עולם של אג"ח זבל ותעסוקת זבל

>> משנות ה-90 ועד אמצע שנות ה-2000 חל גידול של 30% בתעסוקה בעולם - כך קובע דו"ח "עולם העבודה 2008" של ארגון העבודה העולמי שפורסם באחרונה.

ואולם באותה תקופה ירדה ההכנסה מעבודה כחלק מן התפוקה המקומית הגולמית בין 13% באמריקה הלטינית ל-9% במדינות העשירות בעולם. חלק ההון בתפוקה עלה וחלקה של העבודה ירד. הסיבות לכך הן הגידול הניכר בתנועות ההון בעולם והעובדה כי חלק ניכר מהגידול בתעסוקה מקורו בעבודה חלקית וזמנית שההשתכרות ממנה נופלת באירופה ב-20% מתעסוקה קבועה והוגנת, ובחלקי עולם אחרים בכ-45%. העולם הצמיח לא רק אג"ח זבל, אלא גם תעסוקת זבל.



התוצאה של תהליך זה, לפי הדו"ח, היא שהפער בין העשירון העליון לתחתון בעולם הורחב ב-70% בעשור האחרון. משכורתם של מנהלי 15 התאגידים הגדולים בארה"ב היתה גבוהה פי 500 משכרו של פועל ממוצע, לעומת פי 360 ב-2003. במדינות רבות בעולם הפערים הם פי 160. דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי אינו מייחס את השינויים לחמדנותם האישית של המנהלים, אלא לשיטה הכלכלית והחברתית שחוללה ואיפשרה אותם.



"חמדנות אישית" הוא מפלטם של מי שסבורים כי הפחתת מסים ישירים על תאגידים ובעלי הכנסות גבוהות, הקטנת ערכם של השירותים הסוציאליים האוניוורסליים ושבירת העבודה המאורגנת באמצעות ערעור מעמדם של ארגוני העובדים הם מרכיביה של מדיניות כלכלית מבורכת ורצויה, המצמיחה רק אי אלה "עשבים חמדניים". ואולם לא כך סבורים מחברי הדו"ח, שרואים בכל אלה מחוללי עיקור העבודה מערכה וסיבה לגידול האי-שוויון בעולם.



פרק מיוחד מוקדש בדו"ח לגלובליזציה הפיננסית, שכשלה משום ש"לא שיפרה את הפרודוקטיוויות הגלובלית ואת הצמיחה בתעסוקה". תנועות ההון העולמיות החופשיות הביאו, לפי הדו"ח, להגירת הון ממדינות מתפתחות בעלות בורסות מוגבלות בגודלן לשוקי ההון הגלובליים, וכך רוקנו את אותן מדינות מהשקעות, הקטינו בהן את התעסוקה הראויה והגדילו את האי-שוויון.



הפרק האחרון של הדו"ח מוקדש להמלצה על כינון משטר כלל עולמי מתואם לשינוי שיטת המיסוי, להגדלת חלקם של תשלומי ההעברה החברתיים, טיפוח הרווחה ויצירת הידברות בין כל מוסדות העבודה - איגודים מקצועיים וממשל. הדו"ח ממליץ על חיזוק מעורבותה והתערבותה של הממשלה בשוק העבודה ובחברה כדי להקטין את האי-שוויון. כך, יש סיכוי כי ימומש חזונו של אדם סמית', שכתב בספרו "עושר העמים": "הממשל, אף כי נוצר לשם הגנה על הקניין, הרי נוסד לשם הגנה על העשירים מפני העניים, או כדי להגן על אלה שיש להם מידה מסוימת של רכוש כנגד אלה שאין להם כלל".



סמית' היה משוכנע שהנהגת שוק חופשי מוגן מהתערבותם המפלה של הפוליטיקאים תיצור יותר שוויון הזדמנויות בין בני האדם, תנטרל ממשל הפועל רק למען האינטרסים של העשירים, תעלה את רמת חייהם של העניים ותביא ליתר שוויון בחברה, אך טעה. לפיכך, כעת, שאנו נוכחים בגודל הטעות, זהו העיתוי המתאים לנקוט מדיניות כלכלית שביכולתה לממש את חזונו הכלכלי-מוסרי של סמית'.



הכותב חוקר את ההיסטוריה של ההפרטה בישראל כמחקר לתואר ד"ר בביה"ס להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב