במערכת הבנקאית לא מאמינים שסיטי יקרוס; הערכות: החשיפה לסיטי כ-800 מיליון עד מיליארד דולר

"אין שום סיכוי שממשלת ארה"ב תיתן לסיטי ליפול", כך אמרו בסוף השבוע במערכת הבנקאית בעודם עוקבים בדאגה אחר הדיווחים באתרי התקשורת על המגעים של סיטי עם הממשל האמריקאי והפדרל רזרב, לאחר שמניית הבנק הרביעי בגודלו בעולם נפלה ביום שישי ב-20% והשלימה צניחה של 60% בשבוע.



על פי הערכות החשיפה של המערכת הבנקאית לסיטי מגיעה לכ-800 מיליון דולר עד מיליארד דולר. אם סיטי יקרוס - חשיפה שכזו עשויה להתבטא במחיקות ענק בדו"חותה כספיים של הבנקים, אלא שבינתיים כאמור מדובר בתרחיש אימים שבמערכת הבנקאות סבורים שלא יכול לקרות. מדובר בחשיפה גדולה, אך לא כזאת שתוכל לערער את יציבות הבנקים בישראל.



יש לציין, כי לליהמן ברדרס שקרס בחודש ספטמבר האחרון, היו הבנקים בישראל חשופים בהיקף של כ-365 מיליון דולר ולוושינגטון מיוצ'אל שקרס נרשמה במערכת הבנקאית חשיפה של כ-75 מיליון דולר. בגין רוב החשיפה הזו יבצעו הבנקים מחיקות בדו"חות הרבעון השלישי שיפורסמו בשבוע האחרון של חודש נובמבר.



הבנקים חשופים לבנקים זרים בשתי דרכים עיקריות: ראשונה, דרך תיק ני"ע של הבנקים שמושקע בחלו באגח ובמוצרים מובנים של בנקים זרים, והשניה, דרך פקדונות שהם מפקידים בבנקים בחו"ל.



בחודשיים האחרונים מאז נפילת ליהמן ברדרס, ואף לפני כן נעשו בבנקים מאמצים לצמצם את החשיפה לחו"ל הן על ידי שינוי תמהיל הנוסטרו של הבנק, והן על ידי הסטת פקדונות למספר מצומצם יותר של בנקים שנתפשו בעיניהם כבטוחים כמו גם העברת פקדונות מעבר לים - לבנק ישראל.



אלא שסיטי נחשב עד לשבוע האחרון לבנק יחסית בטוח, ולכן קשה לדעת עד כמה צמצמו הבנקים הישראלים את החשיפה אליו. אנליסטים העריכו בימים האחרונים כי החשיפה הגדולה ביותר לבנקים הזרים (בכלל, ולא רק סיטי) היא בבנקים לאומי דיסקונט, ואילו הקטנה ביותר היא במזרחי טפחות וגם בבנק הפועלים שצמצם באופן דרמטי את החשיפה לחו"ל. על פי הערכות, החשיפה של בנק הפועלים לסיטי היא נמוכה ומגיעה להיקף של פחות מ-50 מיליון דולר.



זוית ישראלית מעניינת נוספת בהקשר של סיטי היא גיוס של 400 מיליון שקל בהנפקה פרטית של אג"ח שביצע הבנק בחודש יולי האחרון ממשקיעים מוסדיים. היה זה כשהמשבר בכלכלה העולמית כבר היה בעיצומו, אך רגע לפני ההסלמה שהתרחשה עם נפילת בנק ההשקעות הענק ליהמן ברדרס.



כבר אז ההנפקה הלכה מאוד קשה, אך סיטי הצליח להשלים אותה לאחר ששיפר את הריביות שהציע למשקיעים. למעשה, העניק סיטי למשקיעים ריבית גבוהה יותר מאשר העניקו באותה עת הבנקים הישראלים ריביות על כתבי התחייבות או אג"ח עם תנאים דומים.



ככל הנראה מספר המשקיעים המוסדיים בהנפקה היה נמוך והדומיננטים שבהם היו דווקא הבנקים הישראלים, אך קשה לדעת באילו בנקים מדובר ובאיזה היקף השקיעו בהנפקה.