השריף רוצה סמכויות

>> כששוק ההון מתנהל כמו מערב פרוע, רשות ניירות ערך רוצה סמכויות של שריף. למשל, היכולת לבחור אם להעביר עבריין קטן ששבר זכוכיות לשופט בעיר הגדולה, או להחטיף לו שתי סטירות לחי ולתת לו לשבת יומיים בתא המעצר הקטן שליד משרד השריף, כדי שיחשוב היטב על התנהגותו.

תזכיר "חוק האכיפה המשלימה" משנה את היסוד הנפשי הנדרש להוכחת שורה ארוכה של עבירות בתחום של ניירות ערך. זאת כדי לאפשר לרגולטור, רשות ניירות ערך, לקבוע במהירות שמפר ביצע אותן, ולהטיל עליו קנס כספי או אף לפגוע בחופש העיסוק על ידי התליית רישיון או שלילתו.



מסלול האכיפה המינהלית יעניק לרשות ניירות ערך סמכויות אכיפה דומות לאלה של רשויות מקבילות בארה"ב ובבריטניה. רשות השירותים הפיננסיים בבריטניה (FSA) מוסמכת להטיל סנקציות של קנס כספי והודעת גינוי. לא נקבע שם סכום קנס מרבי, והקנסות אינם נגזרים מהיקף הרווח למפר, אך הרווח שהושג הוא שיקול בקביעת היקף הקנס. בהפרות כגון שימוש במידע פנים או תרמית, יש ל-FSA סמכות לדרוש מהמפר לשלם פיצוי ישיר לנפגעים בסכום הנחשב הוגן.



בארה"ב מוסמך ה-SEC להטיל קנס מנהלי על פעילים בשוק, אם הפרו את דיני ניירות הערך. הקנסות קבועים בשלוש דרגות, בהתאם לחומרת העבירות, ויכולים להגיע עד ל-100 אלף דולר ליחיד או חצי מיליון דולר לתאגיד. ל-SEC יש גם סמכות לאסור על מי שהפר את דיני ניירות הערך לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית, או למנוע מעורכי דין, רואי חשבון ואנשי מקצוע להופיע בפניו לתקופה מסוימת או לצמיתות.



יו"ר רשות ניירות ערך יהיה האיש שיקבע איזה תיק יהיה התיק העקרוני שיועבר לפרקליטות. תזכיר החוק מבטיח כי לרשות יהיו נהלים ברורים, שיבהירו אילו תיקים הם עקרוניים וראויים לטיפול פלילי, באילו דרוש טיפול מהיר.



בעצם, חוץ מהמסלול הפלילי אין לרשות ניירות ערך כלי אכיפה משמעותיים כיום. התוצאה היא אכיפה בינארית - או משפט פלילי שנמשך שנים או כלום. תזכיר החוק יעניק לרשות מנעד רחב יותר של סנקציות בשוק מתוחכם, שרק רגולטור עם יד על הדופק יכול להגיב אליו במיידיות.



המיתון הגלובלי הנוכחי מצדיק ביתר תוקף גישה כזו. בתקופות של משבר כלכלי עשויה הרשות לזהות מקרים רבים של ניסיון "לייפות" דו"חות כספיים. בעזרת החוק המוצע תוכל הרשות להגיב לכך באמצעות ענישה כספית מיידית, שתייצר הרתעה בשוק. בהיעדר כלי כזה, נצטרך להמתין שנים עד שבית משפט יאמר את דברו. במידה רבה, תזכיר החוק רק משווה את מצבה של הרשות לזה של רגולטורים אחרים, כמו הממונה על שוק ההון והמפקח על הבנקים, שגם הם מוסמכים להיות חוקר, שופט ומעניש.



עיון בזיכויים שספגה בשנה החולפת הפרקליטות בתיקי ניירות ערך עשוי ללמד אילו נושאים היו יכולים להיות מטופלים באכיפה המינהלית. תיק כמו זה שבו זוכה עו"ד ישראל שמעונוב מעבירה של הפרת דיווח בחברה ציבורית לא היה מגיע למישור הפלילי אלא מטופל באכיפה מינהלית. על תיקים שנמצאים כיום בערעור - כמו פרשת אופמת, הנוגעת לעיקרה של סוגיית המניפולציה במעו"ף - היתה הרשות ממשיכה להתעקש.