המלכ"רים לא יכולים לבטוח בנדיבים

>> לארגונים ללא כוונת רווח מאפיינים ייחודיים המבחינים בינם לבין ארגונים ממשלתיים ועסקיים. במיוחד בולט תפקידם בזירות המאופיינות ב"עמימות חברתית", שבהן ארגונים ממשלתיים או עסקיים נכשלים בשליחותם או ממאנים להיכנס אליהן. כך ממלאים הארגונים ללא כוונת רווח חללים הנוצרים בעטיו של כישלון הממשלה והשוק החופשי לספק שירותים חיוניים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

פעילות ארגונים אלה אינה נשענת על הון עצמי. התפלגות הכנסותיהם מלמדת כי 53% מהן מקורם בממשלה וברשויות המקומיות, 19% מכספי תרומות מקרנות פילנתרופיות בישראל ובעולם ו-28% ממכירת שירותים. לתלות במימון הממשלתי והפרטי השלכות על תפקודם וזהותם הארגונית. התלות שמקורה אף בהתקשרות החוזית עם הממשלה פוגעת באוטונומיה שלהם.



מחקרים מלמדים כי ככל שהארגונים תלויים במימון הממשלתי, כך קיימת הסכנה שהם יהיו כבולים על ידי הממסד. לתלות זו השפעה על ההתנהגות הקונפורמית שלהם עם המדיניות הממשלתית. זאת למרות הדיבורים בדבר השותפות בין הממשלה, הארגונים והמגזר העסקי. ארגונים שאינם פועלים לפי הנחיות הממשלה יכולים למצוא עצמם נפגעים בהכנסותיהם. כך אנו עדים לשינויים מבניים המתבטאים באימוץ דפוסי פעולה ביורוקרטיים ההופכים את הארגונים ל"ממשלה ב'", והם מאבדים את זהותם הייחודית.



הסכנה האחרת האורבת לפתחם של הארגונים היא התלות בהכנסות מהמגזר העסקי וקרנות פילנתרופיות. עד לא מזמן ועד להתפרצות המשבר העולמי טענו נגדם שאינם עושים די כדי לגייס את הכספים ממקורות אלה, ובכך מקטינים את תלותם במימון הממשלתי. לצד מגמה זו היינו עדים לתביעות הפילנתרופים להתערבות בניהול הפנימי של המלכ"רים מתוך רצון לשפר את תפקודם ולהטמיע בהם דרכי ניהול מודרניות. עתה עומד לפתחנו משבר שכנראה לא יפסח גם על ישראל. בין הנפגעים יהיו המלכ"רים, שהכנסותיהם מהפילנתרופים כבר נפגעו. התוצאה היא פגיעה בארגונים שהממשלה לא היטיבה עמם ואילו השוק החופשי והמגזר הפרטי התעלם מהם.



המחויבות של המלכ"רים ללקוחותיהם מחייבת אותם להיערך מחדש, שכן הישרדות החלשים בהם מוטלת בספק. היערכות זו קשורה בשינויים בכל הקשור למבנה הפיננסי. התלות הפיננסית בממשלה מעמידה בספק את הייחודיות שלהם כארגונים עצמאיים וחדשניים. כארגונים ממסדיים וביורוקרטים אין בהם צורך. מאידך, הארגונים אינם יכולים לבטוח בנדיבות הפילנתרופים והמגזר העסקי שיעמדו לצדם בעת משבר. טוב יעשו הנהגות הארגונים אם יחשבו מחדש על תפקידם ועל המבנה הארגוני והפיננסי שלהם, שיקטין את תלותם בגורמי המימון המסורתיים. זאת הם יכולים לעשות באמצעות פיתוח שירותים ייחודיים וגיבוש תוכניות חדשניות שיש להם פוטנציאל של יצירת ביקושים מצד קהלי יעד חדשים.



הארגונים חייבים להתאים עצמם למציאות המתהווה. הישענות על הדפוסים המסורתיים והיעדר חשיבה יצירתית עלולים לגרום לזעזועים ולהוות איום ממשי על קיומם.



הכותב הוא מנהל המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל באוניברסיטה העברית