התעשייה המסורתית אינה לואו-טק

>> התעשייה המסורתית, המכונה לעתים לואו-טק, משמעותית למשק ולחברה בישראל לא פחות מאשר תעשיית ההיי-טק, היות שכמות המועסקים בה גדולה פי שישה וגם מחזור המכירות שלה, לרבות היצוא, גבוה מזה של ההיי-טק.

ההפרדה בין הלואו-טק להיי-טק היא פשטנית. חלק ניכר מעלות המכר של מוצרי ההיי-טק מיוצרים בתעשייה המסורתית. בחלק מהתעשיות הקרויות מסורתיות, צבור ידע טכנולוגי רב יותר מהידע הצבור בחלק מתעשיות ההיי-טק, ובחלק מהתעשייה המסורתית המוצרים "מסורתיים", אך תהליכי הייצור בה הם בחזית הטכנולוגיה.



מרבית התעשייה המסורתית מצויה במצב של קשיי רווחיות, בתחום שבין רווח מינימלי להפסד. ייעול המוצרים והפעילות של תעשייה זו ב-10%-20%, אשר מרביתם יתווספו לרווח, יכול להפוך את הקערה על פיה. עלות ייעול ושדרוג התעשייה המסורתית לשיפור התחרות היא זניחה ביחס למשמעויות הכלכליות והחברתיות של דעיכה וסגירת מפעלים ואי ניצול עשרות שנים של ידע שהצטבר בהם, וחובה על המדינה לסייע בכך.



מרבית התמיכה הנדרשת היא בתחום ההדרכה וההכוונה, וכמעט שאינה כרוכה בתקציבים. למשרד התמ"ת יש כלים הולמים לתמיכה בהיי-טק, אך הוא אינו מגובש באשר לתמיכה יעילה בתעשייה המסורתית. יש להרחיב את פעילות משרד התמ"ת, באמצעות המדען הראשי, למען כלל התעשייה ולא להתמקד בהיי-טק בלבד. הרחבת הפעילות כרוכה בשינוי מדיניות, אך יכולה להתבצע באמצעות הגופים הקיימים. תמיכתו של המדען הראשי בתעשייה המסורתית צריכה להתמקד במו"פ לייעול מוצרים קיימים לצורך פישוט, חדשנות והורדת עלויות, כדי לשפר את כושר התחרות שלה בעולם. כל ההצעות שיוגשו למדען יימדדו אך ורק בפוטנציאל לשיפור כושר התחרות בעולם ולהגדלת מספר מקומות העבודה.



יש ללוות את הפעילות גם בחינוך לעבודה יצרנית ועידוד הקמה מחדש של מסגרות ללימוד מקצועות טכנולוגיים, שדעכו בעשורים האחרונים. יש להבליט את העובדה שהכישורים האינטלקטואלים הדרושים לפועל ייצור המפעיל מכונה ממוחשבת, עולים על הכישורים הנדרשים מפקיד בבנק.



הכותב הוא חבר הוועד המנהל של מכללת אפקה להנדסה וחבר מועצות המנהלים של חברת המו"פ של אוניברסיטת בר-אילן ועשות אשקלון