מה נתניהו מציע לאולמרט?

אהוד אולמרט הוא איש נוקם ונוטר - עם סיבה או בלי סיבה. עכשיו הוא מנסה לחבל בקמפיין של קדימה ובסיכוייה של ציפי לבני, כדי שיום אחד, לאחר שקדימה תפסיד בבחירות, יקראו לו שוב לדגל, כדי שיציל את האומה.

לכן הוא יצא באחרונה בכמה הצהרות קיצוניות בנושאים מדיניים שעוקפים את מרצ משמאל, ופוגעים באלקטורט הטבעי של קדימה. לכן הוא הזמין ביום חמישי האחרון את בנימין נתניהו לפגישה כדי לשמוע ממנו על תוכניתו לרשת ביטחון עבור קופות הגמל.

כך הצליח אולמרט לפגוע גם בשר האוצר שלו רוני בר-און, וגם איפשר לנתניהו להופיע בציבור בדמות המלאך המושיע, שמתכנן עם אולמרט איך להציל את כספי החוסכים - והרי זה הדבר הכי חשוב כיום בציבוריות הישראלית.

התוכנית הסודית של נתניהו לא עוסקת באופן ישיר בירידת שווי החסכונות של הציבור ובשחיקת קופות הגמל. היא לא עוסקת באנשים, לא בודקת את הכנסתם ולא כמה הרוויחו או הפסידו. אך האמת היא שהיא כן מטפלת בהם, באופן עקיף.

נתניהו מציע שהמדינה תודיע לכל הגופים המוסדיים (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ותיקות וקרנות פנסיה חדשות) שהם יכולים לרכוש כעת סל של איגרות חוב קונצרניות בשווי 20 מיליארד שקל. על הסל הזה, שכולו השקעות חדשות, המדינה תבטיח להם "רשת ביטחון". כלומר, היא תיתן להם מינימום של הצמדה למדד פלוס 3%-4% תשואה שנתית למשך 10 שנים, על אותם 20 מיליארד שקל.

נתניהו מעריך שבמקרה הטוב לא תהיה כלל הוצאה ממשלתית, כי איגרות החוב יעלו מעבר לרשת הביטחון. במקרה הרע, תהיה הוצאה של כמה מיליארדים לאורך תקופת זמן של 10 שנים, וזה נטל שאוצר המדינה יכול לעמוד בו.

להערכת מומחים שנתניהו התייעץ עמם, יש כיום כשל שוק שמונע מקופות הגמל ומקרנות הפנסיה להשקיע בשוק. הן חוששות שחלק מהחברות לא יחזירו את החוב, וזהו פחד אמיתי. הן גם חוששות שהציבור המודאג ימשיך לפדות קופות גמל, ולכן הן זקוקות לנזילות, וזו הסיבה שהן ממשיכות למכור בשוק מניות ואיגרות חוב.

אלה סיבות ענייניות, אך יש גם סיבה הקשורה להיסטריה הקיימת בשוק. בתי ההשקעות חוששים מקריסה טוטאלית של השוק, גם של מניות ואיגרות חוב "טובות", ולכן מעדיפים לרכוש איגרות חוב ממשלתיות.

התוכנית של נתניהו מטפלת בחשש הזה, לקריסה טוטאלית, שיוצר את מצב הכשל השוק. עובדה שיש חברות טובות, שגם במיתון קשה יחזירו את חובן למשקיע, כי יש להן תזרים מזומנים יציב וגבוה. ואולם גם הן נסחרות בתשואות זבל של יותר מ-10%. זה מוכיח, לדעת אותם מומחים, שיש כשל שוק שאותו חייבת המדינה לפתור.

המומחים אומרים שאסור לממשלה להיכנס בעצמה לשוק ולקנות איגרות חוב, כי היא תקנה בצורה גרועה, תשקול שיקולים לא כלכליים וגם תקיים מנגנון מסורבל. לכן, צריך שהגופים המוסדיים יעשו את העבודה, והמדינה תיתן רשת ביטחון - שהיא למעשה ביטוח לסיכון הלא רציונלי שנוצר בשוק.

להערכתו של נתניהו, זו תוכנית שניתנת לביצוע, כי מדובר בשוק איגרות חוב קונצרניות קטן יחסית לתוצר הלאומי. מדובר בכ-300 מיליארד שקל שנישחקו והגיעו לשווי של כ-200 מיליארד שקל.

לא מדובר בתוכנית שנותנת רשת ביטחון לחוסכים עצמם, ואין גם מתן עזרה לטייקונים ולבעלי החברות שהנפיקו איגרות חוב. אך בפועל יש כאן עזרה גם לחוסכים וגם לטייקונים, כי אם איגרות החוב יעלו, הפסדי הציבור יקטנו והטייקונים יוכלו למחזר את חובם ביתר קלות.

כמו כן, אומרים המומחים המייעצים לנתניהו, שזה יקל על ההתנהגות הקשוחה של הבנקים במתן אשראי, כי ברגע שמצב החברות ישתפר ניתן יהיה ביתר קלות למחזר את חובן ולא לרשום אותו כחוב אבוד, מה שיפחית את הפסדי הבנקים. כלומר, מדובר בתוכנית לייצוב שוק האג"ח הקונצרני.

דבר התוכנית הגיע לידיעת בכירי האוצר, שם היא מעוררת התנגדות, משום שמדובר בהתערבות בוטה ומסוכנת בשוק שתשנה את התנהגות מנהלי ההשקעות לכיוון של לקיחת סיכון עודף, עקב ערבות המדינה.

כמו כן, הסיכון שלוקחת עליה המדינה אינו מוגדר ואינו סופי. כי מה יקרה אם איגרות החוב הללו לא ישולמו כלל על ידי המנפיקים? ומדוע שהגופים המוסדיים ייהנו מכל העלייה בשווי איגרות החוב, כאשר המדינה נושאת רק בסיכון, בלי לקבל כלום מהרווח?

בנוסף, תוכנית כזו מעבירה בעצם כסף מהעניים לעשירים. כי גברת לוי מחדרה, שאין לה בכלל קופת גמל, תעביר את כספי המסים שלה לבעלי האמצעים שיש להם קופות כאלה.

על כך עונים היועצים של נתניהו שאם לא ייעשה דבר, חברות רבות יקרסו - ואז לא תהיה ברירה אלא לבצע תוכנית חילוץ, שתהיה יותר יקרה וגם תבוא על חשבון אותם עניים. לכן, עכשיו זול יותר וכדאי יותר לבצע את התוכנית לייצוב שוק האג"ח הקונצרני.