לאחר 13 שנה: בית המשפט המחוזי זיכה מחמת הספק את נאשמי פרשת אורסיס

מפלה נוספת לפרקליטות מיסוי וכלכלה: בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול את ערעור החברה הציבורית אורסיס, החברה הפרטית אילקס, חברת החיתום לידר ונושאי משרה בהם וזיכה אותם מעבירות שונות של ניירות ערך מ-95'.



אורסיס עוסקת בפיתוח מערכות תוכנה למעבדות רפואיות ואילו אילקס היא חברה פרטית שעוסקת בשיווק מוצרי אורסיס. ב-93' החלה אורסיס את ההכנות לקראת הנפקתה בבורסה. ואולם, 95' אופיינה בכישלונות של הנפקות רבות, ולכן קשה היה לגייס חתמים לליווי ההנפקה. בסוף של דבר, לידר ריכזה את ענייני החיתום.



אחראי החיתום בלידר, אהוד ליבמן, הבהיר למשה בן שאול, בעל השליטה באורסיס, שהשוק בשפל ומניית אורסיס צפויה לרדת לאחר ההנפקה. בתגובה הודיעה בן שאול כי יקלוט את ההיצעים במניות אורסיס ללא ירידת שער בימי המסחר הראשונים.



בפברואר 95' נחתם הסכם חיתום בין לידר לחברות חיתום נוספות ובאותו חודש פורסם התשקיף. לציבור הוצעו 265 אלף מניות רגילות במחיר 40 שקל למניה. בתשקיף התחייבו החתמים לרכוש את המניות שהציבור לא יזמין. מנגד, עמלת החיתום הכוללת היתה 10 אחוז מהתמורה הכוללת שתתקבל בהנפקה.



הציבור לא נענה למניה. בשל כך, טענה המדינה, החליטו החתמים ובעלי השליטה להציג מצג הפוך, של הצלחה. בשלהי מארס 95' נערכה פגישה במשרדי לידר בנוכחות בן שאול, נושאי משרה נוספים ונציגי החתמים. האחרונים העלו חשש מפני כישלון ההנפקה עקב אי הענות הציבור להצעה שבתשקיף. ליבמן ובן שאול חזרו על תוכנית התמיכה בשער.



בעקבות זאת, הסכימו החתמים להזמין בהנפקה מניות אורסיס בכמות השווה לזו שהיה עליהם לרכוש לפי ההתחייבות החיתומית (אם הציבור לא ירכוש את המניות כפי שהוצע בתשקיף). לפי ההסדר, כל חתם יוכל למכור בימים הראשונים של המסחר כ-40 אחוז מהמניות שהוזמנו בחשבונות הקשורים אליו תוך תיאום בין כל המעורבים ומבלי להודיע לרשות ניירות ערך או לבורסה. כך זכו החתמים לעמלות הפצה מבלי לקחת סיכון לגבי 40 אחוז מהמניות שהזמינו בהנפקה.



בסוף מארס 95' הזמנות החתמים והחשבונות הקשורים אליהם היוו 96.7% מכמות המניות שהוצעו. כלומר, הציבור הרחב רכש רק 3.3% מהמניות. סך כל העמלות וההטבות שקיבלו החתמים עמד על כ-1.6 מליון שקל. באפריל החל המסחר ובן שאול, גם באמצעות אילקס, רכש מניות ב-3 מיליון שקל ללא שינוי שער כדי להציג הנפקה מוצלחת, כך לפחות טענה המדינה.



ב-98' הוגש כתב האישום. שופט בית משפט השלום עמירם בנימיני הרשיע את המעורבים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך והשפעה בתרמית.



בדצמבר 2004 נגזרו העונשים: אורסיס ואילקס, לידר וחברת החיתום בכורה ספגו קנס כספי בסך 250 אלף שקל. בן שאול ויעקב דנציגר, שהחזיק ב-20 אחוז ממניות בכורה, נידונו לחצי שנה של עבודות שירות, שנה על תנאי וקנס של חצי מיליון שקל. ישי ויין, מנהל בפועל של אליקס, נידון לשמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל, אהוד ליבמן, אחראי תחום החיתון בלידר, נידון לשנת מאסר בפועל, שנה על תנאי וקנס בסך חצי מיליון שקל.



הזיכוי של ברלינר מתבסס על כך שבנימיני שקבע כי עד חתימת התשקיף והסכם החיתום, לא התרחשה פעילות פלילית. "גם אם היו דיבורים בנושא התמיכה בשער, לא התגבש עדיין הסדר בר דיווח – נכרת הענף עליו יושב כתב האישום", קבעה.



לדברי ברלינר, "העובדות שהוכחו יכולות להתיישב גם עם דרך פעולה תמת לב, וחסרת כוונה פלילית. די בקיומה של האפשרות לפרשנות מעין זו כדי להביא למסקנה שקיים ספק סביר, ממנו רשאים המערערים ליהנות".



ברלינר התייחסה בהרחבה לעובדה, עליה אין מחלוקת, בדבר רכישת רוב רובן של המניות על ידי החתמים ומכירתם לבעלי השליטה. הסניגורים הצביעו על כך שבפקודות המכירה של החתמים ניתנה הגבלת שער. אם יודעים החתמים מראש כי הכמות שיזרימו לשוק תירכש בשער ההנפקה, לשם מה נקבעה הגבלת שער? הקשו הסניגורים.



חרף הנתונים הקיצוניים פסקה ברלינר כי התנהגות בעלי השליטה היא נסיבתית ו"יש לבחון אותה באמת המידה השמורה לראיות כאלה, דהיינו רק אם המסקנה המתחייבת היא חת ואחת בלבד ואין אפשרות לפרשנות אחרת, או אז ניתן יהיה לבסס עליה ממצאי עובדה".



נימוק אחר לזיכוי נובע מהתנהגותם הלא עקבית של החתמים. אם היה הסדר, הרי היו מתנהגים באופן מתואם. כך גם הדבר בנוגע לבן שאול ומקורביו. "לאורך כל הדרך בן שאול האמין במניה. הוא רצה לחזור בו מההנפקה בשל ערך החברה הנמוך שנקבע ע"י החתם, ואין מדובר בצעד טקטי או לוגיסטי", ציינה. היא הוסיפה כי רצון להגדיל את האחזקות הוא לגיטימי ויכול להיות מניע לרכישה. היא העירה כי התופעה של בעלי שליטה שקונים את מניות החברה בבורסה סמוך לאחר ההנפקה היא תופעה מקובלת.



עורכי הדין שייצגו את אורסיס, אילקס ובן שאול, גיורא אדרת, נתי שמחוני ואורן אדרת מסרו בתגובהף "אין ספק שזהו יום משמח ומרנין. מעבר לשמחתם הפרטית של המערערים שזוכו, זוהי תעודת כבוד למערכת המשפטית.מדובר בפרשה ישנה נושנה – שחגגה זה מכבר בר מצווה – ואין צורך להכביר במילים את דרך הייסורים שעברו המערערים עד הגיעם לשמוע את הבשורה המיוחלת בדבר זיכויים. אנו תקווה כי תדע התביעה להשכיל וליישם את אמות המידה שהותוו בפסק-הדין".



לידר יוצגה באמצעות עורכי הדין רם כספי ויאיר כספי, בכורה ודנציגר על ידי עו"ד יעל גרוסמן וליבמן על ידי משרד ליפא מאיר.