כך תפעל תוכנית האוצר: המדינה תישא ברוב ההפסדים בקרנות ההשקעה באג"ח

תוכנית החירום הפיננסית של משרד האוצר פורסמה הבוקר. בתוכנית ישנם שני צעדים פיננסיים מרכזיים: הזרמת הון ממשלתי להשקעה בקרנות אשר ישקיעו בשוק אגרות החוב של חברות, בשיתוף עם גופים מוסדיים, וכן מתן ערבות ממשלתית לבנקים שתאפשר לבנקים לגייס הון זול - בו הם ישתמשו כדי להעמיד אשראי.

א. קרנות השקעה באגרות חוב

המדינה תקצה חמישה מיליארד שקלים מכספי המדינה לשם כך. הכסף יוקצה לקרנות פרטיות, לפי העיקרון של כמה כסף מוכנים הגופים המוסדיים ארוכי הטווח - קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או קרנות השתלמות - להשקיע בקרן כנגד כל שקל שתשקיע המדינה בה.

החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, אמר היום ל-TheMarker כי הוא ישמח לקבל יחס של שלושה שקלים, על כל שקל שתשקיע המדינה. הקרנות תעסוקנה בהשקעה בשוק אגרות החוב של חברות: הם תקננה אג"ח קונצרניות, וגם תעמדה מימון לחברות שצריכות לפרוע את אגרות החוב שלהן (מיחזור חוב).

ההון שתשקיע המדינה בקרנות ההשקעה באג"ח ישא עליו את מרבית ההפסדים שיווצרו בהם. משמע, עד
שהגופים המוסדיים המשתתפים בקרן לא יקבלו החזר של מלוא ההשקעה שלהם פלוס רווח מינימלי (ריבית חסרת סיכון), המדינה כמעט ולא תקבל דבר (תקבל רק 10% מהרווח).

רק לאחר החזר ההשקעה לגופים המוסדיים, יגיע תורה של המדינה לקבל את החזר ההשקעה שלה - הרווח הנוסף יתחלק 70% למדינה ו30% - לגופים המוסדיים. אם יוותר רווח נוסף, לאחר שהמדינה והמוסדיים הצליחו להחזיר את ההשקעה שלהם, הוא יתחלק לפי יחס שלא נקבע עדיין - אבל תהיה בו עדיפות למוסדיים על פני המדינה.

הקרנות יוקמו לתקופה של 7-5 שנים, והן תוכלנה להשקיע בכל אגרת חוב ובלבד שמרבית הפעילות של אותן חברות מתמקדת בישראל. חברות הנדל"ן, כלומר, שגייסו חוב בארץ כדי להשקיע אותו במזרח אירופה - לא יוכללו להכלל בהשקעות של הקרנות הללו.

את הקרנות יקימו וינהלו גורמים בלתי תלויים - כנראה ברוקרים או מומחים פיננסיים אחרים. כדי למנוע ניגודי ענינים, אף גוף מוסדי לא יוכל להחזיק יותר מ-15% מההון של קרן בודדת, ותהיה בקרנות ועדת השקעות שמרבית החברים בה הם בלתי תלויים בגופים המוסדיים.

הקמת קרנות ההשקעה הועברה לאישור ועדת הכספים כבר היום - וזאת במטרה להוציא את המכרזים הראשונים על הקמת הקרנות עוד לפני סוף השנה. כך יובטח כי ההשקעה בקרנות תכנס לבסיס התקציב של 2008, דבר שיאפשר להמשיך ולהשקיע בהן בתקופת הביניים שבה לא יהיה תקציב מאושר ברבעון הראשון של 2009.

ב. ערבות מדינה לבנקים

בעוד שבקרנות ההשקעה המדינה משקיעה 5 מיליארד שקלים מכספה, בערבות המדינה לבנקים המדינה לא משקיעה בשלב ראשון דבר. היא רק מעניקה לבנקים הבטחה, כי הפרעון של אגרות חוב שיגייסו הבנקים בשוק ההון (אגרות חוב המשמשות בסיס להגדלת ההון העצמי של הבנקים - שטרי הון) יובטח בידי המדינה.

כתוצאה מכך, הריבית שיצטרכו הבנקים לשלם כדי לגייס את אגרות החוב הללו צפויה לרדת מאד, מבחינת המשקיעים בשוק ההון מדובר באגרת חוב שהסיכון בה שקול כמעט לזה של אגרת חוב רגילה של הממשלה, תהיה נמוכה יותר ולבנקים יהיה קל יותר לגייס את ההון הדרוש להם.

בכך, המדינה מתכוונת לעודד גיוס הון לבנקים, כדי שההון הזה ישמש את הבנקים להעמדת אשראי לחברות במשק. לשם כך נקבע גם מנגנון תמרוץ להעמדת אשראי: הבנקים יצטרכו לשלם לממשלה עמלה בעבור קבלת הערבות, אבל העמלה תפחת בשיעור ניכר (עד 60%) ככל שהבנקים יגדילו את תיק האשראי שלהם.

שטרי ההון שיונפקו על ידי הבנקים יהיו ל-99 שנה (כדי שיוכלו להחשב חלק מהון הבנקים), אבל ערבות המדינה עליהם תהיה רק לעשר שנים ובשיעור פוחת - הערבות תקטן ב-20% בכל שנתיים. החשב הכללי, שוקי אורן, אמר כי אין בעיה עם הפרשי השנים, מאחר שמקובל כי בתום עשר שנים הבנקים פורעים את שטרי ההון שלהם ומגייסים תחתם חדשים (ולא - הריבית מתייקרת מאד).

עם זאת, קיימת בעיה בסיסית מאד עם הערבות שהמדינה מציעה: לא בטוח כלל שהבנקים רוצים בה. הבנקים בישראל נמצאים במצב מצוין יחסית לעולם, אין להם מחוסר בהון, והסיבה היחידה שהם ממעטים להעמיד אשראי כיום זה משום שהם אינם רוצים לעשות כן בתקופה של משבר כלכלי. לפיכך לא ברור האם הבנקים זקוקים בכלל לערבות המדינה כדי לגייס הון, מה עוד שהם עלולים לחשוש שמא גיוס הון בערבות מדינה עלול להתפרש כסימן לחולשה מצידם.

לדברי שוקי אורן, חלק מהבנקים אכן הודיעו לאוצר כי הם אינם מעונינים בערבות המדינה לשם גיוס הון, ואילו חלק אחר אמר כי "זה לא רעיון רע. זה ברור שאין לי דרך כמדינה להכריח את הבנקים להעמיד אשראי. אני רק יכול להקל, ליצור תמריצים, לנסות לשכנע, ולעמוד עם כלי מוכן - שכאשר הבנקים ירצו לגייס הון, הם יוכלו להשתמש בו כדי להוזיל את עלויות הגיוס שלהם. כמובן, שאם הבנקים יצליחו לגייס הון לבד בשוק ההון, בלי עזרת המדינה, זה יהיה רק מצוין".