גישושים ראשונים בין האוצר וההסתדרות, בניסיון למצוא עמק שווה שיאפשר הגעה לעסקת חבילה מקיפה לגבי המשק. מנכ"ל האוצר, ירום אריאב, נפגש אתמול עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ובמקביל נערכת באוצר עבודת מטה כדי לבחון את הדרישות שמעלה ההסתדרות - ואלו מתוכן מוכן האוצר לקבל.
בניגוד לעבר, באוצר מקווים להצליח ולהגיע להידברות עם עיני, בשל התועלת הגדולה שיכולה הסכמה אתו להביא לקופת המדינה. למשל, אם עיני יסכים - תמורת רשת ביטחון לפנסיה - רק להקפאת שכר במגזר הציבורי, בלי קיצוצי שכר, אוצר המדינה ירוויח 2.6 מיליארד שקל בשנה הראשונה ו-7 מיליארד שקל בשנתיים.
הסכומים אינם כוללים את בוררות השכר של הרופאים, שאמורה להתברר ביום ראשון הקרוב. על פי כל ההערכות, צפויים הרופאים, על אף המשבר הכלכלי הכבד, לקבל מהבוררים תוספות שכר של 20% לפחות. תוספת שכר כזו לרופאים תעלה למדינה, עלות קבועה מדי שנה, של עוד חצי מיליארד שקל.
לנוכח הסכומים הגדולים שמדובר בהם, שיכולים לסייע מאוד בהפניית כספים להאצת הצמיחה במשק, באוצר לא מוותרים על הניסיון להגיע להסכמה עם עיני. בין השאר, באוצר החלו לשקול ברצינות הצעה שהעלה עמיתו של עיני, יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ולפיה המדינה תממן חופשה ללא תשלום למשך חצי שנה לעובדים, במקום שאלה יפוטרו ממקום עבודתם. אם בתום חצי שנה מצב המפעל ישתפר, העובדים יחזרו לעבודה. ולא - הם יפוטרו בהליך רגיל.
התקווה היא כי עד חלוף חצי שנה מצב המשק יתייצב מעט, ויאפשר את קליטתם מחדש של העובדים. ולא, משמעות ההצעה היא הארכת דמי האבטלה בחצי שנה על חשבון המדינה.
ההצעה לחופשה ללא תשלום על חשבון המדינה היא של ברוש, ולא של עיני, ולכן לא בטוח כי עיני יסתפק בה. למעשה, עיני אינו דורש תשלום למפוטרים על חשבון המדינה, אלא השקעה במניעת פיטורין - שורה של צעדי תמרוץ כלכליים שתעמיד המדינה, ושקבלתם תהיה מותנית בהתחייבות שלא לפטר. בין השאר דורש עיני להגדיל מאוד את ההקצאות לקרנות אשראי לתמיכה בעסקים. מרבית ההצעות של עיני נסמכות על רשימת הדרישות שהגישו התעשיינים, בראשותו של ברוש.
עיני: מוכן לדבר על תנאי רשת הביטחון
סלע המחלוקת העיקרי עם עיני, עם זאת, היה ונשאר הטיפול במפולת הנמשכת בשוק ההון. עיני מעמיד כרגע שתי דרישות מרכזיות, שהאוצר אינו מוכן לקבלן.
האחת, פרישת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה. הרשת היא בעלת שני שלבים, מגיל 55 ומעלה ומגיל 64 ומעלה. לבני 64 ומעלה מציע עיני כי המדינה תבטיח את החיסכון הפנסיוני שלהם בערכו מינואר 2008 עד גיל הפרישה, וזאת בתנאי שהכסף לא יימשך מהחסכון הפנסיוני עד גיל 67 (שלוש שנים).
באוצר מסרבים בתוקף לרשת כזו, בטענה כי אין כל ודאות כי השוק יתאושש בתוך שלוש שנים. אם השוק לא יתאושש, הרי שהפעלת רשת כזו עלולה לעלות עשרות מיליארדי שקלים.
עיני דוחה את המספרים של האוצר, אבל אמר ל-TheMarker כי הוא מוכן להידבר על תנאיה של רשת הביטחון. כשנשאל האם יהיה מוכן להסתפק ברשת שמבטיחה רק מפני המשך הפסדים, רשת של 0% ריאלי, הוא לא פסל זאת על הסף. לדבריו, הוא יהיה מוכן לשקול כל הצעה ריאלית "ובלבד שיהיו מוכנים לדבר אתי".
דרישה נוספת של עיני, שהאוצר דוחה אותה בין השאר משום שהיא עמומה, היא להקים ועדה שתבדוק "כיצד לא לחזור על משבר כזה עוד פעם, ואיך פותרים את השוק החופשי מדי". עיני מתכוון, כנראה, להשקעות הגדולות של החיסכון הפנסיוני באיגרות חוב של חברות, וההפסדים הכבדים שנצברו באיגרות חוב אלה.
בלינקוב: הרשת של עיני תעלה 20 מיליארד שקל
"במשרד האוצר בוחנים את רשת הביטחון, והצעות אחרות, באופן רצוף. אנחנו לא זקוקים להסתדרות כדי לבחון זאת. הנושא נבחן, ביחד עם כל ההשלכות על ההון, וכשנחליט אם יש מקום לפרוש רשת כזו - נודיע על כך". כך אמר הממונה על אגף התקציבים באוצר, רמי בלינקוב, ל-TheMarker.
לדבריו, הוא הודיע לעיני בפגישה עמו ביום רביעי כי "האוצר תומך בהצעה להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום, ולהפתעתי עיני אמר לי שהוא מתנגד לכך. בהחלט הרמתי גבה לנוכח ההתנגדות שלו, ואני מקווה שהוא ישנה את דעתו". בעקבות הפגישה ביום רביעי הוקמו צוותי עבודה משותפים לאוצר ולהסתדרות כדי לבדוק את נושא שוק התעסוקה לעומק. עם זאת, בלינקוב אמר כי הוא סירב בתוקף לדרישתו של עיני להקים צוות משותף גם לעניין רשת הביטחון לפנסיה: "עיני לא מייצג את הנפגעים העיקריים מההפסדים בפנסיה - את 250 אלף העצמאים שהחיסכון היחיד שלהם לפנסיה הוא דרך קופות הגמל".
לדברי בלינקוב הצעתו של עיני בנוגע לרשת ביטחון אינה סבירה. "הוא מציע שנבטיח לכל מי שהוא בן 55 ומעלה את החיסכון לפנסיה, כפי שהיה בינואר 2008. זו התחייבות לסכום של 20 מיליארד שקל. מאיפה אביא את הסכום הזה? מקצבאות זקנה?".
ברוש: להאיץ ההשקעות
"אני שמח שמשרד האוצר מוכן לשקול את ההצעה שלי, לאפשר לעובדים לצאת לחופשה ללא תשלום על חשבון המדינה. להערכתי, השילוב של חל"ת, ביחד עם השקעה בתשתיות, והעמדת מיליארד שקל בטחונות לאשראי
למגזר העסקי, זאת חבילה צעדים שעשויה לאפשר הגעה לעסקת חבילה". כך אמר אתמול ברוש ל-TheMarker.
ברוש, כידוע, הוא עמית קרוב של עיני, והשניים אף עובדים בשיתוף פעולה כעת על הכנת הצעת חקיקה שתוגש לכנסת כצעדי חירום להצלת המשק ממיתון. בחקיקה, וגם בדרישות שהעביר עיני לאוצר, נכללה גם הדרישה להעמדת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה. מדבריו של ברוש, לכן, ניתן ללמוד שאולי ניתן להגיע להסכמה עם עיני ועם ברוש שאינה כוללת רשת כזו - אבל לא ברור כי הדברים אכן מקובלים על עיני.
לברי ברוש, מפעל שסובל מירידה בהכנסות וחייב לקצץ הוצאות יוכל להוציא עובדים לחופשה, לתקופה של עד חצי שנה. במהלך אותה תקופה הביטוח הלאומי ישלם 70% משכרם של העובדים, ואילו המעסיק ימשיך וישלם להם תנאים סוציאלים - דבר שימנע פגיעה בחיסכון הפנסיוני שלהם. בתום החצי שנה, יוכל המפעל להחזיר את העובדים ולהוציא לחופשה עובדים אחרים, וזאת עד שיחלוף המשבר הכלכלי.
עם זאת, לדברי ברוש החל"ת אינו מספיק. הוא קורא במקביל לאוצר להאיץ את ההשקעות בתשתית, "אבל להאיץ בהיקפים מאסיוויים, ועם כוונת ביצוע. שיעשו חוקים, ויקימו מנהלות - כמו שעשו בכביש 6. אחרת, כל ההצעות של האוצר על הגדלת ההשקעה בתשתיות תשארנה על הנייר".
כמו כן ברוש מציע להקים קרן סיוע לאשראי לעסקים, כשהמדינה מעמידה את הבטחונות לפירעון האשראי והבנקים מעמידים את האשראי. האוצר אומנם הציע להקים קרן כזו, אבל לדברי ברוש, הקרן אינה טובה גם בגלל שהיא קטנה מדי - 100 מיליון שקל בלבד - וגם בגלל שהאוצר מתכוון לערוך מכרז על הפעלתה בין הבנקים. "יש להעביר מיליארד שקל, ולדרוש מהבנקים למנף את הסכום פי חמישה ושביום ראשון בבוקר הכסף כבר יועבר לכל הבנקים. אם נחכה 3 חודשים עד שייערכו מכרז בין הבנקים, שום דבר לא יזוז".
האוצר מוכן לממן חופשה לעובדים במקום פיטורים
מירב ארלוזורוב
21.11.2008 / 8:10