גמישות הדיווח פוגעת במשקיעים

>> הירידות החדות באג"ח הקונצרניות הן גם הזדמנות לחברות הנושאות את החוב: רכישת החוב בידי החברה חזרה בשוק במחירי מבצע. למשל, איגרות החוב של אפריקה (סדרה כ"א) הנסחרות ב-25 אגורות, מחיר המשקף תשואה של 52%. כך, רכישה עצמית תניב לחברה רווח הון של 75 אגורות לאיגרת - פי ארבעה על הכסף.

מהלך כזה ירשים את המשקיעים. רכישת אג"ח בידי החברה תצביע למשקיעים על האמון של אפריקה ביכולת החזר החוב שלה ומחיר האיגרת יעלה. בנוסף, רכישה עצמית היא אירוע חיובי המשפר את מצב החוב של החברה שלה הלוו המשקיעים כסף.



ואולם מה אם המשקיעים אינם יודעים? רכישת אג"ח (למעט אג"ח להמרה) אינן מחייבות בדיווח. כך, החברה יכולה לאסוף ניירות בשוק מבלי לדווח למשקיעים. היתרון לחברה ברכישה ללא דיווח הוא שהודעה כזו תקפיץ את מחיר האיגרת והרכישה תיעשה במחיר גבוה יותר. במצב שבו המשקיעים אינם מודעים לרכישה חוזרת, החברה יכולה להמשיך ולרכוש ניירות בשוק במחירים נוחים.



בתרחיש כזה המשקיעים מפסידים - הם מוכרים את החוב במחיר נמוך ללא ידיעה שהחברה אוספת אג"ח בשוק. הידיעה על רכישת אג"ח בידי החברה היתה נוסכת בהם ביטחון והם היו דורשים מחיר גבוה יותר בעבור האיגרת, ואולי אף היו ממתינים עם המכירה.



באיחור משמעותי הבינו ברשות ניירות ערך את הבעייתיות שגמישות הדיווח ברכישה עצמית של אג"ח מאפשרת, והם עומלים כעת על "הנחיה חדשה בדבר גילוי על תוכנית רכישה עצמית ועל רכישה עצמית". ביום שני פירסמה הרשות טיוטת הנחיות, והערות הציבור יתקבלו עד סוף החודש.