וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך יש לתכנן מחדש את מערכת הפיננסים הגלובלית ואת חוקיה

אקונומיסט

20.11.2008 / 8:32

אסור לתת למפגש מדינות G20 להפוך לבמה לנאומים חוצבי להבות אך חסרי אחיזה במציאות. נכון לעכשיו אף מנהיג לא מוכן ליצירת רגולטור שיתערב בכלכלת ארצו



>> מאוד מפתה להתייחס למפגש מדינות G20 כאל סוג של תיאטרון פוליטי. נשיאים וראשי ממשלות ממדינות עשירות ומשווקים מתעוררים הגיעו לוואשינגטון במטרה לנסח מחדש את חוקי הכלכלה העולמית. מי שקיווה שמפגש זה יהיה המשך לוועידה שהתקיימה ב-1944 בברטון וודס, שיצרה את המערכת של תקופת פוסט-מלחמת העולם השנייה, שכללה שערי חליפין קבועים וייסדה את קרן המטבע הבינלאומית ואת הבנק העולמי, נכזב. הוועידה נמשכה שלושה שבועות, שקדמו להם שנתיים של הכנות טכניות.



המשבר הנוכחי הוא כנראה החמור ביותר מאז השפל הגדול, אולם לא נראה שחמש שעות הספיקו לשינויים מפליגים, במיוחד כשמדובר בנשיא אמריקאי שעומד לסיים כהונה בקרוב וכשההכנה למפגש היתה קצרה יותר מהכנה לישיבת מועצת מנהלים בחברות גדולות. מהפסגה לא יצאו בשורות גדולות, אך יש שלושה דברים על סדר היום הפיננסי העולמי שהמנהיגים צריכים לשקול.

הראשון שבהם הוא העובדה שמפגש זה יכול לסמן את ראשית מערכת כלכלית רב-צדדית טובה יותר. רשימת מדינות G20, שנוצרה אחרי המשברים של השווקים המתעוררים לפני עשר שנים, אינה מהווה אמנם מענה מושלם לבעיות של ימינו. היא לא כוללת מדינות גדולות בעלות מערכות פיננסיות שזכו להערכה, כדוגמת ספרד, אולם היא כוללת מדינה בגודל בינוני שאינה רלוונטית למערכת הפיננסית העולמית עקב ניהול כלכלי לקוי (ארגנטינה). עם זאת, הרשימה כוללת את רוב המדינות העשירות והשווקים המתעוררים - עובדה שהופכת אותה לפורום טוב יותר מאשר פורום G7, שעד כה היה הדומיננטי.



אל תעמדו מנגד



בתקופה הקרובה יש להתמקד בסיבה השנייה לפסגת ואשינגטון: ניהול משברים. למרות שהבהלה בשוקי האשראי הולכת ודועכת, החדשות הכלכליות הופכות שחורות יותר ויותר. הביקוש העולמי יורד בשעה שהמדינות העשירות נמצאות בלב המיתון החמור ביותר מאז שנות ה-30. תקופה של דפלציה קשה היא עדיין תסריט בעל סבירות נמוכה, אולם היא כבר לא סיכון שאפשר להתעלם ממנו. השווקים המתעוררים סובלים מירידה בייצוא וירידה חדה בזרימת הון פרטי. אין בכוחם של חברי G20 למנוע את המגמה הזאת, אולם הם יכולים למתן את המגמה בפעולה מתואמת שתעלה את הביקוש המקומי ותספק משאבים לשווקים מתעוררים בעלי מחסור במזומנים.



מדינות עם יתרות מט"ח גדולות, בייחוד סין, יפאן ומדינות הנפט, צריכות להבטיח, ללא תנאים מוקדמים, שיילוו לקרן המטבע אם תזדקק למזומנים. מדינות G20 צריכות הן גם להתחייב על תמיכה חד-משמעית במסחר חופשי - התחייבות שהיתה זוכה לאמון לו התחייבו המנהיגים לסיים את "סבב דוחא" שדן בסחר העולמי.



ומה לגבי "תיקון" הכלכלה העולמית? ובכן, הפיתוי להבטחות חלולות הוא הגדול מכולם. המשתתפות בפסגה יכולות לבצע התקדמות, אך רק אם הדברים שייאמרו שם יהיו נטועים במציאות.



ההנהגות בכל מדינה מקבלות בברכה את היתרונות הגלומים ממערכת פיננסית גלובלית, אולם הן עדיין לא מוכנות להקים גוף גלובלי שיספק הלוואות לממשלות במקרים קיצוניים ובתור מוצא אחרון (global lender of last resort). קרן המטבע הבינלאומית עוזרת למדינות בעלות מצוקת מזומנים, אולם הקרן הוקמה בתקופה שבהן תנועות ההון היו קטנות יחסית והיא כיום מוסד קטן יחסית לשווקים הגלובליים.



מאבק הכוחות הזה עזר ליצור את המצב הקשה שקיים כיום. חוקים לא מתואמים הובילו לנקודות תורפה ול"ארביטרז' רגולטורי" (אשראי מסוכן במרווחים גבוהים ללא עלות של הון רגולטורי). שווקים מתעוררים רבים מנסים להגן על עצמם מול זרימות פתאומיות של הון זר על ידי בניית רזרבות מט"ח גדולות. עובדה זו האיצה את התנפחות הבועה הפיננסית העולמית. וכעת, בשעת המשבר, התמריץ להגדיל את הרזרבות גבוה יותר.



הרצונות המנוגדים לריבונות לאומית ולשווקים גלובליים מגבילים את סיכויי ההתאוששות. אך למרות הנאומים חוצבי הלהבות, שום פוליטיקאי לא מציע להעביר את הריבונות לרגולטור גלובלי, שלא לדבר על יצירת מלווה לממשלות במקרים קיצוניים וכמוצא אחרון. איש גם לא מציע מאמץ משותף לריסון זרימת ההון. בשעה ששום תוכנית לא עומדת על הפרק, עדיף להתרכז במטרה צנועה יותר של שיפור המצב הנוכחי בעזרת שורת הרחבות סמכויות ניתנות להשגה, שיחד יכולות להוות את הסיבה השלישית למפגש הקרוב.



להתאים את הכלים הקיימים למצב הנוכחי



דוגמה אחת היא הצעת גורדון בראון בדמות של "חבר מפקחים" (college of supervisors), שישגיחו על חברות פיננסיות גדולות. דוגמה נוספת היא שורת נורמות בינלאומית לגבי הנושאים עליהם יש לפקח וכיצד: החל מקרנות גידור ועד למגבלות מינוף.



ואולם, יהיה זה משגה להסתמך רק על קרן המטבע הבינלאומית. ההסדרים החדשים בין הפד לבין בנקים מרכזיים אחרים הם צעד בונה אמון חשוב למדינות שסובלות ממצוקת מזומנים; על הסדרים אלה להיות ממוסדים ויש להרחיבם.



תיקונים אלה, למרות שאינם נראים משמעותיים, עשויים להיות קשים ולהתארך. הפסגה הנוכחית יכולה להוות נקודת התחלה שלהם. הפסגה הזו לא תקנה לאיש תהילת עולם לצד ג'ון מיינרד קיינס והארי דקסטר ווייט, אך היא עשויה להיות יעילה יותר מעוד כמה נאומים דרמטיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully