קפיטליזם יצירתי

ב-2002, כשפמלה פסמן חזרה לארה"ב מיפאן הרחוקה, היא התיישבה לשיחת "יחסינו לאן" עם סטיב באלמר - מנכ"ל תאגיד הענק מיקרוסופט. פסמן, עורכת דין בהשכלתה, היא גם חובבת יפאנית שזכתה בעבר במלגות לימוד ביפאן. במשך שש שנים היא שימשה אחראית על כל הנושאים התאגידיים והמשפטיים של מיקרוסופט ביפאן, דרום קוריאה, טייוואן וסין. בפגישה אמר לה באלמר: "אין לנו שום אסטרטגיה גלובלית בתחום התרומה לקהילה. כל מדינה עושה מה שהיא רוצה. אנחנו חייבים שתהיה לנו אסטרטגיה אחידה הוליסטית לתרומה בקהילה בכל העולם. אני צריך שתרכזי את זה".



פסמן הינהנה וקיבלה על עצמה את התפקיד. היה לה ניסיון בתחום: כששהתה ביפאן היא יזמה פעילויות מקומיות לתרומה לקהילה. היא מונתה לתפקיד סגנית נשיא לנושאים תאגידיים בינלאומיים. כיום, כל התרומות לקהילה של מיקרוסופט נעשות תחת פיקודה. מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, הוא מאמין גדול בתרומה לקהילה, ואת מרבית הונו האישי הוא משקיע דרך קרן ביל גייטס בעזרה למדינות עולם שלישי ובמחקר רפואי עתידי.

פסמן בנתה תוכנית סיוע שמטרתה לעזור לקהילות שונות למצות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן בעזרת רכישת מקצועות טכנולוגיים - בהתאמה לכל מדינה ומדינה. בנוסף להקניית כישורים טכנולוגיים מסייעת התוכנית גם במציאת עבודה. "הסניפים המקומיים הם אלה שקובעים מי יקבל את העזרה", מסבירה פסמן. "ביפאן אלה נשים עם מוגבלויות, בקוריאה - זקנים, בארה"ב - בני נוער בעייתיים".



בישראל תומכת מיקרוסופט בהכשרות מסוג זה לקידום נשים שמחפשות תעסוקה, צעירים משכונות מצוקה ואנשים עם מוגבלויות. "אנחנו גם מבדילים בין מדינות שכבר מפותחות מבחינה טכנולוגית, כמו ארה"ב, ישראל ואירופה - שם התוכניות עוסקות בעיקר בפיתוח כוח העבודה - לבין מדינות מתפתחות כמו מדינות אפריקה, שם אנחנו עוסקים במתן גישה בסיסית למחשבים ולימוד השימוש בהם", אומרת פסמן.



תורמים מליבת העיסוק



פסמן הגיעה לישראל לרגל "מעלה" - כנס העסקים השנתי לאחריות חברתית ותאגידית שהתקיים ב-28 באוקטובר. היא ביקשה להסביר לישראלים מהן המטרות של מיקרוסופט בפעילות ההתנדבותית. היא מודעת לביקורת המאשימה את החברה בכך שהיא תורמת לקהילה כדי שגם דור העתיד ירצה להשתמש בתוכנות שלה - אך לא מתרגשת מכך.



בראיון מיוחד ל-MarkerWeek היא מסבירה: "אנחנו תורמים מליבת העיסוק שלנו, היכולת המרכזית והעיקרית שלנו. בזה אנחנו טובים, ואת זה אנחנו יכולים לתרום. בסך הכל, יש יותר דרישה לקורסים שלנו ממה שאנחנו מסוגלים לתת. אנחנו עוזרים לאנשים ליצור לעצמם מקומות עבודה מכובדים. היכולת להשתמש בתוכנות אישיות נדרשת בכל מקום עבודה - ואנחנו מאפשרים זאת. בחודשיים האחרונים נעלמו בארה"ב 200 אלף משרות, והראשונים שמאבדים עבודה הם החלשים. אנשים יזדקקו לשינויים ויצטרכו את תוכניות העזרה שלנו".



פסמן מדגישה כי כאשר מדובר באוכלוסיות חלשות מיקרוסופט מוכרת את מוצריה במחירים נגישים יותר. "תמיד יש לנו מחירים מיוחדים למוסדות חינוך וממשלות. יש לנו מערכת הפעלה זולה יותר ומיוחדת המיועדת למוסדות חינוך. אפילו הורדנו מחירים לאופיס שמיועד לבית ולא למשרד", היא מספרת.



העקרון המנחה את מיקרוסופט בתרומה לקהילה הוא - Corporate Citizenship - אזרחות תאגידית.



פסמן מסבירה: "במיוחד עכשיו, כשהזמנים הם קשים ומאתגרים, והתקציבים של הארגונים הגדולים נמצאים תחת לחץ, והחברות חייבות להחליט על סדר עדיפויות בהוצאות שלהן. לכן המושג של אזרחות הוא כל כך חשוב, כי המשמעות שלו היא שהחברה תורמת מהיכולות המרכזיות שלה, מהעיסוק הגרעיני שלה, ולא רק כסף. זה מחייב אותנו להיות מאוד מפוקסים ומדויקים לגבי מי שמקבל את העזרה התאגידית. אזרחות לא יכולה להיות 'כל הדברים עבור כל האנשים', זה צריך להיות משהו שעונה על צרכים מיוחדים ומטפל בסיכונים מסוימים. זו הסיבה לכך שמיקרוסופט בחרה באזרחות בקהילה שקשורה ליכולות המרכזיות שלנו - חדשנות, כישורי עבודה ויכולת תעסוקה".



היא מודה שלתרומה לקהילה יש השפעה על הצד העסקי של החברה: "קוראים לזה קפיטליזם יצירתי", היא אומרת. "מצד אחד, הניסיון שלנו בהטמעת תוכניות ההתנדבות שלנו משפיע על החשיבה העסקית שלנו ועל פיתוח המוצרים החדשים. מנגד, הפקת הלקחים שלנו מתוכניות לימוד מסחריות ועסקיות שאנחנו מבצעים ומהמוצרים החדשים שאנחנו מפתחים משפיעה על מה שיש לנו לתת לקהילה".



פסמן מדגישה שמיקרוסופט רותמת גם חלק ניכר ממשאבי המחקר והפיתוח שלה לנושאים שעשויים להשפיע על כלל האוכלוסייה, כמו פתרונות לסוגיות זיהום הסביבה או מציאת תרופה לאיידס. "זוהי השוואה לטווח הרחוק", היא אומרת.



לא ידעה דבר על תוכנה



מיקרוסופט מעודדת את עובדיה להפשיל שרוולים ולצאת החוצה לשטח, כדי להתנדב בעמותות שבהן היא תומכת. לעתים היא אף מעניקה לעובדים יום חופש על חשבונה, כדי שיהיה להם את הזמן לעשות זאת. פסמן עצמה לא יורדת לשטח, אך חברה בכמה דירקטוריונים של עמותות מקומיות באזור מגוריה - למשל, במוזיאון המקומי של סיאטל ובעמותת United Way.



פסמן הגיעה למיקרוסופט לפני כ-12 שנה. לפני כן עבדה כעו"ד במשרד בוואשינגטון, קיבלה מילגה ללימודים ביפאן, נסעה וחזרה - ואז נסעה לשם שוב, בשליחות מיקרוסופט. היא מודעת למעמדה החריג כאשה בכירה מאוד בתאגיד היי-טק. "תעשיית טכנולוגית המידע אכן לא מפורסמת במספרן הגבוה של הנשים בה, אך מיקרוסופט דווקא מתמקדת בכך", היא אומרת.



"אני מסתכלת על זה בצורה סיסטמטית. למה ילדות לא הולכות ללמוד מדעים בבית ספר יסודי? הסתכלתי לאחור על ילדותי. את אחי עודדו ללמוד מתמטיקה עד שהוא הגיע למכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT). לי לא היה מושג אם יש לי את הכישרון הזה, כי אף אחד לא דחף אותי לשם. עם הבנות שלי אני מנסה כן לעשות את זה. בעמותות שלנו אנחנו מנסים להפעיל פרויקטים מיוחדים ללימוד מתמטיקה לילדות".



ואיך בכל זאת את התקדמת לתפקיד כה בכיר בתעשייה שאין בה כמעט נשים?



"היה לי הרבה מזל. היו לי מנטורים טובים לאורך הדרך, כולם גברים - באוניברסיטה, כעורכת דין ובמיקרוסופט. אנשים עזרו לי להתפתח ולגדול ולהבין שגם אם מדובר ב-Old Boys Network (רשת של גברים) את יכולה להכניס את עצמך לשם, ולהפוך את זה ל-Old boys and girls nework (רשת של גברים ונשים).



"במיקרוסופט יש אווירה שמעודדת אותך להביע את דעתך. יש הרבה תקשורת ואני אוהבת את זה ומביעה את דעתי. אני לא מרגישה מוגבלת. אתה מקבל מסגרת, אבל בתוכה אתה יכול לבנות. כשהגעתי לשם לא ידעתי שום דבר על תוכנה, אבל למדתי כל כך הרבה תוך כדי עבודה. הרגשתי שזכיתי בתואר שני במינהל עסקים בלי ללכת ללמוד באוניברסיטה".



פסמן מודה שהיא וורקוהוליקית, ואוהבת את זה: "יש לי אחריות גלובלית. בבוקר אני מדברת עם מדינות אירופה, בצהריים עם ארה"ב ודרום אמריקה, בערב עם אסיה ובלילה עם הודו. נשענים הרבה על פגישות ואימיילים". היא גם טסה הרבה: מישראל המריאה לדובאי, לאחר מכן חזרה לסיאטל לימים ספורים ומשם המשיכה בטיסה לשנחאי. "אני טסה הרבה, הרבה יותר ממה שמשפחתי היתה רוצה, אבל בעלי הוא שותף מדהים", מתוודה פסמן. "כשחזרנו להתגורר בארה"ב הוא החליט להיות מורה בחצי משרה ולהיות בבית - Stay at home dad. יש לנו שתי ילדות, בנות 13 ותשע, והוא אומר שיש לו שלוש בנות, בגללי. אין ספק שתמיכה משפחתית כזו עוזרת מאוד כשיש קריירה כמו שלי".



גם בישראל



פעילות האחריות החברתית של מיקרוסופט בישראל בשנת הכספים 2009 מוערכת ב-3-4 מיליון דולר. מיקרוסופט מתמקדת בשלושה קהלי יעד: צעירים, נשים המחפשות עבודה ובעלי מוגבלויות. עם שותפי החברה בפעילות בקהילה נמנים איל"ן, ויצו, קרן ISEF, הרשות לפיתוח הנגב, קמפוס מאר אליאס בנצרת, הסוכנות היהודית, שירות התעסוקה והעמותות תפוח, מחשבה טובה, קבוצת נטר, חינוך לפסגות וטק קריירה.



קידום נשים לתעסוקה - בפרויקט שותפים מיקרוסופט ישראל, שירות התעסוקה הישראלי, ויצו ועמותת תפוח. התוכנית מבקשת לספק לנשים דורשות עבודה כלים לשינוי ולשיפור הסטטוס התעסוקתי שלהן. השנה משתתפות בפרויקט 1,300 נשים, המצטרפות לקורס אינטנסיווי בן חודש שכולל 90 שעות של לימודי יישומי מחשב וסדנאות העצמה. שליש מהנשים המשתתפות בפרויקט הן אמהות חד-הוריות, ושיעור בוגרות הקורס שמצאו עבודה הוא 45%.



קידום צעירים - מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה שווה למיומנויות מחשב ותכנים טכנולוגיים משלימים לצעירים ובני נוער משכבות חלשות. התוכנית פועלת ברחבי ישראל, תוך התמקדות ביישובי פריפריה. בשנה האחרונה הוכשרו בה כ-15 אלף בני נוער. יחד עם הרשות לפיתוח הנגב ומכללת ספיר הוענקו מלגות לסטודנטים אשר שימשו מדריכים בפרויקטים להקניית מיומנויות טכנולוגיות וצמצום הפערים הדיגיטליים בקרב בני נוער באזור הנגב. בזכות התוכנית, 45 סטודנטים קיבלו בשנה החולפת מלגות וכ-3,500 ילדים ובני נוער מאזור הנגב קיבלו הכשרה בסיסית בתחומי מידע, טכנולוגיה ומחשבים.



בית החלונות - בשיתוף איל"ן, החברה למתנ"סים ועמותת נגישות ישראל. בשנתיים האחרונות הוכשרו בפרויקט 1,200 אנשים עם מוגבלויות כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם באמצעות טכנולוגיה. ההכשרה התבצעה ב-13 מרכזי מחשוב. בכיתות המחשב של מרכזי המתנ"סים הותקנו ציוד היקפי מיוחד ותוכנות ייחודיות, המאפשרים לאנשים הסובלים ממוגבלויות שונות להשתמש במחשב.



פמלה פסמן



סגנית נשיא לנושאים תאגידיים בינלאומיים במיקרוסופט



גיל: בשנות ה-40



מצב משפחתי: נשואה + 2



השכלה: תואר במשפטים מאוניברסיטת וירג'יניה



מגורים: סיאטל, ואשינגטון



עוד משהו: אוהבת שיט סירות במים גועשים (White Water Rafting) יחד עם בני משפחתה, וגלידה בטעם קפה עם שוקולד