>> זו תקופה קשה לקרנות הפנסיה האמריקאיות, שסופגות הפסדים כבדים. מכיוון שקרנות אלו משקיעות כסף רב בקרנות ההון סיכון הישראליות, התחושה בשטח לא טובה. מאז פרץ המשבר, נשמעים יותר ויותר קולות שטוענים כי המימון שנותנות קרנות הפנסיה, המנהלות נכסים בשווי של מיליארדי עד טריליוני דולרים, עשוי להיפגע.
עם זאת, יש בישראל אנשים שמנסים להרגיע את הרוחות. בכיר באחד מהגופים הפיננסיים הגדוליים בישראל, שבילה לא מעט שנים בארה"ב ומכיר את קרנות הפנסיה, טוען כי תעשיית ההון סיכון הישראלית לא צריכה לחשוש לגורלה, על אף מצבן של קרנות הפנסיה.
קרנות הפנסיה הרלוונטיות לתעשיית ההון סיכון הן קרנות ברמת המדינה כמו קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה או קלסטרס, קרן הפנסיה של מורי מדינת קליפורניה. יש בארה"ב עשרות קרנות כאלו, אותן מכנה הבכיר "המים העמוקים של אוקיאנוס שוק ההון - העוגן ההוני המשמעותי ביותר שיש כיום בכלכלה האמריקאית". הקרנות משקיעות באפיקים שונים: אג"ח, נדל"ן, מניות והשקעות אלטרנטיוויות, כמו קרנות הון סיכון.
הפסד של 50 מיליארד דולר
ואולם, בשני הרבעונים האחרונים קרה משהו לקרנות. קלפרס היא דוגמה מייצגת: שווי הנכסים צנח ב-20% והיא הפסידה 50 מיליארד דולר משוויה. קרנות פנסיה אחרות ספגו אף הן פגיעה בשווי נכסיהן כתוצאה מהשקעות באפיקים פיננסיים שכשלו, כמו אג"ח נדל"ן. הבכיר אמר כי כיום, על אף המכה שחטפו הקרנות האמריקאיות, אין לענף ההון סיכון הישראלי סיבה לדאגה.
לדבריו, על אף הירידה בשווי נכסי הקרנות האמריקאיות, היקף הנכסים שלהן כיום גבוה יותר משהיה לפני ארבע שנים. למשל, ב-2004 היה שווי הנכסים של קלפרס 166 מיליארד דולר. ב-2007 הוא היה 251 מיליארד דולר וב-2008 היה 182 מיליארד דולר. שווי נכסי הקרן עדיין גבוה ואין חשש להישרדותה. קלפרס צפויה להמשיך להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות ואמריקאיות, כי אין לה אופציה אחרת. אפיקים אחרים שבהם היא משקיעה לא מציגים תשואה טובה יותר בטווח של 10-20 שנה.
מצבה של קלסטרס דומה: שווי נכסיה נפגע אבל היא עדיין גדולה מספיק כדי לפעול באופן יציב. ב-2004 היה שווי הנכסים שלה 116 מיליארד דולר, ב-2007 הוא צמח ל-172 מיליארד דולר וב-2008, נכון לספטמבר, הוא היה 147 מיליארד דולר.
הבכיר, כאמור, לא מתרגש יתר על המידה: "המים העמוקים נותרו עמוקים מספיק. הגופים המממנים את תעשיית ההון סיכון הישראלית נפגעו אך הם שרירים וקיימים וימשיכו להשקיע כאן".
מה כן יכול לקרות? קלפרס, למשל, פנתה באופן פומבי לקרנות ההון סיכון וביקשה מהן להמתין עם בקשות לכסף. אפשרות אחרת היא פנייה לקרנות משניות (Secondary Funds) שיקנו את חלקן של קרנות הפנסיה בהון סיכון. אמנם כשפונים לאופציה הזו מדובר בהנחה של עשרות אחוזים, אבל לפעמים אין ברירה.
האנס סווילדנס, שותף בחברת Industry Ventures, אמר בראיון לבלומברג כי משקיעי הון סיכון מוכרים כיום אחזקות בשווי 2 מיליארד דולר לעומת 800 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. "צריך לזכור", אמר הבכיר, "כי החוזים של הקרנות הישראליות עם קרנות הפנסיה הם משפטיים דרקוניים ומחייבים. לאי עמידה בהם יש השלכות קיצוניות כמו פגיעה במוניטין, שבארה"ב מהווה פקטור משמעותי בעולם הפיננסי".
טכנולוגיה ישראלית מציעה תשואה טובה
מה קורה כעת אצל מנהלים קרנות הפנסיה האמריקאיות? הבכיר, שנמצא בקשר שוטף עם חלקם, אמר שהם בוחנים בימים אלו את אסטרטגיית ההשקעות שלהם ל-2009, אך הוא מאמין שטכנולוגיה ישראלית תציע תשואה טובה יותר לעומת טכנולוגיה אמריקאית. "אם המשבר יחריף, כל הכלכלה האמריקאית, כולל קרנות הפנסיה, ירדו שתי מדרגות למטה. הן יסתכלו על תיק ההשקעות שלהן ועל צורכי תזרים המזומנים, יפתחו חוזים אם צריך ויעשו סדר חדש. כדי שזה יקרה, צריך לקרות משהו חמור מאוד כמו פשיטת רגל של ג'נרל מוטורס".
מה כדאי למנהלי קרנות ההון סיכון לעשות? הבכיר ממליץ להמשיך לשמור על קשר חיובי עם המשקיעים בקרנות הפנסיה, להבין את הצרכים החדשים שלהם ולפעול בזהירות. "אין סיבה לחשש כרגע מהעלמותו של אחד המקורות החשובים ביותר של השוק הפיננסי האמריקאי", אמר.
בכיר בשוק ההון: אין להון סיכון הישראלי סיבה לדאגה
גיא גרימלנד
24.11.2008 / 7:56