להפריד בין הפוליטיקה לסחר עם אירופה

>> בשנה האחרונה נתון היצוא הישראלי בסבך קשיים: השקל החזק פגע ברווחיותו, המשבר הכלכלי העולמי וההאטה בביקושים הקטינו את היקפו וקשיים בהשגת אשראי חדש מפריעים לסגירת עסקות.

על רקע הצפי להאטה בישראל, צריך לזכור כי היצוא נחשב אחד ממנועי הצמיחה החשובים, וכי האיחוד האירופי קולט כשליש ממנו, בדומה לארה"ב. לכן אין להקל ראש בטענות אירופיות כלפי היצואנים הישראלים, על אף שברור כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ כלכלי כדי לזכות בהישגים מדיניים. יש לקוות כי שרת החוץ ציפי לבני אינה סבורה כי הצהרותיה על הגזמה מצד האירופים הן הפתרון. האירופים בהחלט מגזימים, אבל הם יודעים איך ללחוץ, ואין זה הזמן להוסיף עוד לחצים על היצואנים. מניסיון העבר ניתן להקיש כי באיחוד האירופי למדו איך לגלגל את עניין היצוא המצומצם יחסית מהשטחים - לכלל היצוא הישראלי לאירופה. הנציבות האירופית כבר השתמשה בכך בהצלחה ב-2004, כשכגרמה לישראל לשנות את הסימון על היצוא מהשטחים.



לפני שכדור השלג של היצוא מהשטחים יצבור תאוצה, ראוי שהאוצר והתמ"ת יפגינו מעורבות גבוהה יותר בעניין שנמצא כעת באחריות משרד החוץ. בנוסף, למרות הבחירות המתקרבות, רצוי ששרים בכירים ישקלו את הצהרותיהם בדבר המדיניות בשטחים, גם מול ההשלכות שעלולות להיות להן על היצוא והמשק בכללו.