או לולים או צימרים

>> לא תהיה תיירות כפרית ולא יוקמו צימרים במושבי הגליל והרי ירושלים והשפלה, כל עוד יקדמו את פני האורחים סירחון הלולים ונחילי הזבובים - זוהי הסיבה שעד כה לא נוצל פוטנציאל האירוח הכפרי במושבי הגליל העליון, השפלה ופרוזדור ירושלים, שהוקמו בלב נופים מרהיבים.

מדובר במושבים שהוקמו כמעט ללא תכנון כמעט בעשור הראשון למדינה, ואוכלסו בעולים חדשים שהיה הכרח לספק להם תעסוקה ופרנסה. הפתרון שנמצא היה ענף הלול - ענף חקלאי שניתן להקים אותו בכל מקום בהשקעה לא גדולה, ללא צורך בשטחי קרקע גדולים ובמים להשקיה. אלא שלול הוא אמצעי ייצור שלא יכול לספק פרנסה למשפחה שלמה, בעיקר משום שהענף מוגבל במכסות ייצור, ומכסות הייצור שניתנו למושבים היו קטנות.



התוצאה היתה שחלק מהחברי המושבים הללו השלימו פרנסה בעבודות חוץ למיניהן, בעוד שילדיהם עזבו ומצאו פרנסה במקומות אחרים. אלא שבמושבים אלה לא ניתן לנצל את פוטנציאל תיירות הפנים, מפני שצימרים ולולים לא יכולים לדור זה לצד זה. או צימר או לול. אין גם וגם. אין לצפות מאורח להגיע למושב במרום הגליל, כשבמקום אוויר צלול הוא מקבל מכת ריח של זבל עופות וניחוח ביוב.



כדי להתמודד עם הבעיה, יזם משרד החקלאות רפורמה: הלולים הישנים יפורקו, ובמקומם יוקמו מחוץ ליישובים חוות הטלה מודרניות. החוות יעמדו בתקנות המחמירות ביותר של איכות סביבה ומרחקן זו מזו ומהיישובים עצמם יקטין את האפשרות לתחלואה ממחלות מסוכנות כמו שפעת עופות. לפי המתווה, שכבר אושר בממשלה, יפורקו במושבי הגליל בלבד 2,000 לולים, ובכך יתפנה מקום להקמת מאות צימרים ואטרקציות תיירותיות, כגון מחלבות בוטיק, יקבים משפחתיים, גלריות ומסעדות. תחשיב שנערך במשרד החקלאות מצא שההשקעה בפרויקט תסתכם ב-600-700 מיליון שקל, מהם 400 מיליון שקל במושבי הגליל. מחצית ההשקעה תמומן באמצעות מענקי ממשלה ומחציתה תמומן על ידי החקלאים. על פי התחשיב, ההשקעה תוחזר למדינה בתוך שנים ספורות מהגידול בהכנסות ממיסוי, הגידול בפעילות הכלכלית במושבים, מהחיסכון במים ומהתייעלות ענף הלול. התייעלות זו עשויה לאפשר למושבי הגליל לוותר על סבסוד מחירי הביצים שהם זוכים לו זה 30 שנה מתוקף חוק הגליל.



אלא שכאן קפץ על הפרויקט רוגזם של הירוקים, שערבבו בכך גם פוליטיקה, ומצאו שהעתקת הלולים מחוץ ליישובים תחייב כריתת 2,500 דונם חורש טבעי. ראשית, ניתן להקטין את היקף הכריתה באמצעות שינויים קלים בתכנון.שנית, ראוי להתייחס לכריתה הזאת בפרופרוציה. היער הנטוע והחורש הטבעי גם יחד מכסים כיום כ-1.1 מיליון דונם והם מתוכננים לגדול בתוך שנים ספורות ל-1.5 מיליון דונם. משמעות הדבר, שהכריתה תפגע בכ-0.15% בלבד מהשטח המיוער במדינה, אותו ניתן לייער מחדש תוך שנה.



אכן, קיים קונפליקט בין השמירה על השטחים הירוקים לאילוצים שמכתיבים לנו צורכי הקיום. התשובה לכך היא איזון ומידתיות. כדי לאפשר למושבים להתפתח חייבים להרחיק מהם את הלולים ויש לעשות זאת במינימום של פגיעה בערכי הטבע. נראה שהפעם נשמרו היטב האיזון והמידתיות הללו, מה גם שהפרויקט יתרום רבות לאיכות הסביבה ומי התהום.