ההתארגנות החדשה במרצ להקמת מפלגת שמאל חדשה גרמה להערכות בדבר עלייתה בקלפי, אך אורון הדגיש כי תקציב הבחירות לא יתחשב בגידול המשוער.



מפלגת הגימלאים יכולה להוציא 14.6 מיליון שקל. ואולם יו"ר המפלגה, השר רפי איתן, אמר כי הוא מתכוון להוציא סכום זעום של 4 מיליון שקל בלבד. הגימלאים נחשבת למפלגה עשירה, שמחזיקה בבנק כ-6.5 מיליון שקל. גם בבחירות האחרונות הוציאה המפלגה מיליוני שקלים בודדים.



באיחוד הלאומי-מפד"ל מתכננים תקציב של כ-10 מיליון שקל. יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אמר כי המפלגה תממן את תקציב הבחירות בעיקר מכספי מימון הבחירות ומימון המפלגות. עם זאת, המפלגה תפעל לגיוס תרומות והלוואות.



יתר המפלגות טרם קבעו את תקציב הבחירות. ישראל ביתנו, שלה 9 מנדטים, זכאית להוציא 26.8 מיליון שקל. יהדות התורה, שלה 6 מנדטים, תוכל להוציא 14.6 מיליון שקל. סיעות שלהן 1-5 מנדטים יכולות להוציא עד 12.9 מיליון שקל. עם קבוצה זו נמנות חד"ש, בל"ד ורע"מ-תע"ל, וכן סיעות היחיד או אלה שכוללות שני ח"כים: אלחנן גלזר, אפי איתם, ועמי איילון ומיכאל מלכיאור. זוהי נדוניה יפה שיביאו סיעות היחיד או הסיעות הקטנות למפלגות האם שלהן.