"אם היית עורך משאל בקרב הציבור, היית מופתע לגלות כמה יסכימו להעלאת תעריף החשמל ב-5% לטובת איכות האוויר ובריאות ילדיהם" - כך אומר ד"ר דן וינשטוק, ראש מינהל החשמל לשעבר, בראיון שהעניק ל-TheMarker לרגל פרישתו.
"נכון שאזרחי ישראל לא יהיו מוכנים לשלם 50% יותר עבור שום סיבה אלטרואיסטית שבעולם, אבל צריך לזכור שמחירי ייצור החשמל באנרגיית רוח נמוכים ובאנרגיה סולארית הם יורדים בעקביות. להערכתי, עד סוף העשור הבא כבר לא יהיו הבדלים משמעותיים בעלות ייצור קוט"ש בין טכנולוגיות אלה לטכנולוגיה הקונוונציונאלית".
וינשטוק הוא מהדמויות המוערכות בקרב הרגולטורים של ענף האנרגיה ואחד הדוחפים לשילוב ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות בישראל. הוא פרש באחרונה מתפקידו, אליו מונה באוקטובר 2005, לטובת תפקיד סמנכ"ל התשתיות בחברת מיזם המכונית החשמלית בטר-פלייס.
"הציבור אולי לא מודע לכך, אבל יש קשר מעניין בין פרויקט המכונית החשמלית לאנרגיות מתחדשות", אומר וינשטוק. "הרי החיסרון העיקרי של האנרגיות המתחדשות הוא שאין שליטה על הזמינות שלהן. לכן, כדי שיצמחו, חייבים בצד השני צרכן גמיש שיידע 'לדחות סיפוקים' - וזהו המצבר. זו הסיבה העיקרית לכך שמדינות שבהן נרשם שיעור חדירה גבוה של אנרגיות מתחדשות מתעניינות במיזם".
בין לבין גויס וינשטוק לעמוד בראש כנס היסוד של האיגוד לאנרגיה מתחדשת בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל. "המהנדסים עוד לא נכנסו לתמונה של התחום", מסביר וינשטוק. "הם הרי החוליה המקצועית שאמורה לתווך בין היזמות ליישום בשטח, אך רמת הידע שלהן בתחום כמעט אפסית. אם לא יכירו את הטכנולוגיה, הציוד והספקים, יהיו האנרגיות המתחדשות מנת חלקם של משוגעים לדבר בלבד. אם הלחץ לא יבוא גם מכיוון מהנדסי החשמל - המהפכה לא תתממש".
איך התרשמת מההתנהלות הרגולטורית, הפעם מצדו השני של המתרס?
"בסך הכל יש במגזר הפרטי הבנה בהכרת הממשלה בחשיבות קידום האנרגיות המתחדשות. מאמינים שאין תחושה של עוינות מובנית כלפי הנושא. יש אולי מחשבות שלפיהן הפן התעריפי חסר וסובל מחוסר מעוף. עם זאת, מרבית היזמים סבורים שהתעריף המתמרץ לייצור חשמל עצמי בטכנולוגיה פוטו וולטאית מספיק דיו, ואפילו יותר מכך.
"החשש הוא מהמכסה הבאה (עם תום מגבלת 50 המגה-וואט הראשונים שהקצתה הממשלה, א"ב) שכבר כיום יש הבנה שתלווה בתעריפים נמוכים יותר. אם רשות החשמל תציע 1.8-1.9 שקלים לקוט"ש - זה סיפור אחד, אבל אם היא תרד ל-1.5 שקלים זה כבר לא יהיה אטרקטיווי. השאלה הקריטית היא כמה נמוך יירד התעריף".
חבלי לידה
לנוכח הספקנות הגוברת בשוק, אתה אופטימי לגבי מכרז תחנות הכוח הסולאריות באשלים?
"אני לא שותף להערכות שהמכרז חסר סיכוי. המצב הכלכלי והנסיגה במחירי הנפט אולי מפחיתים מהדרייב להמשיך הלאה, אך מבחינה טכנולוגית והנדסית יש היגיון רב במכרז, בהספק שנקבע ובמיקום. הפרויקט לא מופרך, אך כמו כל דבר בחיים - צריך גם מזל ועיתוי נכון. אני סבור שהניסיון בהקמה של ועדת מכרזים בין-משרדית היה חיובי, ואם למרות הכל זה ייכשל זה יהיה חבל מאוד עבור מדינת ישראל".
אולי עדיפה שיטת הרישיונות על פני מכרזים ממשלתיים?
"אני לא חושב שאפשר לחזות מראש מי תצליח יותר. אם המכרז מתנהל כראוי, הוא יכול להצליח. נכון שבענף האנרגיה נכשלו שני המכרזים הקודמים, אבל אפשר להיות סבלניים יותר ולראות בזה חבלי לידה. עם זאת, אני לא חושב שזה נכון מבחינת המדינה ללכת במסלול אחד. יש גם מקום לתת למגזר הפרטי לרוץ לבד".
כיצד אתה רואה את משבר הגז הטבעי עם מצרים?
"תמיד חשבתי שיש להגביל יותר את שיעור הגז הטבעי בסל הדלקים של חברת החשמל. יעד של 40% גז טבעי הוא חסר תקדים. כבר כיום אנו קרובים ל-20%, ושיעור גבוה מזה נראה לי בעייתי מבחינה גיאו-פוליטית. היו סיבות טובות בשעתו לריצה אחר הגז, אבל אולי המשבר הזה יעזור לנו לבלום את הריצה. אני לא הייתי עולה ליותר מ-25%".
אם כך, במה נמלא את מקום הגז?
"בטווח הקרוב אין מנוס מלזרז את פרויקט D (הקמת יחידת ייצור פחמית נוספת באשקלון, א"ב). בטווח הארוך יותר, האנרגיות המתחדשות הן שצריכות לגשר על הפער, ובטווח הרחוק מאוד - זה הגרעין. בדרך כלל מתמקדים אצלנו בפתרונות לטווח הקצר, אבל אני מקווה שאחרי שיפתרו את הבעיות המיידיות, נגיע לחשיבה אסטרטגית יותר בנוגע לעתיד, בלי להיתלות באופוזיציה של מדינות אחרות".
מנכ"ל משרד התשתיות אמר באחרונה כי יעד של 3%-4% אנרגיות מתחדשות ב-2012 הוא ריאלי. אתה מסכים?
"יעד כזה הוא בר השגה, וכך גם היעד של 5% ב-2016 ו-10% ב-2020. אבל צריך לעבוד כבר כיום, כי פרויקט שלא נמצא עכשיו בשלבי מכרז מתקדמים לא יבשיל ב-2012. נהיה חייבים להרחיב את פוטנציאל השטח ולרתום לעניין את מערכת הביטחון, אחרת לא נצליח".
האנרגיות המתחדשות הן אהובות הציבור
האם לכישלון כניסתם של ייצרני חשמל פרטיים (יח"פים) יהיו השלכות על סיכויי ההצלחה?
"היח"פים נתקלו בשורת קשיים, שבהם חוסר אחידות ברגולציה, אך גם בעיית אספקת הגז ובעיות סטאטוטוריות הנובעות מהתנגדות אזרחים. מרבית הקשיים נחסכים מהאנרגיות המתחדשות, שעדיין נושאות ביתרון עצום של סביבה אוהדת בקרב הציבור והרשויות".
ומה לגבי חברת החשמל, האם כישלון הרפורמה ישליך על מידת היענות החברה לקדם את ייצור החשמל הפרטי ככלל, ובאנרגיות מתחדשות בפרט?
"אני חושב שגם יו"ר החברה וגם המנכ"ל משדרים רוח חדשה של סיוע ליח"פים - וזה מחלחל למטה והחברה לא תהווה מכשול. חבל שהרפורמה לא יצאה לפועל. כנראה שהתנאים טרם בשלו לכך. ואולם הנושא החשוב הוא צעדי המנע להפסקות חשמל ממושכות בעתיד".
במבט לאחור, אם היו מונחות בידיך המושכות להתוויית עתיד תחום האנרגיות המתחדשות בישראל, כיצד היית פועל?
"לצד הרחבת המכרז הסולארי באשלים הייתי מנסה לרתום לנושא משרדי ממשלה נוספים, כמו מינהל מקרקעי ישראל, משרד התמ"ת ואפילו משרד התיירות. צריך להעלות את העניין לרובד לאומי. אנחנו רואים את זה במדינות אחרות, אפילו בארה"ב, שם הציג הנשיא הנבחר את האנרגיות המתחדשות כאחד משני הנושאים העיקריים שעל הפרק.
"קידום פרויקטי אנרגיות מתחדשות בפריפריה יכול להיות קטר לא פחות כלכלי מזה של מעבר מחנות צה"ל לנגב, למשל. לכן הייתי מנסה להעלות את העיסוק בתחום לרמה גבוהה יותר, גם של ראש ממשלה. זה הרי לא נושא שנוי במחלוקת. תמיד תמצא הבנה לקידומו".
אתה רומז שהעיסוק בתחום נהפך במידה מסוימת לעסק הפרטי של משרד התשתיות?
"היו ניסיונות, אבל משרד התשתיות ראה בזה תחום שלו וניסה להוביל את זה לבד. ברור שיהיה לו קל בהרבה עם עוד כמה סוסים יירתמו לעניין הזה".
דן וינשטוק: "חזון האנרגיות המתחדשות אינו מופרך - אבל צריך מזל ועיתוי נכון"
מאת אבי בר-אלי
26.11.2008 / 7:14