דירוג המתים

>> הוויכוח על הפיצוי של נפגעי עבירה נפתח לאחר כל פיגוע פלילי, כלומר ניסיון חיסול של ארגוני הפשע שנפגעים בו חפים מפשע. הסיבה לכך היא שפיגועים פליליים מאד מזכירים פיגועי טרור. בשל כך, עולה השאלה למה המדינה מסייעת לנפגעי פעולות איבה ולא לנפגעי פעולות פליליות שתוצאותיהן דומות.

ואכן, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) הגיש באחרונה הצעת חוק שמטרתה להשוות את הפיצוי לנפגעי עבירות אלימות ושאריהם לפיצוי לנפגעי פעולות איבה. הנימוק הוא שהמדינה נכשלה בחובתה לספק לקורבנות ביטחון אישי. שתי סיבות נוספות להטלת האחריות על המדינה הן שבדרך כלל הנפגעים אינם מסוגלים לעמוד בהוצאות הרבות - אובדן ימי עבודה, טיפולים נפשיים, נסיעות במוניות ועוד - ואילו העבריינים אינם יכולים לשלם פיצויים.



ראש מרכז נוגה לסיוע וייצוג נפגעי עבירה בקריה האקדמית בקרית אונו, ד"ר דנה פוגץ', אומרת שברוב מדינות המערב נהוג פיצוי לנפגעי עבירה. ממסמך שהכין המשרד לביטחון פנים עולה שבקנדה נהוג תשלום מירבי של 25 אלף דולר לנפגעי עבירה או שאריהם, והוא מכסה לווייה (עד 6,000 דולר) ייעוץ משפטי (5,000 דולר) אובדן ימי עבודה וכן תשלום מזונות עבור ילד שנולד כתוצאה מאונס. אחת הבעיות העיקריות של הקורבנות היא הצורך במימון מייידי, ולכן בהולנד הקרן לפיצוי נפגעי עבירה רשאית להעניק מקדמות.



חוק זכויות נפגעי עבירה, שעבר ב-2001, כלל במקור פרק של סיוע ופיצוי. ואולם כדי שהממשלה תסכים להעביר את החוק, הוצאו הסעיפים היקרים האלה והחוק מתמקד בזכויות הנפגעים בהליך הפלילי. בראשית העשור הכין הביטוח הלאומי הצעת חוק בעניין, אבל גם היא נגנזה.



בכנסת הנוכחית הוגשו יותר מחמש הצעות כאלה, לשווא. האוצר פשוט לא רוצה לממן את העניין. ואולם מתברר שמדינות מצאו דרכים שונות לממן את הסיוע, שלא על חשבון הציבור. במסצ'וסטס בארה"ב, למשל, יש הטל אוטומטי של 60 דולר על מי שמורשע בעבירה מסוג פשע ו-35 דולר על מורשעים בעבירה מסוג אחר.



אם נפגעי הפיגועים הפליליים היו לבד בשטח, הבעיה היתה קלה בהרבה. פוגץ' סבורה שאין מבחינת הזכאות לסיוע הבדל בין קורבנות פיגוע פלילי למי שנדקרו בוויכוח על חניה או בסתם שוד. לדעתה, המדינה צריכה לפצות את נפגעי כל העבירות. בשלב ראשון, עליה להתחיל בעבירות הקשות כמו רצח ואונס.



יוסי דהן נרצח לפני חמש שנים בטעות, בניסיון חיסול של העולם התחתון. אחותו, רויטל דהן, סבורה שאין סיכוי להעביר חוק לפיצוי כלל נפגעי הרצח בשל העלויות הגבוהות, ולכן בשלב ראשון צריך להתמקד בנפגעי פיגועים. לדבריה, מה שמייחד את הפיגועים הפליליים הוא שמאחוריהם עומדת מערכת מאורגנת שאפשר להילחם בה, ולכן הרשלנות של המדינה גדולה יותר.



אחת הטענות העיקריות של מתנגדי הצעות החוק היא שהן יגרמו לכך שגם אנשי ארגוני הפשע ובני משפחותיהם יקבלו סיוע מהמדינה. כדי למנוע זאת, נקבע בגרמניה שפיצוי לא ישולם כאשר התנהגות הקורבן תרמה לפגיעה בו. פוגץ' מציינת גם שמשפחות הפשע המאורגן אינן נוהגות בדרך כלל לבקש סיוע מהמדינה.