המפקח על הבנקים: אם הבנקים רוצים לדאוג ללקוחות - כדאי שתהיה להם אפשרות לתת אשראי

מערכת הבנקאות קיבלה אתמול את הצעת האוצר ובנק ישראל להעמיד לרשות הבנקים ערבות בסך 6 מיליארד שקל כדי שיוכלו לגייס הון ולהגדיל את היצע האשראי לעסקים בתחושות מעורבות. לבנקים היה חשוב להבהיר שהם לא זקוקים לגרוש מהמדינה, ושבעצם המדינה היא זו שזוקה לעזרתם כדי לשקם את מצב שוק ההון.

מתברר שבין הבנקים יש חילוקי דעות בשאלת נחיצות התוכנית. מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, מתנגד לתוכנית, ואילו מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, מתלבטת אם להיענות לה. בשאר הבנקים מתכוונים להצטרף לתוכנית ולגייס הון על בסיסה. גורמים ממשלתיים סבורים כי מדובר בשאלה שיש להפנות לא רק למנהלי הבנקים, אלא גם לבעלי השליטה בהם, משום שאם הבנקים יידרשו בעתיד להזרמת הון, אזי בעלי השליטה בהם הם אלה שיצטרכו להביא את הכסף מהבית. בשלב הזה מדובר בתוכנית רכה, לא בכפייה, והיא נעשית בתנאים נוחים וזולים.

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מה הם היעדים של העמדת ערבויות לגיוס הון לבנקים הישראלים?

"יש פה שילוב של צרכי המשק וזה פועל גם לטובת הבנקים. הצד הפיננסי של המשבר עדיין לא נגמר. כל מי שמעייניו נתונים כרגע למשבר הריאלי, כדאי שיחכה קצת. מצאי האשראי נמצא בבעיה ותוכנית האוצר פועלת בכיוון הזה במספר מרכיבים שנועדו לעודד את היצע האשראי במשק. בתקופה זו הבנקים הם היחידים שפועלים במתן אשראי. בדרך כלל בנקים רוצים לתת אשראי וזה העיסוק שלהם, אבל במצב שנוצר הביקוש גדול מאוד וההיצע נמוך. הסיבה לכך היא מגבלות הון של הבנקים שמונעת מהם לתת אשראי ללא גבולות.

במצב רגיל, הבנקים היו מגייסים עוד הון ונותנים אשראי. אבל היום הם עושים חשבון למי לתת ולמי לא. מאחר ולא ברור מתי הם יוכלו לגייס הון, אז באה התוכנית שלנו ואומרת שיש כאן אינטרסים שפועלים באותו כיוון וכל זמן שאין שוק ההון, הבנקים יגייסו הון ואנחנו נערוב לכתבי ההתחייבויות של ההון הזה. הם יוכלו לגייס הון במחיר זול בגלל שיש להם ערבות מדינה. אם מספקים לבנקים הון בסכום של 6 מיליארד שקל, זה מאפשר להם לתת אשראי ב-60 מיליארד שקל. בגלל שהיצע האשראי הוא במשורה, אז גם המחירים קפצו. הם עלו בגלל הסיכון, אבל גם בגלל שיש יותר ביקוש מאשר היצע. אנחנו רוצים להוזיל לבנקים את המקורות".

זה מאוד נדיב מצדכם, אבל חלק מהבנקים אומרים: לא תודה. אין לנו עניין לתת עוד הלוואות. למשל בנק מזרחי ובנק לאומי

"תלוי מי. רוב הבנקים מתלהבים. יש בנק אחד שמתנגד ואחד שמתלבט. כל השאר מתלהבים. ברגע שאחד יצטרף, גם מי שהתנגד יצטרף אליו".

בכל העולם הבנקים מבקשים את עזרת הממשלות, רק אצלנו הממשלה מבקשת את עזרת הבנקים. מצב משונה

"בעולם הם מטפלים במצב של יציבות המערכת הפיננסית והבנקאית. אנחנו מטפלים במצב הריאלי. נכנסו למשבר במצב של מערכת חזקה, שיעור חובות בעייתים נמוך, הפרשות לחובות מסופקים שואפות לאפס ובנקים שבגדול היו פחות חשופים לסיכונים הגלובליים. זה מאפשר לבנקים להיות קצת מפונקים ולהגיד שהם יסתדרו ולא צריכים סיוע. מצב הבנקים הישראלים אינו כזה שהוא דורש הזרמת הון או סיוע בהון. זה אופציונלי. תרצו - תקחו, ואם לא - אז לא. הערבות הזו מוצעת לבנקים בתנאים אטרקטיווים כי מצב הבנקים הוא טוב. בעולם, בנקים בלי הזרמה לא יכלו להתקיים. אני חושב שלטובת הבנקים, אם הם רוצים לחשוב על הלקוחות שלהם, כדאי שתהיה להם אפשרות לתת אשראי".

הבנקים חוששים ממעורבות ממשלתית בתחום האשראי, כי זה יתחיל באשראי וייגמר במגבלות על שכרם או בדרישה לדיווידנדים

"הם לא צריכים לדאוג. לא תהיה מעורבות שלנו לא בשכר לא בדיווידנד ולא בשום היבט".

חשש אחר נוגע לשיקול הדעת בהעמדת האשראי. כשהמדינה מעמידה מקורות, זה לא יכול לשבש את שיקול הדעת בשאלה אם נותנים, למי וכמה?

"לגבי שיקול הדעה שלך, אנחנו אומרים לבנקים שכדאי לגייס הון כשאפשר. אנחנו יכולים לעזור לכם לגייס הון. יש לנו אינטרס גדול שההון הזה יופנה לאשראי אבל לא נכפה על הבנקים לתת הלוואות. הם לא מחוייבים לכלום. לא לתת אשראי ולא לתת ללקוחות ספציפים. הם צריכים לתת אשראי כי זה הביזנס שלהם".

זה אומר שתיתנו לבנקים הקלות באופן ניהול האשראי?

"אנחנו יושבים חזק עם הבנקים והשיקולים שלהם יהיו בהתאם לתיאבון הסיכון. לא תהיה הקלה, לא תהיה עצימת עין כשאנחנו עושים ביקורות אשראי. חס וחלילה. תשאל את הבנקים מה קורה בחודשיים האחרונים. רק הכבדנו את האינטנסיוויות".

אתה מעריך שבעתיד יהיה לבנקים קשה יותר לגייס הון ולכן כדאי להם לגייס כעת?

"לא יודע מה יהיה המצב בהמשך. אני חושב שהבנקים ידעו להשתמש בכל הכלים שניתנו להם באמצעות הערבויות הללו".

אתה לא חושש שהערבויות הללו יגרמו לבנקים לממן חברות כושלות שמסובכות כיום בחובות בשוק ההון ולא יכולות לפרוע את האג"חים שלהם?

"היום כשכל הבנקים בתוך המשבר, אף בנקאי לא יקח סיכון מהסוג הזה. בשביל זה יש פתרונות אחרים שמדברים על נאמנים מיוחדים לאג"חים מהסוג שאתה מדבר עליהם. בלי קשר להון, בנקים בסופו של דבר יודעים לטפל בלקוחות ואם יש לקוח והוא נקלע לקשיים, הם ידעו לעבוד איתו".

ואם הבנקים לא יעמדו בהחזר הערבויות שאתם מעמידים לרשותם, אתה רואה מצב שהמדינה תופסת חלק ממניותיהם ומלאימה חלקם מהם?

"אני לא חושב. אנחנו בעצם מספקים שטר הון ל-99 שנה. זו תקופה ארוכה. הבנקים יכולים לעשות פרעון מוקדם אחרי עשר שנים. לא תהיה שום בעיה לפרוע את ההתחייבויות הזו".