המוציאים לפועל

מ', קבלן צעיר מהמרכז, לא האמין שזה קרה לו: לפני כמה חודשים, כשהלך לבנק להפקיד ארבעה צ'קים בסך כולל של 200 אלף שקל, הוא גילה שההמחאות לא שוות את הנייר שעליו נכתבו. לאחר כמה בירורים התברר לו שהחברה העומדת מאחורי הצ'קים נסגרה. מ', שידע כי הסכום החסר עלול להעמיד את העסק שלו בפני קשיים, פנה לעו"ד ושאל כיצד אפשר לגבות את החוב. העצה הראשונה שקיבל מהפרקליט היתה לוותר על דרך הגבייה החוקית - כלומר פנייה אל לשכת ההוצאה לפועל.



"פניתי אליו כדי להבין איך אני יכול לפדות את הצ'קים, והוא הסביר לי שרוב הסיכויים הם שבדרך משפטית לא אוכל לקבל בחזרה את הכסף", אומר מ'. "הוא המליץ על דרך פעולה מחוץ לכותלי בית המשפט. מסרתי לו את הצ'קים, ואנשים מסוימים הצליחו להביא לי חצי מהכסף, 100 אלף שקל במזומן, בתשלומים שנפרסו על פני כמה חודשים.

"ביני לבין האנשים האלה לא היה שום דבר בכתב, וגם לא פגשתי את הבן אדם שהלך וגבה את הכסף. מבחינתי, פגשתי עו"ד והבאתי לו צ'קים. מי שהפנה אותי אליהם הסביר לי שאם בעלי החוב מתקשרים אלי ישירות עלי להגיד שהחוב כבר לא שייך לי, ואני כבר לא קשור לעניין. אני לא יודע איך האנשים האלה עובדים, אבל אם אנשים כאלה היו באים אלי, בתוך יום הייתי משלם את הכסף. בהתחלה, ממה ששמעתי, הם באים ברוח טובה".



אילן חזני, לשעבר חוקר בכיר במשרדי הכונס הרשמי וכיום מתמחה במשרד עורכי דין, יודע דבר אחד או שניים על הדרך שבאמצעותה הצליחו שליחיו של מ' לגבות את הכסף. "האנשים האלו יותר יעילים, בוודאות", הוא טוען. "אלה אנשים שיודעים לייצר תחושה של פחד בלי לאיים במפורש. מפטרלים סביב הבית שלך או פשוט באים ומתיישבים בסלון. בענייני חובות, צריך להבין את הנוסחה - כמה שאתה לוחץ יותר, אתה מקבל לפני האחרים. אף שזה לא חוקי ולא מוסרי, אנשים שהשתמשו באמצעים פסולים הצליחו לגבות את החוב שלהם לפני אנשים אחרים. עובדתית, זה המצב, כמה שהוא מצער".



בחודשים הקרובים, על רקע המשבר הכלכלי, סביר שיותר ויותר עסקים במשק ייקלעו לקשיים. עדויות לגידול במספר החייבים כבר קיימות. על פי נתונים שאספה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, באוקטובר נרשמו כ-1,200 חשבונות מוגבלים חדשים של חברות ותאגידים - עלייה של יותר מ-100% לעומת ספטמבר, שבו נרשמו כ-500 חשבונות כאלה בלבד. בספטמבר נרשמו 358 אלף צ'קים חוזרים מסיבות של אי כיסוי, עלייה של 7% לעומת החודש הקודם.



לדברי ד"ר בועז נחמד, יועץ ארגוני המרצה בפני חברות על גביית חובות, ניתן לראות הרעה בתנאי התשלומים כבר מיולי 2007, אז נכנס לתוקף החוק המגביל את האשראי בחשבונות העובר ושב. נחמד מעריך שבחודשים הקרובים יעלה מספר החשבונות המוגבלים והצ'קים החוזרים, וימי האשראי שמספקים הבנקים יצומצמו. "כבר לפני חודש אפשר היה לראות עלייה בביקוש לאשראי חוץ בנקאי", הוא מסביר. "לפי ניסיון של שנים קודמות, מספיק שמדברים על מיתון, והמיתון כבר כאן. גם ב-2001 היתה עלייה במספר הצ'קים החוזרים".



לאור הנתונים האלה, נראה שהתורים בהוצאה לפועל יתארכו עוד יותר, ושהגוף המשפטי המוסמך לגביית חובות לא יצליח להעלות את אחוזי ההצלחה שלו מעל ל-6%-7% גם בשנה הבאה. באחרונה אמנם אושרה בכנסת הרפורמה שאמורה לשפר באופן ניכר מצב עניינים זה (ראו מסגרת), אך אפילו בהוצאה לפועל עצמה מעריכים שהשיפור עצמו יורגש רק בעוד שנתיים. כך, בעל עסק קטן או בינוני עלול למצוא עצמו שואל את אותה שאלה שבה נתקל מ': מה לעשות עם צ'ק של 200 אלף שקל שנותר ללא כיסוי?



את התשובה אפשר לחלק לשלושה צבעים: לבן, אפור ושחור. במסלול הלבן ינסה החייב לשכור עורך דין שיפתח בעבורו תיק הוצאה לפועל. הדבר יהיה כרוך בהוצאות רבות, שיגדלו במידה שמדובר בחייב המתחמק במכוון מתשלום. זאת, בנוסף לביורוקרטיה ולתורים הארוכים של ההוצאה לפועל. במסלול האפור אפשר לשכור חברת גבייה פרטית, שברוב המקרים עובדת לפי השיטה של "צ'קים לפי הצלחה". כלומר - הלקוח משלם לחברה אחוזים מהחוב רק במקרה שזה נגבה בהצלחה. רבות מהחברות האלה עובדות באופן חוקי לחלוטין, אך יש ביניהן גם לא מעט "חאפרים", אנשים המפעילים לחצים שעשויים להיראות לא לגיטימיים.



מגלגלים את החוב הלאה



השיטה השלישית, השחורה, היא מכירת החוב לאנשי העולם התחתון - שגובים אותו באמצעות איומים ואלימות. יניר לוין, בעל משרד חקירות העובד באופן צמוד עם עורכי דין בתביעות של הוצאה לפועל, ראה לא מעט בעלי חוב המתחבטים בשאלה איך להשיג את הכסף. "יש חברה שהיא כביכול חברת גבייה - התפקיד שלה לכתוב מכתבים מאיימים, ולפתוח תיקים בהוצאה לפועל", הוא מספר. "זו גבייה אגרסיווית במסגרת החוק. החברה עובדת לפי אחוזים, והיא מעסיקה בולדוגים שיודעים לנבוח בקול רם ולהפחיד. זה חוקי למהדרין. בעולם התחתון, מאידך, הדברים נעשים באיומים, והכול נעשה בתחום הלא חוקי. ממה שאני ראיתי, יש לא מעט אנשים נורמטיווים שפונים לדרכים כאלה, ובאחרונה יותר ויותר אנשים עושים זאת".



אלימות אינה הסכנה היחידה שבגבייה השחורה. מ', לדוגמה, שקיבל 100 אלף שקל במזומן, לא דיווח למס הכנסה על הסכום שקיבל. וזה לא ההפסד היחיד של מדינת ישראל מפעילות לא חוקית זו. "לפעמים המדינה נכנסת, בעל כורחה, כשותפה בשיטת הגבייה הלא חוקית", מסביר איציק אייזנמן, לשעבר חוקר בכיר במחלקת החקירות של המכס והמע"מ וכיום עו"ד במשרד יואב ציוני ושות'. "זה קורה כאשר כחלק מגביית החוב מקבל הגובה חשבוניות פיקטיוויות מהחייב. התוצאה היא שבעל החוב מקבל החזר כספי מע"מ מהמדינה. כספים אלה, שהם כספי מס של עסקה פיקטיווית, משמשים להחזרת החוב".



שיטת פעולה זו תוארה בהכרעת דין ראשונה מסוגה שהתייחסה לפעילות ארגוני פשיעה, שניתנה לפני חצי שנה בעניינו של מרואן נאצר, ראש ארגון פשע מהעיר טירה. בפסק הדין תוארו כמה מקרים שבהם חובות הוחזרו באמצעות סחר בחשבוניות פיקטיוויות ובאמצעות קבלת כספי החזרי מע"מ מהמדינה. בנוסף, מתוארים בהכרעת הדין מקרים שבהם נאצר קנה חובות של אנשי עסקים מאזור השרון - ונקט אלימות קשה כלפי בעלי החוב.



למזלו של י', שהיה בעל עסק משגשג בתחום התקשורת, הוא לא חווה אלימות פיסית קשה כמתואר בהכרעת הדין בעניינו של נאצר. ואולם הוא היה מאוד קרוב לכך. לפני כמה שנים נקלעה החברה של י' לקשיים, צברה חוב של 11 מיליון שקל לספקים ונכנסה להליך של כינוס נכסים. למרות זאת י' לא קיבל ולו תביעה אחת בהוצאה לפועל, מלבד תביעה של בנק וחברת בת שלו. מהספקים הרבים שלו, שעם חלקם עבד עשר שנים, לא שמע מלה.



"יום אחד קיבלתי טלפון מאדם שלא הכרתי קודם והוא שואל אותי 'איפה אתה? אני צריך להיפגש אתך עכשיו'", מתאר י'. "כשבאתי לפגישה הוא אמר לי שאני חייב לו כסף, שאל איך אני משלם והסביר לי שעד השעה 12 אני צריך להביא לו את הכסף. ככה זה הלך במשך חודשיים-שלושה: טלפונים, באים הביתה, גם באמצע הלילה. בדיעבד, התברר לי שכל הטיפוסים האלה התנקזו לבכיר בעולם התחתון, אחד שקוראים עליו הרבה בעיתונים. הלכתי להתלונן במשטרה, כלום לא עזר לי".



בסופו של דבר הצליח י' להיחלץ מהצרה באופן לא צפוי. אחת העובדות בחברה שלו יצאה באותה תקופה עם ראש ארגון פשע, שכיום היא נשואה לו, והצליחה לארגן למעבידה הגנה מפני העבריינים שרדפו אותו. "ביום שקיבלתי הגנה הפסיקו להתקשר אלי. זה מדהים, אני בעצם חייב את חיי לאותו פושע", מודה י'. "כשהעובדת התחילה לעבוד אצלי היא עוד לא יצאה אתו, ואחרי זה היא בכלל התביישה לספר לי את זה. בסוף היא זו שהצילה אותי".



עו"ד בתחום האפור



תחום החובות קשור באופן הדוק לשוק ניכיון הצ'קים. בתקופת מיתון, שבה מחנק האשראי מכביד, מעדיפים לא מעט בעלי עסקים בינוניים וקטנים למסור צ'קים דחויים לחברות ניכיון - המשלמות להם במזומן את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של 5%. במקרה של צ'ק ללא כיסוי נוהגים חלק ממנכי הצ'קים לגבות את החוב לא רק מהאיש החתום על הצ'ק, אלא גם מהאיש שהביא להם את ההמחאה.



ש', קבלן בניין במקצועו שבעבר ניכה צ'קים בקביעות, למד על בשרו מדוע כדאי לו להפסיק. במשך תקופה של שנה רדפו את ש' אנשים שדרשו ממנו את הכסף בעבור צ'קים שהתבררו כחסרי כיסוי. "לא כל מנכי הצ'קים עובדים בשיטות אלימות", אומר ש'. "הרבה מהם לגיטימיים, חלק גדול עובד באישור משרד האוצר והם אנשים מוכרים. אבל יש אחרים. בטווח של חודשיים-שלושה, הם גם יגיעו אליך הביתה.



"היו לי שני מקרים שנגמרו באלימות. הם התקשרו ואמרו שהם בדרך אלי. קודם כל הרחקתי אותם מהבית, קבעתי אתם באיזשהו מקום. הם ירדו מהאוטו, נתנו קצת מכות, החזרתי קצת, וברחתי בכל הכוח. זה קצת מפחיד, אבל מצד שני, אם תראה שזה מפחיד אותך, יבואו אליך כמו זבובים. עד היום, לצערי, נאלצתי להחזיר מאות אלפי שקלים לטיפוסים מהסוג הזה. מאז הצטמצמתי קצת בעסקים, אבל אני לא מנכה יתר צ'קים דחויים".



בין הגובים האלימים לאלה שפועלים בשיטות חוקיות לחלוטין נמצאות חברות הביניים, המאכערים. ניתן לאתר אותם בשלטים לצדי הדרך או במודעות קטנות בעיתונים, בסגנון 'חזר לך צ'ק? התקשר אלינו'. בדרך כלל מדובר בחברות לגביית חובות המטפלות בכל הליכי ההוצאה לפועל ועובדות בשיטת "צ'ק לפי הצלחה" - כלומר, לוקחות אחוזים ממה שהצליחו לגבות. כך, הנושה אינו מחויב בתשלום הוצאות משפטיות, בניגוד לעבודה עם עו"ד הדורש החזר הוצאות על אגרות של הוצאה לפועל.



חברות הגבייה מעסיקות עורכי דין, תופעה שבה מנסה להילחם לשכת עורכי הדין שמגדירה פעילות זו כ"הסגת גבול המקצוע". זאת, משום שלפי החוק עורך דין הוא זה שאמור לנהל את התהליכים בהוצאה לפועל. מבחינת הלשכה, לעורך דין מותר להעסיק גובה חובות, אך לגובה חובות אסור להעסיק עורכי דין. בשנים האחרונות קיבלו כמה עורכי דין עונש של נזיפה או השעיה לאחר שנתפסו עובדים אצל חברות גבייה.



"מנהלים את החברות האלה כל מיני מאכערים שמעסיקים עורכי דין צעירים או כאלה שזקוקים להשלמת הכנסה", מסביר עו"ד איתן שווץ, מנהל פורום הוצאה לפועל באתר הפורומים המשפטיים. "כשעורך דין משמש חותמת בלבד לגוף מסחרי, זו עבירה על כללי האתיקה. לפעמים החברות האלה משתמשות באיומים, ועושות דברים שעורכי דין לא יעזו לעשות. הם מנדנדים, הולכים לבית של החייב, עושים דברים שעוברים את גבול הטעם הטוב. זה תחום אפור ומאוד בעייתי".



ע', שעבד בעבר בחברה מסוג זה, יכול להעיד בגוף ראשון על הבעייתיות. "היה מקרה שבו הגענו לבית לצורך עיקול מיטלטלין", הוא מספר. "זה היה בערב, וכל הילדים היו בבית. אחד מהילדים פשוט לא יכול היה להיפרד מהטלוויזיה, ונתלה לי על הרגל. גם השכנים באו והתערבו. בסופו של דבר סוכם שבעלי הבית יביאו 500 שקל, ובעל החברה הבטיח להביא להם טלוויזיה אחרת, שאותה השיג מחבר. אני בטוח שהכסף הזה לא הגיע להוצאה לפועל".



"התמריץ ללכת לחברות כאלה הוא גבוה מאוד", מסביר עו"ד אלי עמר. הסיבה? "מכיוון שלא צריך לשלם כלום. אבל חברות כאלה לפעמים נעלמות ולא מחזירות את הכסף. אני מכיר לפחות שש-שבע חברות כאלה".



עמר מכיר את סוגיית החובות והגבייה משני צדי המתרס. כשהיה בן 24, בעל עסק צעיר, הוא נפל קורבן לתרמית בסכום של 3 מיליון שקל. את החובות שהיו לו בעקבות התרמית שילם, אך עד היום לא הצליח להחזיר לעצמו את הכסף מהחייב - המוגדר גם כיום "מוגבל באמצעים".



כעורך דין, עמר גובה חובות באופן הנורמטיווי ביותר: הוא מנהל משרד עורכי דין העוסק בתחום, ומעסיק 30 פקידים שכל תפקידים לעסוק בגביית חובות - או במלים אחרות: להיות נודניקים במשרה מלאה, המתקשרים לבעלי החוב ושואלים איפה הכסף.



לדברי עמר, סוד ההצלחה בכל מה שקשור לגבייה הוא הפעולה המהירה. "ברגע שחזר לך חוב, ובמיוחד חוב גדול, צריך לפעול במהירות האפשרית", הוא מסביר. "זאת משום שככל שעובר הזמן החייב יכול לממש נכסים שבבעלותו. לכן, כשחוזר צ'ק, אסור לחכות יותר מיומיים-שלושה. צריך גם לזכור שמי שפועל ראשון, הוא גם הראשון שיקבל את הכסף. הכוח שלי הוא כוח של עורך דין. אדם שאני פונה אליו יודע שהמשרד שלי לא יעזוב אותו עד שישלם".



לדברי עמר, יש מקרים שבהם מקשרים אותו עם פעילות מפוקפקת. "פעם התקשר אלי עורך הדין של הצד השני, סיפר לי שאצל הלקוח שלו ביקרו אנשים ב-3:00 לפנות בוקר, ושאל אותי מדוע שלחתי אותם. הרמתי טלפון ללקוח שלי, והוא הסביר שמכיוון שלא הצלחתי לגבות, אז הוא פנה לאנשים האלה שמבקרים בשעות מאוחרות. באותו רגע התפטרתי מהתיק, כדי שחס וחלילה לא יגידו שאני קשור לדבר כזה".



אורית אש, סטודנטית למשפטים, פתחה לפני שלוש שנים את חברת לביאה בקרת תשלומי לקוחות, הפועלת כיחידת גבייה חיצונית בעבור לקוחות. אש מעסיקה 12 עובדות שכל תפקידן להתקשר לחברות שעברו את ימי האשראי שקיבלו, ולשאול מה קורה עם החוב. החברה פועלת עד השלב המשפטי בלבד, שבה בעל החוב פונה להוצאה לפועל. אש מפרטת: "אנחנו בעצם הקרציות של הלקוחות. אני מקבלת מהלקוחות את כל החשבוניות שלהם, ויודעת מתי להרים טלפון ולשאול, בצורה עדינה, מתי הם מחזירים את הכסף.



"הסוד בגבייה הוא מעקב והחזרה. אם חוזר צ'ק מבקשים בצורה אנושית לפרוע את החוב. אף אחד לא אוהב לעשות גבייה. פגשתי לא מעט מנהלי ומנהלות חשבונות שאמרו לי: 'רק תיקחי מאיתנו את הגועל נפש הזה'". אש מודעת לסטיגמה הבעייתית של המקצוע: "פעמים רבות הקבילו אותי לעולם התחתון. זאת לא מחמאה גדולה כשמקשרים אותך עם דברים כמו שבירת ידיים ורגליים. בגלל זה שיניתי את השם מ'לביאה שירותי גבייה' ל'לביאה בקרת תשלומי לקוחות'. כולם פה יודעים מה זה גבייה, כולנו הרי מושפעים מהסופרנוס", היא מסכמת.



בהוצאה לפועל מחכים לרפורמה



דוד מדיוני, מנהל ההוצאה לפועל, מודע לביקורת החריפה ולחוסר האמון שקיים בציבור כלפי המערכת שבראשה הוא עומד. "אין ספק שכאשר מערכת אכיפתית היא חלשה ולא אפקטיווית נוצר ואקום, כי אנשים בסופו של דבר רוצים מה שמגיע להם לקבל", הוא אומר. "ברגע שהמערכת תהיה חזקה שלטון החוק יישמר, ואנשים לא יילכו לחברות מפוקפקות".



מדיוני, שנכנס לתפקידו לפני חודשיים, סבור שהרפורמה שאושרה לאחרונה בכנסת תחזק את מעמד ההוצאה לפועל. בעקבות הרפורמה מערכת ההוצאה לפועל תופרד לחלוטין מהנהלת בתי המשפט. הרשמים, מנהלי לשכות ההוצאה לפועל, יעסקו מעתה בענייני גבייה וחובות בלבד. ההוצאה לפועל אמורה לקבל עוד עשרה תקנים של רשמים, דבר שצפוי להקל על הצפיפות והתורים בלשכות.



נדבך מרכזי נוסף ברפורמה הוא הסעיף הקובע שההוצאה לפועל תגבה בעצמה חובות בגובה של עד 10,000 שקל. כיום כל חוב, קטן ככל שיהיה, מחייב פעולה באמצעות עורכי דין - היוזמים פעולות כגון חקירת יכולת ועיקולים. "צריך לזכור ש-77% מהפניות להוצאה לפועל הם בגין חובות קטנים. אם המסלול הזה יהיה אפקטיווי, זה ייעל את העבודה בצורה ניכרת", אומר מדיוני. עם זאת, מדובר בטיפול שיימשך שמונה חודשים בלבד. "אחרי התקופה הזו הזוכה צריך להחליט אם להמשיך במסלול ההתשה הרגיל", הוא מסביר.



אלמנט מרכזי נוסף ברפורמה הוא תיאום בין ההוצאה לפועל לבין מאגרי מידע רשמיים אחרים, כגון חשבונות בנקים, קופות גמל, חברות ביטוח, ביטוח לאומי ומינהל מקרקעי ישראל. הרשימה לא כוללת את מאגרי המידע של מס הכנסה, ככל הנראה בגלל החשש שחשיפת תיקי מס הכנסה בפני פקיד בהוצאה לפועל עלולה לעודד העלמת מסים. בנוסף, הרשם יוכל להחליט על ביטול רישיון הנהיגה של החייב ולהורות על אי חידוש דרכונו.



הרפורמה גם אמורה להקל על החייבים, שבמקרים רבים הם אנשים שהגיעו לפת לחם. כעת, לא ניתן יהיה להוציא מהבית מחשב ומכונת כביסה. בנוסף, החייב יוכל לבחור אם יעקלו לו טלוויזיה או רדיו, טלפון נייד או נייח. גזר נוסף לחייבים הוא ביטול צו המאסר, הוראה שאמורה להיכנס לתוקפה בעוד שנתיים מהיום.



עם זאת, לא מעט מהעוסקים בתחום סבורים שהרפורמה אינה מספקת. יניר לוין, חוקר פרטי שעובד בעבור לא מעט נושים, טוען כי "ביותר מדי מקרים ההוצאה לפועל פשוט לא מסוגלת למצוא את החייבים. צריך למנות שם כוח אדם יותר מקצועי. חוקרי מע"מ יודעים היטב כיצד להגיע לחייבים. למה הוצאה לפועל לא יכולה לעבוד ככה?"



ואכן, גם לאחר הרפורמה לא יועסקו חוקרים בהוצאה לפועל. לדברי מדיוני, כיום החוק אינו מאפשר העסקת חוקרים, אך ניתן לשנות זאת. "אני מתכוון לעשות פיילוט, שבו רואי חשבון ועורכי דין שיעבדו אצלנו יעסיקו חוקרים פרטיים", הוא אומר. "אם זה יעבוד, ננסה לשנות את החוק כדי שחוקרים יהיו חלק מצוות העובדים בהוצאה לפועל".



מדיוני מאמין שהרפורמה תצליח, אך סבור שיש להצטייד בסבלנות, במיוחד על רקע המשבר הכלכלי. לדבריו, "הגבייה צפויה להשתפר בקרוב. אבל אז יבוא גל של חייבים, וזה ייראה כאילו לא עשינו שום דבר. להערכתי, בתחילת 2011 נתחיל לראות שינוי משמעותי".