נעמה פרידמן, הפורשת מתוכנית הריאליטי: "לא יכולתי לדמיין מה רב יהיה הסבל בהליכתי אל ה'אח הגדול'"

נעמה פרידמן, אשר עזבה את בית "האח הגדול" לפני מספר שבועות, פירסמה ביום ראשון האחרון פוסט בבלוג שלה ב-TheMarkerCafe, בו תיארה את ייסוריה ואכזבתה מהחוויה ב"אח הגדול". כך כותבת פרידמן בבלוג: "לא יכולתי לדמיין מה רב יהיה הסבל בהליכתי אל ה"אח הגדול", בו ייסורים כאב ומכאוב צורב יהיו מנת חלקי - בנפשי ובגופי".

בפוסט שהוקדש ברובו לגעגועיה לילדיה והשתתפותה כאם בתוכנית הריאליטי כותבת פרידמן: "סבורה הייתי כי אני רואה את המטרה הסופית (באם אזכה, בניית בית עבור משפחתי ופרסום הספר שכתבתי). לדאבוני, סירבתי לראות את הסיכונים מול הסיכויים. פיזית, הייתי נוכחת בתוכנית 'ריאליטי'. מנטאלית, הייתי במקום בו כמעט אבדה שפיותי, שהעצימה אותה למימדים של טירוף, ייסורי מצפון וטונות של רגשות אשם. לתומי חשבתי, שניתן לנתק בלחיצת כפתור, באופן זמני, את האמהות שבי מזה חמש שנים. לא אמדתי נכון את מחיר ה'לחיצה' שגרמה לתחושה חלולה מבפנים".

פרידמן מתארת את חייה בבית "האח הגדול" ומספרת כי "אם הייתה שם עוד אמא, אולי הייתה קצת תמיכה רגשית וונטילציה משותפת. אין ספק שזו הייתה קצת מקילה. אבל השעמום, חוסר המעש, השהיה במחיצת אנשים שהיו לי זרים והחסר הענק של ילדיי ובן זוגי בחיי היום יום גרמו לי עד מהרה להתפכח מהמשחק.

"כל חיי ריצדו לנגד עיני כשניסיתי להבין מה בעצם אני עושה שם, למה בכלל נכנסתי לבית 'האח הגדול'. מה קורה לי בתוכנית ריאליטי כשהריאליטי של חיי מתרחק ממני מרחק אלפי שנות אור. הכנת האוכל, ולא לילדי גרמה לי לייסורי מצפון. הניסיון להבין את שעת היום ולדמיין אותם בשגרת חייהם גרמו לי לתחושות של טמטום. מה אני עושה כאן? הייתה שאלה שלא הפסקתי לשאול את עצמי", היא כותבת.

על הדרך בא הגיעה לתוכנית הריאליטי כותבת פרידמן: "השתתפות בתוכנית ריאליטי נראתה כמו עוד אחד מהפרויקטים המאתגרים שאני מכניסה לתוך חיי בין אמהות, עבודה, לימודים, קריירה שנייה בכתיבה ועוד. בעצם הכל התחיל כבדיחה בין חברים, כזו שהתגלגלה לתוך חיינו ועד מהרה הפכה למציאות שנראתה כמו הזדמנות חד פעמית לחוויה אחרת, להתנסות שונה שיש בה גם היבט כלכלי,כזה שיכול היה להוביל את משפחתי ואותי למקום קצת אחר".

מההפקה נמסר: כל אחד מדיירי בית האח הגדול נכנס אליו מרצונו החופשי. אין ספק שהשהות בבית הינה התנסות יוצאת דופן וכל דייר עובר אותה בצורה שונה. ההפקה ליוותה את נעמה במהלך שהותה בבית וסייעה לה בתמיכה ובעזרה הנדרשת גם לאחר צאתה מהבית. אנו מברכים על יוזמתה לכתיבת טור כה אישי וחושף ובטוחים שתהליך זה לא היה קורה אילולא לקחה חלק בחוויה כה עוצמתית.

לבלוג של נעמה פרידמן: אח גדול אמא קטנה