כמו באמריקה. וחבל

>> מתוך שלל ההצעות להלוואות ומסגרות אשראי, נדמה שאין רעה חולה יותר מכרטיסי האשראי המתגלגלים, שיובאו אלינו ישירות מארה"ב. בפרסומות שיווקו לנו חברות כרטיסי האשראי את האשליה שלפיה אפשר לצרוך כסף בלי חשבון, גם מעבר להכנסה החודשית. וההחזר? הוא כבר יגיע. אתם תקבעו מתי.

הסיסמאות באתרי האינטרנט של החברות ממחישות היטב את התפישה הזו: באתר ישראכרט כותבים על כרטיס More: "אתם קובעים כמה לשלם, מתי ואיך"; באתר של כאל מסבירים כי "עם כרטיס אקטיב אתה קובע את הקצב ומחליט בכל חודש מחדש כמה ומתי לשלם"; ובלאומי קארד מצהירים כי "השליטה בידיים שלך. יש לך מולטי כוח".



ההצהרות האלה ריקות מתוכן (אתם הרי לא קובעים באמת כמה לשלם), והן מגיעות כמובן עם מחיר בעייתי מאוד. קודם כל, הריבית: דחיית התשלום עולה לא מעט (עד 10% בשנה), כאשר הריבית חלה על כל הסכום שמצטבר ומתגלגל מחודש לחודש. דבר שני, הקונצפט: מדובר בעידוד הציבור לנהל כלכלת בית בזבזנית ומתירנית, כזאת שצורכת בלי חשבון ומבלי להתייחס להכנסה החודשית. השיטה מסבירה לצרכנים מדוע אין כל פגם בחיים על חובות. זהו חינוך לקוי מאוד שגורר בתוכו הוצאות אדירות ומצב גרוע במיוחד כאשר נקלעים, חלילה, למצב של חוסר עבודה. דבר שלישי, ברגע שחברת כרטיסי האשראי מממנת אתכם מחודש לחודש אתם נהיים כבולים אליה ומחויבים לה עד שתסיימו להחזיר את כל הכסף.



היתרון הוא שמדובר בפתרון נוח אם נקלעים להוצאה גדולה בחודש מסוים, ויש חשש למסגרת האשראי. ואולם השיטה מפתה לשלם פחות ומצריכה אחריות ומשמעת אדירה, ומעטים האנשים שניחנו בה.