יו"ר רשות ניירות ערך: נקים מוסד לקציני אשראי שיעניק כח למשקיעים המוסדיים

"המשבר בישראל הוא 100% מתוצרת חוץ. בישראל, מתמקד המשבר בעיקר בשוק האשראי החוץ בנקאי כלומר בכסף שמגייסות החברות באמצעות הנפקת אגרות חוב. על פי נתוני רשות ניירות ערך, כ-50% משוק האשראי כלומר כ-350 מיליארד שקלים, נשלט בידי הבנקים ואילו 350 מיליארד שקלים נוספים מגיעים מאשראי חוץ בנקאי – משבר המתבטא בירידה במחירי אגרות החוב שמנפיקות החברות" כך אמר יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן במסיבת עיתונאים שעורכת רשות ניירות ערך בשעה זו.

עוד אמר גושן כי הבעיה בשוק האשראי יכול להגיע לצד העסקי אם חברות לא יוכלו לפרוע את חובן ולכן ראוי להתייחס גם לשוק האשראי הבנקאי. "הבנקים בישראל יציבים ונכנסים למשבר בצורה יציבה ואיתנה אבל המצב הכלכלי שצפוי להיות בהמשך הדרך יקשה על מתן אשראי" אמר גושן.

גושן התייחס בעיקר לנושא קציני האשראי המהווה אחד מתוך 4 המרכיבים בתכנית הסיוע לשוק הפיננסי שפרסם הבוקר משרד האוצר. כאשר חברה שנטלה אשראי מבנק נקלעת לקשיים, היא מגיעה להסדר מול קצין האשראי של הבנק שעשוי לאפשר לה לפרוס חובות או ללוות אותה עד ליציאה ממשבר. לעומת זאת, במידה ומדובר באשראי חוץ בנקאי, ההדיינות אמורה להתבצע מול קבוצת המשקיעים המוסדיים – גוף שאינו מאוגד ועשוי להכיל כמה אינטרסים שונים.

רשות ניירות ערך מציעה ליצור קצין אשראי שכזה שייצג את המשקיעים המוסדיים. כיום, לכל סדרת אגרות חוב יש נאמן והוא שאמור לקבל פניה מהחברה או ממי שמחזיק ב-10% ויותר מאגרות החוב. על פי התכנית, הנאמן יגבש קבוצה של 3 נציגים מוסדיים והם אלה שייצגו את קבוצת המשקיעים המוסדיים. קבוצה זו תהיה המקבילה לקצין האשראי הבנקאי והיא זו שתערוך דיונים עם החברה בדבר פריסת חובות ותכנית הבראה. הסדר זה יובא לאסיפת נושים. ההסדר זכה לאישור הממונה על ההגבלים עסקיים, רונית קן.

גושן ציין כי חברות נמנעות מביצוע מו"מ להסדר חובות שכן הן חוששות שהמידע ידלוף החוצה ו"יסמן" אותן. לשם השוואה, חברה שעורכת דיון מול בנק נהנית מחיסיון בנקאי. אי לכך, מתירה רשות ניירות ערך להעניק חיסיון על מו"מ שכזה.

ההסדר ישפיע על חברות בכמה מישורים ובראשם איגוד המשקיעים המוסדיים ובכך יעניק להם יותר כח לעומת מצב בו כל משקיע מוסדי פועל בנפרד. כגוף מאוחד, יהיה למוסדיים כח רב יותר ללחוץ על החברות לשלם את חובן. השפעה שניה היא עלייה באיתנות פיננסית במטרה למנוע פיטורים במשק. "זה אינו פיתרון שעולה כסף, הוא נותן שקט מבחינת החשיפה המשפטית ואין בו התערבות ממשלתית. הוא מניח תשתית לפעילות המוסדיים. הרשות לא תקבע מי יהיו קציני האשראי ולא תקבע אילו חברות יגיעו להסדרים אלא מעניקה את תשתית הפעילות בלבד" אמר גושן.

ברשות מעריכים כי כחלק מההסדרים יהיה מי שירצה לפרוע חוב באמצעות הנפקות או העברת מניות והרשות תעניק הקלות בכל הקשור לגיבוש התשקיף.

"קרנות השקעה פרטיות"
על פי תכנית האוצר, הממשלה תעמיד הון של עד 5 מיליארד שקלים לקרנות פרטיות שיקומו. אלה תצטרכנה לגייס הון מקרנות פנסיה וקופות גמל ולא ממשקיעים פרטיים. הסיבה לכך היא שהממשלה מעוניינת לתמוך בקרנות הפנסיה ולא ממשקיעים פרטיים.

הממשלה תערוך מכרז על סכום הכסף שיעמידו המשקיעים המוסדיים. לדוגמה: אם המדינה תזרים 500 מיליון שקל לקרן, יערך מכרז על סכום הכסף שתזרים קרן הפנסיה וקופת הגמל כנגד ההון של המדינה. ההערכות הן שעל כל שקל שהמדיה תשים, יגיעו עוד 2 שקלים מהמשקיעים המוסדיים ולכן מדובר בתוספת של 15 מיליארד שקלים לשוק האשראי בישראל. מי שיציע את מרבית הכסף יזכה במכרז כאשר הכסף יגיע מכספי העמיתים והרווח שיווצר אמור להגיע בסופו של דבר לציבור.

הקרן תפעל כמו קרן השקעות לכל דבר כאשר המימון לחברות יגיע תמורת הנפקת אגרות חוב או מניות. כאשר החברה תתאושש, הקרן תממש את ההשקעה והרווח יגיע לכיסי העמיתים.

הקרן תפעל כדי למחזר חובות של חברות שראוי להציל אותן. במידה ויווצרו הפסדים, הממשלה תספוג אותם ואם יהיו רווחים הם ילכו קודם כל לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה ורק חלק קטן יגיע לממשלה. הממשלה לא תתערב בזהות החברות וקרנות יעניקו מימון רק לחברות שעיקר פעילותן בישראל. בתום 7 שנים, תסיים הקרן את פעילותה והכסף יוחזר לממשלה.

"גיוס כסף לבנקים"
גושן הסביר גם את הצעד השני של האוצר למתן ערבות לבנקים. כיום, בנק מגייס כסף ממשקיעים ("הון משני") ועל כל שקל שהוא מגייס, הוא מעניק אשראי בהיקף של 10 שקלים.

הבנק משלם ריבית של כ-6.5% עבור הכסף שהוא מגייס ואחד מסעיפי תכנית האוצר הוא להוזיל את הריבית שהבנקים משלמים. על פי התכנית, הממשלה תעניק ערבות בהיקף כולל של 6 מיליארד שקלים לאגרות הללו ובכך יהפכו האגרות למעין אגרות ממשלתיות והריבית שישלמו הבנקים תרד.

הריבית הנמוכה הזו לא תגיע בחינם: באוצר מעוניינים לגרום לבנקים להעניק אשראי ולא לשמור את הכסף בקופה ולכן הבנקים ישלמו ריבית נמוכה יותר ככל שיעניקו יותר אשראי.

"אין מדד הצלחה מגובש"
גושן הסביר כי אין אינדיקציה מספרית להצלחת התכנית. כך למשל, ברשות לא מכוונים ליצור מצב בו התשואות על אגרות החוב ירדו לכיוון מספר מסויים. "מדד ההצלחה הוא מצב בו נראה חברות שמציגות פעילות כלכלית תקינה ושמצליחות לשרוד בזכות התכנית. לא נראה לראות חברות טובות נעלמות".

אחד האלמנטים בתכנית הוא סיוע לחברות שמוקד הפעילות שלהן נמצא בישראל. עם זאת, במדד תל אביב 100 יש מעט חברות שעונות להגדרה. גושן הסביר כי הפרמטר "רוב הפעילות" מגובש בימים כאלה וכי כרגע אין מדד מספרי לכך.