>> קזחסטאן מעוניינת להדק את שיתוף הפעולה העסקי שלה עם ישראל. בסוף נובמבר ייערך בישראל מפגש עם כ-100 אנשי עסקים שיגיעו מקזחסטאן, אותו יוביל שר הבריאות הקזחי. שגריר קזחסטאן בישראל גאלים אורזבקוב מקווה שבעקבות המפגש יתרחבו ההשקעות הישראליות במדינתו. הקזחים מעוניינים במיוחד בהיי-טק, רפואה ותעשיות ביטחוניות, כשהמטרה העיקרית היא העברת ידע וייצור לקזחסטאן תמורת סיוע ממשלתי.
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקזחסטאן כוננו בשנות ה-90 - ב-92' נפתחה נציגות ישראלית בקזחסטאן וב-96' נפתחה נציגות קזחית בתל אביב. העניין הקזחי בישראל היה אז בחקלאות ובתרופות. "ישראל היא מהמדינות המעניינות ביותר לשיתוף פעולה בהשקעות והעברת טכנולוגיה", אמר אורזבקוב. "הדגש יהיה על שיתוף פעולה בתעשייה, חקלאות, תיירות ובריאות. היינו רוצים יותר השקעות של ישראלים בקזחסטאן. אני לא שולל את האפשרות שבד בבד ננהל מגעים להשקעות בישראל", הוסיף.
הקזחים מעוניינים בידע של החברות, אך גם בהקמת מפעלים שלהן בקזחסטאן בסיוע הממשלה הקזחית. לדברי אורזבקוב, חברות ישראליות ביטחוניות כמו תעש ואירונאוטיקס כבר מנהלות מגעים עם חברה ממשלתית להקמת מיזמים משותפים בקזחסטאן. בתעש סירבו להגיב לידיעה. מאירונאוטיקס נמסר: "אנו מנהלים מגעים ראשוניים בלבד באמצעות תעש, החברה אתה אנו פועלים בקזחסטאן. נשמח לשתף פעולה עם ממשלת קזחסטאן".
לדברי אורזבקוב, כבר כיום ישנם יותר מ-30 פרויקטים ישראליים-קזחיים. בין החברות הפעילות בקזחסטאן: אפריקה ישראל, נטפים, אם.סי גרופ, דיירקט קפיטל, תדיראן טלקום וסולתם. לדבריו, הקרן הלאומית להמצאות, הפועלת כחברה ממשלתית, השקיעה 5 מיליון דולר ב-2006 בקרן ההון סיכון הישראלית ורטקס, שהשקיעה את הכסף בארבע חברות סטארט-אפ ישראליות. קזחסטאן השקיעה 7 מיליון דולר נוספים בחברות אלו כמשקיע חיצוני.
אחת ההשקעות הבולטות בקזחסטאן היא של דיירקט קפיטל, שרכשה לפני שנה כ-45 דונם בבירת קזחסטאן, אסטנה, תמורת כ-35 מיליון דולר. בנוסף, IDE סיימה פרויקט של התפלה באזור מנגסטאו שבמערב קזחסטאן בהשקעה של 14 מיליון דולר. כמו כן, תדיראן טלקום עובדת על פרויקט עבור חברת נחושת קזחית בכ-3 מיליון דולר.
האינדיקטור החשוב ביותר בשיתוף הפעולה הכלכלי הוא היקף הסחר ההדדי, שעלה ב-75% בין 2006 ל-2007 - ל-1.3 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הגיע הסחר ההדדי ל-2 מיליארד דולר. עם זאת, רוב היצוא מקזחסטאן מורכב מנפט, שמחירו עלה בהדרגה באותה תקופה, עד לחודשים האחרונים.
גם בקזחסטאן מרגישים את המשבר
המשבר הכלכלי העולמי השפיע גם על קזחסטאן בשנה החולפת. עיקר הפגיעה היא בבנקים שנטלו הלוואות גדולות בחו"ל ובנדל"ן למגורים ומסחר בו נעצרו ההשקעות בגלל מחסור באשראי. גם מחירי המתכות, עליהן ביססה קזחסטאן את צמיחתה, ירדו השנה. בשבוע שעבר הורידה חברת הדירוג פיץ' את דירוג קזחסטאן מ-BBB למינוס BBB.
הממשלת קזחסטאן נקטה באחרונה צעדים לצמצום השלכות המשבר. לדברי אורזבקוב, הממשלה הציעה 4.5 מיליארד דולר לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים בתחומי הבנייה, הבנקאות והחקלאות. כמו כן, נשיא המדינה הציע להשתמש ב-10 מיליארד דולר מקרן לדורות הבאים שהוקמה לפני כמה שנים לצמצום השלכות המשבר. לקרן הופנו עודפי הכנסות מיצוא סחורות והיקפה הגיע ל-51 מיליארד דולר. אחת האפשרויות אותן בוחנת ממשלת קזחסטאן היא הזרמת הון לבנקים תמורת מניותיהם, כפי שנעשה בארה"ב ובבריטניה. כמו כן, בכוונת הממשלה להקים קרן חדשה בהיקף של מיליארד דולר לטיפול במשבר.
בנוסף, מתכננת קזחסטאן להקים קרן ממשלתית בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, שתשתף פעולה עם קרנות ממשלתיות גדולות בעולם בהשקעות בפרויקטים בקזחסטאן, בעיקר בתשתיות ובחשמל. "ישנה תוכנית להקמת קרן משותפת עם סין במיליארד דולר ועם בחריין ואבו דאבי בכ-1.5 מיליארד דולר", אמר אורזבקוב.
"הרעיון הוא ליצור חברת ניהול ממשלתית גדולה, כמו טמאסק של סינגפור. הקרן תהיה שותפה ידידותית לחברות ישראליות שירצו להשקיע במכרזים בקזחסטאן שיסתכמו במיליארדי דולרים", הוסיף. עם זאת, בקזחסטאן קיימת חובת רכש גומלין של 60% ממכרז ממשלתי, כלומר חברות זרות שיזכו במכרזים יצטרכו לרכוש 60% מהמכרז מחברות מקומיות. לדברי אורזבקוב, הממשלה מתכוונת לשנות את החוק ולשנות את חובת רכש הגומלין ל"כמה שיותר", כדי לפתח את הייצור בקזחסטאן ולקדם השקעות שישאו על מוצריהן תווית "מיוצר בקזחסטאן", אמר השגריר.
שגריר קזחסטאן בישראל: אנו במשא ומתן למיזמים משותפים עם אירונאוטיקס ותעש
מאת אורה קורן
19.11.2008 / 8:09