>> בימים שבהם השווקים כה מתעתעים, גם אנחנו לא חפים מטעויות מביכות. הנה אחת מהן. לפני חודש נחגגה בעיתונים העסקה שבה רכש נוחי דנקנר באמצעות חברת כור 3% ממניות הבנק השווייצי קרדי סוויס בהשקעה של 1.1 מיליארד דולר. שלושה ימים לאחר העסקה זינקה מניית הבנק ב-45%, והרווח על הנייר שנוצר לכור נאמד אז ב-450 מיליון דולר. הרווח בעסקה, כך כתבנו לפני חודש, מכסה בקלות את ההשקעה במטוס המנהלים הפרטי שקנתה קבוצת אי.די.בי תמורת 26 מיליון דולר.
לא במקרה הזכרנו את המטוס הפרטי. בלעדיו היה דנקנר מתקשה כנראה להגיע לציריך בזמן כדי להשלים את העסקה, דקות לפני פתיחת המסחר בשווייץ.
ה"רווח" שספרנו לדנקנר נבע מטעות תפישתית. בטעות חשבנו שדנקנר ימהר לממש את הרווח העצום שרשם, או לפחות חלק ממנו, כפי שעשה בחודשים האחרונים כשרכש ומכר מדי פעם את מניות הבנק השווייצי בשוק. לא השכלנו לראות שהפעם מדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח, ולא בגיחה ספקולטיווית שמטרתה רווח מהיר.
בינתיים האווירה בשווקים נעכרה מאוד. הבהלה מפני גורלם של בנקים רבים בעולם הפילה את מניית קרדי סוויס ב-50% לכ-26 פרנק שווייצי, כמעט 30% מתחת למחיר ששילמה כור. הרווח על הנייר נהפך במהירות להפסד, גם הוא על הנייר, בהיקף של כ-270 מיליון דולר. עכשיו מתברר שהנפילה הזו על הנייר עלולה להרע את התנאים הפיננסיים שעל פיהם דירגה חברת S&P מעלות את האג"ח של כור. גם חשבון הרווח וההפסד מהמטוס הפרטי משתנה. אילו ניסה דנקנר לצאת לציריך בטיסה מסחרית רגילה, אפשר שהיה מחמיץ את העסקה.
מצד שני, חיסכון של 270 מיליון דולר הוא לא דבר רע כל כך היום. בסכום כזה אפשר לקנות יותר ממטוס אחד. אפשר אפילו לרכוש בו את כל חברת אל על (שנסחרת בפחות מ-90 מיליון דולר) ועוד לקבל עודף.
השקעות בסדר גודל כזה אי אפשר למדוד בטווחי זמן של חודש או חודשיים. זה לא רציני. השקעות צריכות להימדד בהשוואה לחלופות, ורק בעוד כמה שנים נוכל לדעת אם ההשקעה בקרדי סוויס תניב לאי.די.בי תשואה נאה אם לאו. משקיעים קצת פחות מתוחכמים, פחות נועזים ופחות ממונעים מדנקנר יסתפקו מן הסתם גם בתשואה נמוכה יותר. נגיד, 11%-12% צמוד למדד. הם עשויים למצוא תשואה כזו גם בלי לזוז מהבית, דרך רכישת האג"ח של חברת נכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי.
בשביל 11% בשנה לא צריך לטוס לציריך
עמי גינזבורג
25.11.2008 / 6:54