צריך לשמור על הגדולים

מאת אורה קורן

"התבלבלנו בשנים השמחות וחשבנו שאנחנו מתמחים ביצירת חברות סטארט-אפ ומכירתן. בעולם שרואים עתה, לא זה יהיה מרכז הכובד של ההיי-טק הישראלי. מרכז הכובד שלו יהיה עסקים אמיתיים" - כך סבור יהושע (שוקי) גלייטמן, מנכ"ל חברת ההשקעות שרם-פודים-קלנר (שרפ"ק) טכנולוגיות , ששימש בעבר מדען ראשי במשרד התעשייה והמסחר.

כשגלייטמן אומר "התבלבלנו", הוא בהחלט אינו מוציא את עצמו מהכלל. מאחורי החזות המצוחצחת של מדען ראשי כריזמטי ומצליח במחצית השנייה של שנות ה-90, נמצא כיום מנהל במגזר הפרטי שצריך להצדיק גיוס נמוך מהמתוכנן לצד הפסדים ומחיקות בחצר הביתית שלו.

באחרונה השלים גלייטמן גיוס בהיקף של 60 מיליון דולר מתוך 100 מיליון דולר שתיכנן לגייס. בנוסף, נאלצה שרפ"ק טכנולוגיות לספוג הפסד של 2.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2001 לצד מחיקות בהיקף של 1.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 4.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

האשמה אינה מוטלת על כתפיו של גלייטמן בלבד, אף שמטבע הדברים הזרקורים בהקשר זה מכוונים אליו. שרפ"ק הקימה את קרן ההשקעות בהיי-טק בעיצומה של הבועה לפני כשנה וחצי. היא העבירה לתוכה השקעות בטכנולוגיה שבוצעו עוד לפני כניסת גלייטמן לקבוצה. בדומה למנהלי הקרנות עוסק גלייטמן בשנה החולפת במחיקות שווי של חברות שלא שרדו את משבר ההיי-טק העולמי ובהפקת לקחים.

נגד הרעיון של חייק

מה שמייחד את גלייטמן בנוף העסקים הישראלי הוא בעיקר המזג הסוער. אחת הדוגמאות לכך היא תגובתו לרעיון של מנכ"ל התמ"ס, אמיר חייק, להקים קרן סיד לתמיכה ממשלתית בחברות בראשית דרכן. לפי הרעיון המתגבש, תשקיע הממשלה בקרן 100 מיליון דולר, קרנות הון סיכון ישקיעו סכום דומה ויחד יממנו הקמה של כ-400 חברות סיד חדשות. הנחת העבודה היא שקיים כשל שוק המתבטא בחוסר נכונות להשקיע עתה הון פרטי בתחום.

"יש לי ביקורת קטלנית על הרעיון", אמר גלייטמן, "מי שמציע להקים קרן סיד לא מבין איפה הוא נמצא". אף שבתמ"ס טרם החליטו על דפוסי ההשקעה של הקרן - אם ההון יושקע ישירות בחברות או בעקיפין דרך קרנות - גלייטמן קובע נחרצות: "נראה משונה שמדינה מחליטה להשקיע באקוויטי של חברות. קרן סיד תביא להתעשרותם של כמה יזמים בודדים. את כספם של משלמי המסים צריך להשקיע במקומות אחרים, כגון ביטחון, בריאות ועתיד טוב יותר, שפירושו חינוך, צמיחה כלכלית ותשתיות".

גלייטמן סבור כי תופעת חברות הסיד, הכוללת שלושה חברים עם רעיון וללא פרוטה, חלפה מהעולם ולא תשוב בטווח הנראה לעין. את מקומה יתפסו, לדעתו, הדפוסים הישנים להצמחת חברות. "אין כשל שוק בתחום הסיד", קובע גלייטמן, "שוק ההיי-טק הוא שוק מאוד משוכלל, והשוק אינו משקיע בחברות סיד, משום שייתכן כי לא נכון להשקיע בהן.

בתחילת שנות ה-90 ההשקעה הראשונה היתה כסף מהבית. חברה שהגיעה לבשלות מסוימת הביאה השקעות בהיקפים קטנים. לא היו אז שלושה חבר'ה עם רעיון, שקיבלו 3-10 מיליון דולר. אם המערכת הממשלתית רוצה לשחזר את המצב הזה אני רוצה להזכיר לה, שגם בתקופה ה"שמחה" היו 10% הצלחות עם חברות סיד, שפירושם 90% כישלון. האם משקיע ממשלתי יביא להישרדות ההיי-טק דרך תמיכה בחברות שרובן המכריע ייכשל? המציאות הנכונה היא: תביא כסף מהבית ותוכיח את עצמך, ורק אז תמצא משקיע. גם מבחינת שוויין של חברות הסיד, המספרים שהכרנו מתו, עברו מן העולם. אז אין כשל שוק בתחום", סיכם.

גלייטמן אינו שונה ממנהלי קרנות ישראליות אחרים, שאינם רוצים למצוא עצמם מתחרים בכסף ממשלתי על חברות סיד טובות שעשויות לקום. השוני שלו מעמיתיו מתבטא בהתנגדותו הנחרצת להזרמת הון ממשלתי לקרנות הון סיכון, מהלך שמובילות עתה קרנות הנתונות במצוקת מזומנים חריפה.

ייתכן כי הסיבה לכך היא שבקופתו של גלייטמן מצויים 60 מיליון דולר טריים, בעוד שקרנות אחרות מתקשות לחלק את שארית המזומנים שלהן בין חברות הפורטפוליו הזקוקות להנשמה מיידית של הון. קרנות אלה החליטו לנסות ולגייס את 100 מיליון הדולר הממשלתיים המיועדים לחברות הסיד לצורך מימון חברות היי-טק במצוקה, כתחליף לקבלת החלטות קשות, כגון סגירת חברות שסיכוי הישרדותן קלושים.

"לא נכון להשקיע כסף ממשלתי בקרנות הון סיכון", פסק גלייטמן, "אני עצמי מתקשה במצב הקיים, אך אפשר לגייס, וקרנות טובות ימשיכו לגייס". לדבריו, התהליך שעובר על חברות ההיי-טק החל לעבור באיחור מסוים גם על קרנות ההון סיכון. "אנחנו רואים תהליך מאוד כואב שבו כל תחום ההיי-טק מצטמצם בשווי החברות ובהיקף הכסף הזמין. בהנחה שהמשבר יסתיים ב-2003 בעקומת צמיחה נמוכה יותר, נראה בקרנות תהליך הדומה לזה שמתרחש בחברות היי-טק: פחות הון ופחות קרנות. כפי שקמו חברות רבות ללא הצדקה, כך קמו קרנות ללא הצדקה. לקרן יש אורך נשימה ארוך יותר יחסית לחברה, אך בסופו של דבר נראה ירידה גם במספר הקרנות ובכסף שהן ינהלו".

גלייטמן מציע לממשלה להשקיע את 100 מיליון הדולר הממשלתיים בסיוע לחברות גדולות, המעסיקות אלפי עובדים, לשימור הבסיס הרחב של התעסוקה. "אולי יש טעם לעזור לחברות גדולות לצלוח את התקופה הקשה", אמר. לרגע נדמה היה כי גלייטמן מעלה מס שפתיים לידידו אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל. ואולם גלייטמן ממהר להבהיר: "אני מתכוון לחברה כמו קומברס, לדוגמה, המעסיקה 5,000 עובדים".

הצעתו של גלייטמן מעוררת תהייה, כיוון שגם חברות גדולות מפטרות עתה מאות ואלפי עובדים. לשאלה אם אינו חושש שהזרמת הון ממשלתי תפגע בתהליכי ההתייעלות של החברות הגדולות, משיב גלייטמן: "נכון, יש בכך סכנות גדולות. אין לי פתרון בית ספר לשאלה איך עוזרים להיי-טק הישראלי לעבור את התקופה הקשה. עם זאת איני רואה חשיבה מסודרת שאומרת: יש מצב קשה, צריך לעבור אותו, כשהיעד הוא יצירת מקורות תעסוקה - איך מגיעים לזה. הקמת קרן סיד נראית לי כמו שליפה מהמותן", סיכם את גישתו.