פרי באיו | יועצת שירות של טויוטה

פרי באיו



גיל: 32

מצב משפחתי: נשואה + 3



ותק: תשעה חודשים



מגורים: תל אביב



משכורת: "מרוצה מאוד"



משפט לחיים: "חייך לעולם והעולם יחייך אליך"



המוסך של "הילוך שישי" בדרום תל אביב רחוק מהסטריאוטיפ המוכר: לא תמצאו שם מכונאים שידיהם מלוכלכות בגריז או ריח של פיח נישא באוויר. פרי באיו, יועצת שירות של טויוטה, יושבת מאחורי שולחן מצוחצח, ועל הקיר שלידה תלויות תעודות שמעידות על הכשרתה המקצועית ועל התארים שבהם זכתה. כשהפלאפון שלה מצלצל ומצדו השני של הקו נמצא לקוח שמכוניתו נתקעה, פרי מבהירה שהיא זמינה בשביל הלקוחות 24 שעות ביממה כי "אין הפרדה בין החיים שלי לעבודה".



לאחר שוויתרה על קריירת ג'ודו ארוכת שנים ("הבנתי שלא אהיה אלופה אולימפית") ועברה לעולם הרכב ("זה פרק ב' שלי"), פרי מרגישה שמצאה את ייעודה בחיים. מדי יום היא מלווה את הלקוחות מהרגע שבו הם נכנסים למוסך ועד שהם עוזבים אותו עם מכונית תקינה. לקוח כועס הוא בשבילה אתגר שהיא שואפת לפצח, ובין אם תרצה או לא העבודה הולכת אתה הביתה בזכות בעלה, אבי, שעובד גם הוא במוסך של הילוך שישי.



מסלול: דרכה המקצועית של פרי התחילה בתחום אחר לגמרי - ג'ודו. היא החלה להתאמן כשהיתה בת תשע, "וכל החיים שלי סבבו את הג'ודו. עד הצבא לא עניין אותי שום דבר חוץ מזה. גדלתי בדרום תל אביב ומי שלא היה במועדון הג'ודו ישב על הברזלים. הייתי טום-בוי, ילדה אנרגטית ושובבה, והג'ודו הרגיע אותי. זה נתן לי משמעות ודרך לחיים, בגרות וביטחון עצמי. פעם בשבוע הייתי נוסעת לבד למכון וינגייט. הייתי בנבחרת ישראל, וגם זכיתי בכמה מדליות".



כשהיתה בת 17 פרי הקימה מועדון ג'ודו קטן בבית הספר היסודי "גרץ" בתל אביב, ולאחר שירות צבאי כמדריכת קרב מגע היא ניהלה מועדון ג'ודו במרכז בית ברבור. במקביל עשתה חגורה שחורה בקרב מגע והדריכה בבתי ספר. כשבנה הבכור, אור, היה בן שנה, היא החליטה לפרוש מהעולם הזה ועברה לתחום הרכב. היא התחילה לעבוד בטויוטה כמזכירה, והתקדמה עד לתפקיד הנוכחי. "אני לוקחת הרבה מהג'ודו לעבודה שלי היום, במיוחד בהתמודדות עם הלקוחות".



סדר יום: פרי מתחילה את יומה ב-7:45 ועובדת עד 15:45 ("כשצריך אני מגיעה ב-7:00 ונשארת עד 19:00"). היא מקבלת את הלקוח, מקשיבה לבקשותיו ובודקת אם במכונית יש תקלות נוספות ("כשהמכונית יוצאת מכאן היא צריכה להיות הכי טובה שיש"). היא נותנת ללקוח הצעת מחיר, והמכונית נכנסת לעבודה. אם מתגלות תקלות נוספות פרי מעדכנת את הלקוח ומבקשת את אישורו לטפל בהן. כשהלקוח חוזר לקחת את המכונית היא מלווה אותו במעמד התשלום ("חשוב שהוא יידע על מה הוא משלם"). אחרי 48 שעות היא מתקשרת אליו כדי לוודא שהוא מרוצה. "המחירים של המוסכים דומים מאוד, כך ששירות הוא שם המשחק. ללקוחות חשוב שמי שנותן להם את השירות הוא הכי טוב ברשת. הם רואים את התעודות והגביעים, ויודעים שהם בידיים טובות".



היקף העבודה: שמונה שעות ביום.



לפני שנה וחצי פרי הגיעה למקום הראשון בתחרות השירות של טויוטה ("עברנו סימולציות ומבחני ידע") ונשלחה ליפאן. היא פגשה שם את הזוכים בתחרות מסוכנויות של טויוטה מרחבי העולם, ביקרה במפעלי החברה וביום האחרון נפגשה עם נשיא החברה, מר טויודה. "זה היה מפגש מרגש מאוד. ביפאן מתייחסים לנשיא טויוטה כמו שבישראל מתייחסים לנשיא המדינה. אסור לצלם אותו או לגשת אליו ככה סתם. היה כיף".



טעם אישי: "אני אוהבת מכוניות גדולות כמו רכבי שטח וטנדרים. עכשיו אני מפתחת מיומנות חדשה - הבאתי לישראל את הספרות הטכנית על הקאמרי היבריד, המכונית ההיברידית החדשה של טויוטה. יש לקוחות שמביאים אותה לישראל ביבוא אישי, והם יודעים שאנחנו נוכל לטפל בה".



בקרוב היא תתחיל קורס מכונאות, כי "אני לא רוצה לעמוד מול לקוח בלי להבין מה אני אומרת. יש לקוחות תובעניים ששואלים שאלות מפורטות על הרכב שלהם, רוצים לקבל תשובות מקצועיות ואני שמחה לתת אותן. יש לי תאווה ללמוד, ואני כל הזמן מעלה שאלות ומנסה להעמיק את הידע שלי. הגעתי למסקנה שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו תמיד, אז למה לא להתפתח?"



למה זה כדאי? "הילוך שישי זה בית, והמעבר הנה הוא אחד הצעדים הנכונים שעשיתי. קיבלו אותי כאן בזרועות פתוחות. אני אוהבת לעבוד עם הלקוחות והם מעריכים את מה שאני עושה. אני באה לעבודה גם כשאני חולה, כי אני אוהבת אותה. אני עושה את התפקיד באהבה".



הכי אוהבת: "שלקוח יוצא מרוצה".



הכי שונאת: "באמת שאין שום דבר כזה בעבודה שלי. גם כשמגיע לקוח תובעני וקשה אני יודעת איך לרכך אותו. אני נותנת לו להוציא את התסכול כדי שבסוף הוא יילך הביתה מרוצה. זה אתגר".



הכי מרגש: "הגיע אלינו לקוח עם בעיה במכונית, שלא הצליחו לפתור בסוכנות אחרת. טיפלנו בו, והוא חזר מאוד עצבני אחר יומיים עם תקלה נוספת. סידרנו לו מכונית חלופית על חשבוננו, תיקנו את התקלה וכשהוא בא לקחת את המכונית הוא היה ממש מרוצה. הוא הביא לי מתנה, חילק לנו שוקולדים ואמר תודה עשר פעמים".



אבי, בעלה של פרי, עובד במוסך של הילוך שישי שמטפל בדגמי יונדאי. הוא חולק אתה את האהבה לכביש ("נכנסנו לחופה על אופנוע"), ובבית הם מדברים לא מעט על מכוניות. "אנחנו פותרים יחד בעיות ואני לומדת ממנו המון. גם הילדים שלנו - אור בן התשע, מתן בן ארבע וחצי ואיתמר בן שנתיים וחצי - מבינים במכוניות, ויודעים בדיוק מה ההבדל בין טויוטה ליונדאי. אנחנו חולמים לקנות הארלי דיווידסון כשיהיה לנו כסף".



מביאה מהבית: "אנרגטיות, שובבות וחיוך. מאז ומתמיד אני כזו".



אחרי העבודה: "מביאה את הילדים לחוגים, מנקה ומבשלת. פעמיים בשבוע אני מתאמנת בג'ודו, ואני מאוד אוהבת לאפות עוגות ולהביא אותן לעבודה".



בעוד 10 שנים: "בתפקיד בכיר יותר בהילוך שישי. אולי מנהלת הסוכנות".



קריירה אלטרנטיווית: "אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. בדיעבד, הייתי הולכת באותו מסלול".



מדד הקושי: "8. זו עבודה תובענית וקשה. לא קל לרצות לקוחות כל היום".



אני מאמין: "בשביל שיהיה לך טוב בחיים, צריך לקום בבוקר עם חיוך".



מה את מאחלת לעצמך? "אהבה ובריאות. כשיש את שתיהן - הכל יהיה טוב".