תוכנית של ספק

>> המשבר הכלכלי המתקרב במהירות מארה"ב ואירופה לישראל מאלץ את נערי האוצר לשנות דיסקט. משימה לחלוטין לא פשוטה. שכן מי שהתחנך כל החיים על ברכי הכלכלה המרסנת, הזהירה, הבולמת כל הוצאה כספית, צריך כעת לשרת כלכלה הפוכה - הרוצה לפזר כספים, לשפוך אותם במיליארדים על כבישים, התפלת מים, רכבות בין-עירוניות ופנים-עירוניות, אנרגיה וביוב. המהפך הזה קשה לאוצר. לכן אין פלא שבעוד האוצר יניח היום על שולחן קבינט השרים הכלכלי-חברתי תוכנית תשתיות של כ-10 מיליארד שקל, במגירות המפורסמות של אגף התקציבים יש בקושי תוכניות ל-7-8 מיליארד שקל.

צריך לזכור, כל התוכנית הכלכליות שיציג היום האוצר לשרים חייבות את אישור הממשלה ולאחר מכן את אישור הכנסת בשלוש קריאות. גם אם התוכנית תקבל היום את אישור ועדת השרים (החלטה של הוועדה כמוה כהחלטת ממשלה), וגם אם תקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת בעוד שבוע, התוכנית לא תקבל - ואין סיכוי שתקבל - את אישור הכנסת הנוכחית בשלוש קריאות.



לכן היא תהיה תוכנית של ספק. לכן התוכנית תעמוד על בלימה. ספק ביטחון, ספק אמונה, שהממשלה הבאה והכנסת הבאה יאשרו אותה. וכך גם יתייחסו אליה חברות התשתיות הגדולות והבינוניות במשק שאליהן פונים רוני בר-און ורמי בלינקוב, ולפי התבטאויותיה האחרונות, גם ציפי לבני.



יחד עם התוכנית הכלכלית להצלת המשק (ההשקעה הגדולות בתשתיות, מתן אשראי בערבות חלקית של המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, הגדלת תקציב המדען הראשי ועוד), תונח היום על שולחן הקבינט גם תוכנית האוצר להגברת התעסוקה ולהקטנת האבטלה במשק.



למעשה לא מדובר בתוכנית אלא במיני תוכנית. כמעט כל פרטיה הופיעו בתוכניות קודמות, כולל בחוק ההסדרים. כל ילד יודע כי ההכשרה המקצועית בישראל כושלת, וכי החרדים מעדיפים להישאר תחת אוהלה של תורה. הרעיון הכאילו חדש היחיד, להסב עובדי היי-טק להוראה, חסר סיכוי. לרוב אנשי ההיי-טק אין כישורים להיות מורים טובים ומי מהם יסכים לרדת ממרומי שכר של 20 אלף שקל ל-4,000-5,000 שקל?