פרופ' צבי אקשטיין: המערכת הבנקאית יציבה - לא נדרשת מעורבות ישירה בתחום זה

המשבר הפיננסי העולמי, שהוא החמור ביותר מאז 1930, מוצא את המשק הישראלי במצבו הטוב ביותר מאז הקמת המדינה. יכולתו להתמודד עם משברים נובעת משלושה גורמים: שמירה על מסגרת התקציב על ידי המדיניות הפיסקלית, יציבות המחירים - המושגת על ידי המדיניות המוניטרית - ואיזון בין היבוא ליצוא ועודף בחשבון השוטף". כך אמר היום המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, בהרצאה שנשא בכנס קסם תעודות סל בנמל תל אביב. "מדיניות כלכלית יציבה תורמת לרווחה החברתית במשק, החשוף לזעזוע הכלכלי הגלובלי, וידע לא אחת משברים כלכליים בגלל המצב הביטחוני", הוסיף אקשטיין.

לדברי אקשטיין, משרד האוצר, הרשות לניירות ערך ובנק ישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם. לדבריו, תגובת השוק בישראל תואמת את המגמות בעולם: הירידה של מחירי המניות והאג"ח בישראל דומה לירידה של מחירים אלו בעולם. "הפגיעה בחסכונות הציבור בישראל דומה או נמוכה מזו של מרבית המדינות המערביות. מצוקת האשראי ומחירו לצרכנים ולעסקים גם כן דומה לזו שבעולם. ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם התערבו בניהול הנזילות של המערכת הפיננסית בספקם הון למערכת הבנקאית. לעומת זאת בישראל לא נוצרה בעיית נזילות, המערכת הבנקאית יציבה, ולא נדרשת מעורבות ישירה בתחום זה. על פי אומדנים שמרניים יחסית, באשר להיקף הפדיונות הצפוי עד לסוף השנה, נראה כי היקף הנכסים הנזילים שבידי הקופות מספיק למימון פדיונות אלה".

אקשטיין התייחס בדבריו גם להחלטת הריבית לחודש דצמבר: "הפחתת הריבית ב-0.5% לרמה של 2.5%, מתיישבת עם השגת יעד יציבות המחירים ועם תמיכה בצמיחת המשק וביציבותו הפיננסית. החרפת המשבר העולמי והשפעתו על המשק הישראלי הגבירו את הסיכויים להאטת קצב הצמיחה בתקופה הקרובה. לפיכך, עידכן בנק ישראל כלפי מטה את התחזית המקרו-כלכלית: שיעורי הצמיחה הצפויים לשנים 2008 ו-2009 הם 4.3% ו-1.5%, בהתאמה".

פרופ' אקשטיין הביע תמיכה בתוכנית האוצר שהתפרסמה הבוקר, ובמיוחד ציין את ערבות המדינה לכתבי התחייבות שיגייסו הבנקים לצורך הרחבת האשראי הבנקאי. לדבריו, צעדים אלה יקלו על הפעילות של הסקטור העסקי, ובכלל זה העסקים הקטנים והבינוניים, ובכך יתרמו להאצת הפעילות במשק.

אקשטיין ציין את שני הנושאים העיקריים שמדיניות התקציב צריכה להתמקד בהם: הגדלת מלאי האשראי העומד לרשות הגופים הפיננסיים והקצאתו לעסקים קטנים בינוניים, וכן הקצאה מיוחדת לעסקים מייצאים. נושא שני הוא מדיניות התומכת בתעסוקה: עקב ההאטה בביקוש לעובדים וגידול הסיכונים של פיטורים וסגירת עסקים, סיכונים שבחלקם כבר מתממשים, יש לנקוט בצעדים לעידוד תעסוקת מובטלים ולהרחיב את תוכניות מס הכנסה שלילי ואורות לתעסוקה.