ארנסט אנד יאנג: גידול של יותר מ-100% בהשקעות בקלינטק ב-2008

>> כל הנתונים מצביעים על כך ש-2008 היא השנה של ההשקעות בקלינטק. 282 מיליון דולר הושקעו בישראל בחברות סטארט-אפ מהתחום בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, שמשקפים צמיחה של יותר מ-100% ביחס ל-2007 כולה.



נתונים אלה מתפרסמים לקראת כנס כלכלה ירוקה שייערך היום במלון הילטון בתל אביב. הכנס נערך בשיתוף ארנסט אנד יאנג, TheMarker וארגון חיים וסביבה. איתי ז'טלני, שותף אחראי לתחום קלינטק בארנסט אנד יאנג ישראל, אמר כי אם 2007 היתה השנה הראשונה שבה משקיעים ישראלים החלו להתייחס לקלינטק ברצינות, 2008 היא השנה הראשונה שבה התחום ריכז הון משמעותי.

ב-2006 הושקעו 88 מיליון דולר בתחום. ב-2007 כבר צמח סכום זה בכ-40% ל-122 מיליון דולר. ב-2008, כאמור, הושקעו בתחום 282 מיליון דולר. "סכום ההשקעה הוא לא הגורם היחיד שמשקף את השינוי", אמר ז'טלני. "ב-2006 השתתפות קרנות הון הסיכון בהשקעות בתחום היתה נמוכה, כ-40%. יותר מ-50% מההשקעות בקלינטק ב-2008 כללו קרנות הון סיכון - זה יותר מ-10% מסך ההשקעות של קרנות הון סיכון בישראל".



עוד הוסיף ז'טלני כי מבדיקה שערך עולה כי 2008 היא השנה הראשונה שבה מגוון רחב של קבוצות השקעה פרטיות נכנס לתחום. בכ-50% מההשקעות השנה השתתפו קרנות פרטיות וחברות תעשייתיות. "גורמים משמעותיים במשק החלו לפעול בתעשיית הקלינטק, בהם קבוצת אריסון, תחת זרוע שיכון ובינוי ותחת מיזם המים בשם מיה; קבוצת עופר, שהובילה יוזמות שונות, כמו פרויקט בטר פלייס ו-IC green; בנוסף, הוקמו קרנות פרטיות, כמו שקד גלובל, שמזרימות כספים נוספים לתעשייה".



לטענת ז'טלני, גורם נוסף שמצביע על מגמת ההתבגרות של תעשיית הקלינטק המקומית הוא תמהיל ההשקעות. 21% מההשקעות ב-2006 הופנו לאנרגיה מתחדשת וכ-30% לתחום המים. ב-2007, צמח שיעור ההשקעות באנרגיה מתחדשת ל-72% והשקעות בתחום המים ירדו ל-21%, אף שסכום ההשקעה בהן גדל. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 משכה האנרגיה המתחדשת יותר מ-80% מההשקעות בקלינטק.



ז'טלני טוען כי על אף הצמיחה המשמעותית בהיקף ההשקעות בענף, נותרו הרבה שאלות פתוחות לגבי מודלי ההשקעה והדרכים להצלחה בחברות קלינטק. "מה שדי ברור הוא שמשך הזמן וכמות המשאבים הנחוצים לפיתוח חברת קלינטק גבוהים מאלו שדרושים לחברת היי-טק, אך נמוכים מאלו שדרושים לחברת ביוטכנולוגיה. עובדה זו ממשיכה להכביד על מקבלי ההחלטות בקרנות ההון סיכון, שחוששים כי לא יוכלו לממש את השקעתם בתשואה מספקת בזמן הנתון להם לפעילות הקרן".



לדברי ז'טלני, רבים מטילים ספק בהתאמתן של חלק גדול מהחברות למשקיעי הון סיכון, מכיוון שמוצרים של חברות רבות בתחום אינם מבוססים על חדשנות טכנולוגית, אלא על חדשנות הנדסית. השפעה נוספת של עובדה זו היא כניסתם של גורמי מימון מגוונים לתעשייה. "בעוד שתעשיית ההיי-טק מתבססת בעיקר על מימון של קרנות הון סיכון, בתעשיית הקלינטק יש מקום רב לקרנות פרטיות וחברות תעשייתיות גדולות", אמר ז'טלני.



450 חברות קלינטק בישראל



לפי ארנסט אנד יאנג, יש בישראל כ-450 חברות שמגדירות עצמן כחברות קלינטק, מתוכן כ-150 פעילות בתחום האנרגיה וכ-300 פעילות בתחום המים והסביבה. על פי רישומי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ב-2007 היו בישראל כ-350 חברות קלינטק. הצמיחה במספר החברות נובעת מכמה מגמות: הזרמת הכספים הגוברת לתחום מושכת יזמים מתחומים שונים לקלינטק; טכנולוגיות שישבו זמן רב באונברסיטאות או במסגרות אחרות נכנסות לשלבי ייצור ראשוניים; חברות בתחומים משיקים מפנות משאבים לקלינטק; וצורכי השוק המקומי דוחפים להקמת חברות חדשות. לטענת ז'טלני, על אף הגידול במספר החברות, עדיין יש ביקוש משמעותי מצד משקיעים לחברות בתחום. "נראה כי במחצית הראשונה של 2008 נוצר עודף ביקוש זמני על ההיצע, שהעלה את שוויי ההשקעות. מגמה זו תתייצב, בעיקר בשל השפעת המשבר הפיננסי על המשקיעים".



תחום האנרגיה המתחדשת זכה ב-2008 לתשומת לב רבה מצד מקבלי ההחלטות בישראל. לאורך השנה יושמה תוכנית לפיה מוענקים תעריפי חשמל מועדפים ליצרני חשמל על בסיס פוטו-וולטאי. אישור התעריף המועדף הוביל לכניסתן של כמה חברות לתחום, חלקן נציגות מקומיות של חברות בינלאומיות. בתחילת השנה פירסמה המדינה מכרז לייצור חשמל נקי בדרום בהיקף של 250 מגה-וואט בטכנולוגיה טרמוסולארית ו-50 מגה-וואט בטכולוגיה פוטו-וולטאית. לדברי ז'טלני, החלטה זו צפויה להגדיל משמעותית את היקף ייצור החשמל הנקי בישראל והיא זוכה להתעניינות רבה מצד גורמים מקומיים וזרים.