מי צריך את תוכנית החירום של האוצר?

שר האוצר רוני בר-און חשף היום (רביעי) בפני הציבור את התוכנית שיזם משרדו להתמודדות עם המשבר הכלכלי הגלובלי שאותותיו כבר ניכרים במשק הישראלי.

תוכנית האוצר להאצת המשק מתמקדת במאמץ לצמצם את ממדי האבטלה, שצפויים לנסוק ב-2009 בשל מחנק האשראי בעולם, הירידה בכוח הקנייה וירידת ערך הנכסים. לדברי בר-און, המדינה תשקיע בשנה הבאה סכום חסר תקדים של 21 מיליארד שקל - 41% יותר מההשקעה ב-2008 - בתחומים מעודדי צמיחה במטרה ליצור אלפי מקומות עבודה.

לכאורה הכל טוב ויפה. אלא שיש מי שקצפם יוצא על התוכנית היומרנית ורחבת ההיקף, בטענה כי היא אינה מחדשת דבר וכי הכספים יישפכו לריק. מפלגות ש"ס והעבודה התנגדו למתווה שלה, בטענה כי יש להפנות את המשאבים הללו להגדלת התקציבים החברתיים ולהרחבת תקציב המדינה.

מה אתם חושבים? האם הסכום העצום צריך להיות מוזרם לחברות ומפעלים במטרה למנוע פיטורים המוניים? או שעדיף להשאיר את הכסף בקופה ולהקצות אותו למשרדים - חינוך, ביטחון, רווחה ובריאות - כדי לפזר אותו בין כל האוכלוסייה ולהקל על כולם? האם תוכנית החירום היא בזבוז זמן, או שחבל על כל דקה שבה היא לא מאושרת ויוצאת לדרך? שתפו אותנו בדעה שלכם, גם בווידאו.