מתנה לקבלנים במקום לעובדים

>> אחרי חודשים של הכחשה וניסיון להציג את הכלכלה הישראלית כאי בודד שאינו מושפע מהמשבר הכלכלי הגלובלי, החליף משרד האוצר את הדיסקט.

הביטחון שהפגין האוצר התערער נוכח הצפי של צמיחה נמוכה בשנה הקרובה ולאור גל הפיטורים שכבר החל. לאור המצב, יש היגיון רב בהגדלת התקציב והגדרה מחודשת של סדרי העדיפויות של הממשלה. הכוונה להשקיע כ-10-15 מיליארד שקל מתקציב המדינה בתשתיות היתה יכולה לתת דחיפה של ממש לפעילות הכלכלית במשק, וכך למתן את ההשפעה ההרסנית של המיתון הצפוי. לפי המתווה של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, אמורה הממשלה להתערב במשק בעת מיתון ולהשקיע כספים ציבוריים בפרויקטים הקשורים לתשתיות. הוצאה מוגדלת לתשתיות מזרימה כספים לחברות הבנייה, אלה משלמות שכר לעובדיהן, שאחרת היו מובטלים.



אלא שאליה וקוץ בה: כל עוד אין הממשלה מגדירה בפירוש את הצורך ביצירת מקומות עבודה כמטרה ראשית ואינה מכפיפה את התוכניות הכלכליות למטרה זו, יש חשש כי השקעות הענק בתשתיות לא יחלחלו לכיסי העובדים. מערכת המכרזים של הפרויקטים הציבוריים פרוצה לחלוטין. למרות דרישות שהופנו כלפיו בעבר, נמנע החשב הכללי באוצר מהצבת תנאי סף לחברות הבנייה המשתתפות במכרזים לפרויקטים הציבוריים. אין כל התניה המחייבת את החברות, הזוכות במיליארדים מהמדינה, להשקיע מקצת מהכספים בהכשרת עובדים חדשים בענף הבניין.



יתר על כן, גם כאשר מועסקים עובדים ישראלים הדבר נעשה באמצעות קבלני משנה וחברות כוח אדם, תוך זלזול בהסכמים הקיבוציים של ענף הבנייה או בתקני הבטיחות. התקנה האוסרת להעסיק עובדים זרים בפרויקטים נעקפת בקלות, שכן רוב הפרויקטים מבוצעים בשיטת של מימון פרטי או על ידי תאגידים ציבוריים שאינם מחויבים בציות לתקנה. מי שיבקר כיום באתרי הבנייה של בתי חולים, גשרים, תחנות רכבת וכבישים יוכל לגלות עובדים זרים ומקומיים שעובדים באמצעות קבלני משנה, ללא כל זכויות סוציאליות ובתנאי בטיחות שערורייתיים.



לאור מצב עניינים זה, עולה כי תוכנית החירום של הממשלה היא מתכון לשפיכת כספים לבור של חברות הנדל"ן, ואין בה כדי לפתור את בעיית האבטלה. הרושם הוא שבלחץ חברות כוח אדם, קבלנים וחקלאים נמנעת הממשלה גם עתה מלהורות על מה שמתבקש מחומרת המשבר ואיום האבטלה: הפסקת יבוא עובדים זרים בבניין, חקלאות וסיעוד.



כיצד ניתן להסביר שסעיף זה לא נמצא במרכז תוכנית החירום? הרי הורדת מספר העובדים הזרים תיצור ביקוש לעשרות אלפי עובדים. במקום לשרת את הטייקונים וחברות כוח האדם, על הממשלה להגן על העובדים ולהציב סדר עדיפויות ברור. בלעדיו, יעברו מיליארדים מידיים ציבוריות לאלה שאשמים במשבר מבלי שתצמח תועלת למשק ולחברה.



הכותב הוא מנכ"ל עמותת מען