הזדמנות של פעם ב-90 שנה

>> בשנה האחרונה היינו עדים לירידות חדות בבורסה, גם באותם אפיקים שנחשבו עד כה לסולידיים וכיום מצטיירים כמסוכנים. אנחנו רואים כיום לא מעט חברות שברור לנו כי הן יציבות וכי יש להן יכולת לשרוד את המשבר הנוכחי, ולמרות זאת האג"ח שלהן נסחרות בתשואות שמתאימות ל"אג"ח זבל".

מניותיהן של חברות שעד לא מזמן ידענו לספק הסברים מלומדים למחירן הפסידו עשרות אחוזים מערכן. לכולנו ברור שלמשבר הנוכחי יש סיבות רבות והגיוניות. עם זאת, השוק סובל כיום מבועה שלילית. בשל סיבות לא רציונליות השחקנים הפרטיים והמוסדיים בשוק ההון ממשיכים לממש נכסים, וכאן טמונה הזדמנות גדולה, במיוחד עבור אנשים שכספם מנוהל לטווח הארוך.



הגורם העיקרי שמניע כיום את שוקי המניות והאג"ח הוא החשש מירידת מחירים נוספת. כתוצאה מכך, הלקוחות מבקשים לפדות קרנות נאמנות וקופות גמל נזילות, ומנהלי הקרנות והקופות חייבים לממש נכסים. מנהלי השקעות בגופים שחווים פדיונות בוחנים אילו נכסים ניתן למכור במהירות כדי לספק מזומנים ללקוחותיהם. בדרך כלל הם ימכרו את מה שניתן לממש בקלות. כתוצאה מכך דווקא "הסחורה הטובה", כלומר מניות ואג"ח של חברות יציבות ורווחיות, היא זו שנמכרת ראשונה ובהיקפים הגדולים ביותר.



פדיונות מהסוג הזה מאפיינים בעיקר מוצרים נזילים,כמו תעודות סל וקרנות נאמנות, שנאלצות למכור נכסים במחירי הפסד, הדבר יוצר הפסדים לעמיתי הקרנות ולמחזיקי תעודות הסל. התופעה הזו עשויה להימשך עוד זמן רב.



מנהלי קרנות הנאמנות שרויים כיום באי ודאות. קשה להם לצפות מה יהיו היקפי הפדיונות, וקשה להם לדעת איזה היקף של עודפי נזילות הם צריכים להחזיק. מסיבה זו הם מתקשים לרכוש ניירות ערך טובים שצפויים להניב תשואות עודפות בטווח ארוך.



על ההזדמנות צריכים לעוט כל אלה שמנהלים את חסכונות הציבור לטווח הארוך. התקשורת אמנם מדווחת באחרונה על פאניקת פדיונות של עמיתי קרנות הפנסיה, תוכניות הביטוח וקופות הגמל החוששים כי חסכונותיהם הולכים לאיבוד, אבל עם כל ההיסטריה, הסכומים שנפדו עד כה מסך החיסכון הפנסיוני של הציבור, שכולל נכסים בהיקף של כ-600 מיליארד שקל, אינם משמעותיים.



חשוב לזכור: תעשיית החיסכון הפנסיוני מקבלת כל חודש הפרשות של עובדים לקרנות השתלמות, קופות גמל פנסיה וביטוח. זרימת הכספים הזאת פנימה מאפשרת למנהלי החיסכון לטווח הבינוני והארוך לאסוף השקעות חדשות וטובות במחירים אטרקטיוויים, ולכן עבור מנהלי החיסכון לטווח ארוך נוצרת כאן הזדמנות נדירה, שכמוה רואים אולי רק פעם ב-90 שנה.



אין לי ספק שמי שיהיה סבלני יוכל ליהנות בגדול מכל הדרך למעלה שיעשה שוק ההון מהיום ועד ליום שבו יפרוש. עבורו, המשבר הוא הזדמנות. המפסידים הגדולים יהיו אלה שעצביהם רופפים, אלה שמוכרים כיום בשפל.



מנהלי השקעות לטווח ארוך שנוהגים בגישה שמרנית ומתבצרים באפיקים בטוחים כמו מזומן ופיקדונות עושים טעות. הם מעמידים את הלקוחות שלהם בסיכון מסוג אחר - הסיכון שהם יגיעו לגיל פרישה עם מעט מדי כסף.



הדבר נכון במיוחד כשמדובר בחוסכים צעירים. מי שמעביר חוסכים צעירים לקופות גמל או קרנות פנסיה סולידיות אינו מקבל עבורם החלטה נכונה, גם אם כרגע היא פופולרית יותר.



חשוב להבחין בין החוסכים. מי שזקוק לכסף שחסך בשנתיים-שלוש הקרובות צריך אכן לשקול ברצינות לעבור למסלול השקעה סולידי, משום שקיים סיכוי שהירידות בשווקים עוד יימשכו זמן מה.



ואולם, מי שרואה לפניו טווח השקעה של 5-10 שנים ויותר צריך להמשיך להשקיע במסלולים מגוונים, ולא לוותר על מניות ואג"ח קונצרניות. רק נכסים כאלה יוכלו להחזיר לו את ההפסדים שנוצרו בחודשים האחרונים.



מי שחושב שהוא יודע מתי יגיע השוק לתחתית, ושכרגע עדיף לחכות בחוץ, עלול לעשות טעות חמורה. לאף אחד אין מושג ירוק מתי זה יקרה, וייתכן שהדבר כבר קרה. למי שחוסך או מנהל כספים לטווח ארוך זה לא צריך לשנות - ואת הניחושים של הטווח הקצר עדיף שישאיר לספקולנטים.



-



הכותב הוא מנכ"ל ישיר גמל



-



אג"ח זבל



כינוי לאג"ח שהמחיר שבו היא נסחרת בשוק מגלם תשואה גבוהה במיוחד (יותר מ-10% בשנה). הסיבה לתשואה הגבוהה היא שבעלי החוב חוששים שהחברה תיקלע לקשיים ולא תפרע את חובה