התייעלות בפיקוד העורף: הגבלת דלק ורכישת עודפים מצבא ארה"ב

>> פיקוד העורף עובר בשנה האחרונה תהליך חסר תקדים של התייעלות כספית. ועדת ברודט, שקבעה את תקציב הביטחון לעשר השנים הבאות (2008-2017), הגדילה אותו ב-100 מיליארד שקל לשנים אלה, אך דרשה מצה"ל להתייעל ב-30 מיליארד שקל. תקציב 2009 גדל ב-8% לעומת 2008. "בפיקוד העורף אנו מחויבים השנה לחיסכון של 3% מהתקציב שלנו", אומר סגן אלוף קובי מלכה, כלכלן וראש מחלקת תקציבים בפיקוד העורף.



בשנים האחרונות השקיע פיקוד העורף כסף רב בשיפור המיגון של 47 יישובים ביהודה ושומרון, בכ-300 מיליון שקל. השיפורים מתבטאים בהתקנת מערכות אבטחה היקפיות רגישות, במתקני מכ"ם, במצלמות, באחרונה אף הוכנסו לבתים בעוטף עזה מכשירי התראה (דיווחיות) להעברת מידע נקודתי על צבע אדום.

לדברי מלכה, "ההתייעלות בפיקוד העורף לא תפגע בפעילות המקצועית של היחידות השונות. הכספים שייחסכו יישארו בפיקוד למטרה אחת, התעצמות. הם ישמשו לרכישת ערכות אב"כ, לתשתיות, למיגון מחנות, לשיפור מערך ההתרעה ביישובי הגבול ועוד. החיסכון ייעשה בדלק, בחשמל, במים, במזון ועוד. כדי לחסוך כספים אימץ הפיקוד את שיטת המכרזים של החשב הכללי באוצר. אצל החשכ"ל, שיטה זו הביאה לחיסכון ניכר".



"במסגרת פרויקט החיסכון, קצינים שנהנו עד כה מצריכה כמעט חופשית של דלק יוגבלו מעתה לצריכה מוגדרת. פיקוד העורף ירכוש עודפי ציוד במחירים מוזלים מהצבא האמריקאי. בנוסף, בסיס פיקוד העורף באבו-כביר בתל אביב נמכר לקבלן פרטי, ולבסיס הפיקוד בשנלר בלב ירושלים צפוי גורל דומה. כדי לחסוך בארנונה, אנחנו הורסים מבנים נטושים בבסיסים שלנו, מפנים קרוואנים, מבטלים קווי טלפון לא פעילים ועוד. צומצמה האפשרות של קציני הקבע לקנות בכסף חופשות לא מנוצלות", מוסיף מלכה.



במלחמת לבנון השנייה ספג פיקוד העורף ביקורת רבה על תפקודו. מאז עברו 27 חודשים ובפיקוד מתכוונים להיות מוכנים למלחמה הבאה.



סך התקציב האזרחי של פיקוד העורף ל-2009 מגיע ל-317 מיליון שקל. עם התקציב לעוטף עזה, הסכום עולה לכחצי מיליארד שקל. התקציב מיועד להתגוננות אזרחית ולהכנת העורף למלחמה. לדברי מלכה, לתקציב שלושה סעיפים עיקריים: הוצאות חירום אזרחיות - 127 מיליון שקל; הוצאות חירום אזרחיות על אב"כ - 100 מיליון שקל; ותקציב הג"א (מתקציבי השלטון המקומי) - 90 מיליון שקל.



בנוסף לתקציב האזרחי עומד לרשות פיקוד העורף גם תקציב צבאי שהיקפו חסוי - לתפעול היחידות שלו, להוצאות שכר, לאימונים ולציוד. 90% מכוח האדם של פיקוד העורף הוא חיילי מילואים. פיקוד העורף נעזר בכספים מגופים שונים כגון רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, כך שבפועל תקציבו גדול בהרבה מ-317 מיליון שקל.



"רוב הפעולות שלנו", אומר מלכה, "הן מול גורמים אזרחיים, מול קבלנים של הרשויות המקומיות. אנחנו מוודאים ביצוע. הפיקוח שלנו צמוד ויעיל".



לדברי מלכה, ב-2009 יתמקד פיקוד העורף בכמה פעילויות: המשך ההצטיידות במרכיבי ביטחון ותחזוקתם - כולל השלמת פערים בענייני מקלטים, צופרים, מיגון ב-90 מיליון שקל של התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון - והמשך מיגון ישובי עוטף עזה, בעיקר במוסדות החינוך. כמו כן יימשך פרויקט המיגון האזרחי נגד מתקפת נשק לא קונווציונלי.