העולם שמתחת לים

אי שם בראשית שנות ה-90, בעיצומו של טיול השחרור, הגיע הזמן לסמן וי ליד המשימה "קורס צלילה". המקום שנבחר היה כפר דייגים בשם מוהל בוהל, השוכן באי סבו שבפיליפינים. למה דווקא שם? כי החוף שליד הכפר התפרסם כאתר צלילה ייחודי; כי כמה ישראלים המליצו על המקום; וכי המחיר לא היה גבוה - 150 דולר פחות או יותר.



המסע ממנילה למוהל בוהל היה מתיש. הוא התחיל בנסיעה שנמשכה כמה ימים וכללה עצירות בכפרים מקומיים - שהיו מרתקים, אך לא הציעו אוכל סביר או תנאים סניטריים מינימליים; המשיך בשיט לילי במעבורת, שבשיאו קיבלתי הצעת נישואים ממקומית בת 15 או 16; והסתיים בנסיעה של שלוש שעות באוטובוס מקומי בחברת תרנגולות, תיישים וחזיר מקומי - שעל אף שנקשר לגג הצליח להטיל את מימיו דרך החלון, היישר אל מושבי.

הקורס עצמו היה מדהים, וכלל צלילה בחברת דגים צבעוניים, מלפפוני ים ואפילו כרישים שהיו מיודדים אישית עם המדריכים - ברובם צוללנים גרמנים ושווייצים. גם האתר עצמו - כפר קטן שכולו בתי ספר לצלילה, פאבים ונערות מקומיות המתפרנסות מאירוח ציבור התיירים - הוסיף.



רק בסוף הקורס, כאשר המדריך יורגן העניק לי את כנפי הצלילה, הוא גילה לי סוד: "הצלילות בפיליפינים יפהפיות", הוא לחש, "אבל הצלילות היפות ביותר בעולם ממתינות לך בים האדום. על אילת שמעת?"



תחושה של ריחוף



יורגן צדק. לאורך חופי הים האדום נמצאים אתרי צלילה מרהיבים. אבל האתר הוא רק חלק מחוויית הצלילה, שמורכבת מעוד המון פרטים: אווירת החופש ששוררת תמיד במועדוני הצלילה שעל שפת הים; השיחות עם הצוללים האחרים על אתרים שביקרו בהם - אשר רשומים לכל אחד במחברת הצלילות האישית; המראות הפסטורליים; והכי חשוב - השקט ותחושת הריחוף מתחת למים.



עונת החורף בישראל היא תקופה מצוינת לצאת בה לטיול צלילה או לקורס ראשוני. קורס באילת יעלה כ-1,000 שקל - קצת יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, אבל בהתחשב בעובדה שלא צריך לטוס לחו"ל לשם כך מדובר בעסקה משתלמת. מי שמעוניין לצלול בחו"ל יכול לעשות את הקורס באזור הקו המשווה או בחצי הכדור הדרומי, שם קיץ עכשיו.



קורס צלילה נמשך בדרך כלל יומיים-שלושה, כשכבר ביום הראשון צוללים מתחת למים יחד עם המדריך. גם רבים מהצוללים הוותיקים ממשיכים לצלול עם מדריכים - מעין טיול מאורגן, המומלץ במיוחד למי שמגיע ליעד חדש ולא מוכר וגם למי שאינו צולל באופן קבוע, אלא פעם בכמה חודשים במקרה הטוב.



אתרי צלילה מומלצים



אז איפה הכי כדאי לצלול? הרשימה הבאה כוללת כמה אתרים שנחשבים יפים במיוחד. היא מבוססת על דירוגים שהתפרסמו בעבר - וגם על דעה סובייקטיווית:



? פאלאוון: אי דמוי סיכה בדרום הפיליפינים, שנחשב לגן עדן לצוללנים. באי נוחתות טיסות ישירות ממנילה. גם מקומות אחרים בפיליפינים, כמו האי בורקאי, באים בחשבון - בוודאי אם זו הפעם הראשונה שלכם.



? האיים המלדיביים: איים השוכנים מדרום להודו ונחשבים גן עדן לגולשים. באזור מקובל להצטרף לספארי צלילה - טיול מאורגן על ספינה, המבצעת בכל יום שלוש-ארבע עצירות באתרי צלילה.



? ריף האלמוגים הגדול: הריף העצום שלאורך חופה המזרחי של אוסטרליה מושך אליו מיליוני תיירים. הריף, שאורכו כ-1,500 ק"מ, מושך אליו לעתים גם אוכלוסיות החביבות פחות על צוללנים, כמו כרישים לבנים.



? מיקרונזיה: אי הממוקם באוקיינוס השקט, אי שם ממזרח לפיליפינים ומצפון לאוסטרליה. לאורך חופי האי יש אתרים רבים של אוניות טבועות - מזכרת מימי מלחמת העולם השנייה - החביבים מאוד על צוללנים.



? סיני: בעיני רבים, ובהם לא מעט ישראלים, זהו גן העדן של הצוללנים. בין האתרים הבולטים: ראס מוחמד והחור הכחול בדהב, שכבר גבה קורבנות שלקו שם בשכרון מעמקים.



? איי גלפאגוס: איים הממוקמים כ-1,500 ק"מ ממזרח לחופי אקוודור ומציעים אתרי צלילה ושנירקול רבים. בחלק מהאתרים אפשר לצלול עם כרישים ידידותיים ואריות ים, ולעתים אפילו להתחרות בשחייה עם פינגווינים.



? מפרץ החזירים בקובה: אתר ששווה ביקור בעיקר בגלל ההיסטוריה (ניסיון הפלישה הכושל של ארה"ב ב-1961). באופן כללי, באיים הקריביים (שקובה היא הגדול שבהם) יש עשרות רבות של אתרי צלילה מרהיבים עם ברקודות, דגי טונה וגני אלמוגים.



? איי יוון: בעיקר בגלל הקרבה לישראל. גם קפריסין באה בחשבון. בעיני רבים הים התיכון פחות מושך מאתרים אחרים בשל תנאי הראות שבו ומגוון הדגה והחי, העשיר פחות מאשר באתרים שבאוקיינוסים הגדולים. עם זאת, גם צלילה באזור יכולה להיות מאוד מהנה.



בטיחות, בטיחות ובטיחות



תאונות צלילה נדירות למדי, אבל עדיין חשוב לזכור כי מדובר בספורט שבו אי-הקפדה על הכללים עלולה לעלות ביוקר. לכן, לפני שיוצאים לצלול חשוב לזכור כמה דברים:



? אסור לטוס לפני שחולפות 24 שעות מהצלילה האחרונה. לחץ האוויר הנמוך בזמן הטיסה עלול לגרום לשחרור חנקן מהדם - דבר שיוביל לכאבים עזים ולעתים אף למוות.



? אין לרדת מתחת לעומק של 30 מטרים, בעיקר בשל חשש משכרון מעמקים אשר גורם לחוסר התמצאות ותחושת אופוריה מסוכנת.



? יש להצטייד בביטוח צלילה, שבלעדיו במרבית המועדונים לא יתנו לכם להיכנס למים. אפשר לרכוש ביטוח שנתי וגם ביטוח חד-פעמי.



? כאשר צוללים כמה פעמים ביום - כל צלילה צריכה להיות פחות עמוקה מקודמתה. כלומר, אם בצלילה הראשונה יורדים לעומק של 25 מטרים, בצלילה הבאה אסור לרדת נמוך יותר - וכך הלאה.



? כאשר עולים לפני הים יש לבצע זאת בצורה מבוקרת, ולעצור להשוואת לחצים במשך כמה דקות בעומק של חמישה מטרים מתחת לפני הים.



? אם לא צללתם זמן רב - אל תוותרו על צלילת רענון. היא תעלה עוד כמה עשרות שקלים, אבל היא כוללת תזכורת לדברים חשובים ובסופו של דבר היא צלילה לכל דבר.