בימים האחרונים האוצר העניק עוד אקמול לכאב הראש שתקף את בתי ההשקעות בחודשיים האחרונים עם נפילת השווקים. אבל האקמול הזה לא באמת יכול להחזיר למשקיעים את הכסף ואין הכוונה רק למשקיעי הפנסיה, גמל או השתלמות, אלא גם למשקיעים לטווחים קצרים יותר כבעלי תיקי השקעות או משקיעים בקרנות נאמנות.
רבות נכתב כבר על חוסר היכולת של הציבור לספוג הפסדים ודפוסי התנהגות העדר, שמניבה לרוב נזקים כספיים. אבל שכחנו לשים לב שלפחות בחלק מהמקרים הציבור מונחה ע"י אנשי מקצוע שהתנהגותם במשבר הנוכחי ובמשברים הקודמים לא מוכיחה אחרת לצערנו.
רפורמת בכר והגאות בשווקים סחפו את בתי ההשקעות לנטילת סיכונים מוגזמים. התחרות האגרסיבית בין בתי ההשקעות, ואווירת האופוריה הביאו לגיוס נרחב של אנשי מקצוע צעירים ולא מנוסים מספיק, אנליסטים שפעם אחר פעם נכשלו בניבוי תוצאות פיננסיות של חברות וסחפו את הציבור בהמלצות יהירות.
הקונספציה של השקעה באג"ח קונצרניות שבתה את אנשי המקצוע, אפילו את הוותיקים שביניהם, שהשתתפו בהנפקות או רכשו אג"ח של חברות בשוק וכך מימנו את עסקי בעלי ההון על גבו של הציבור תוך דקלום סיסמאות כמו "סיכוי נמוך לחדלות פירעון" או אמונה עיוורת בחברות דירוג. גם היום ניתן למצוא משקל עצום להחריד בחלק הסולידי של תיק ההשקעות לאותם ניירות מסוכנים.
שוב חוזר הניגון
לאחרונה נוכחנו לנזקים (שרק על חלקם אנו יודעים מאחר ותשואת תיק מנוהל היא נתון חסוי) שנגרמו ללקוחות כתוצאה מפוזיציה מסוכנת בניירות ערך אצל גופי ההשקעות ובטוחני שניווכח גם בעתיד.
לעתים נדמה שהמרדף אחר התשואות והיוקרה בחלק מבתי ההשקעות השכיחו שאחרי הכל מדובר בכספים וחסכונות של הציבור. ערמות של תשקיפי הנפקות נערמו על שולחנות המשקיעים עד שאפילו המנוסים שבהם נכנעו לאופטימיות יתר בהערכת הסיכון שבהשקעה. השקעות בסחורות, בשווקים מתעוררים ובמוצרים פיננסיים מתקדמים אחרים תרמו גם הם את חלקם בתחרות אחר התשואות.
גופי ההשקעה ובעלי ההון קיבלו זריקת הרגעה למספר ימים ושוב חוזר ניגון. ההמלצות של אנליסטים שצצים כפטריות אחרי הגשם וקריאות של נביאי שוק לנצל את רמות השפל של השוק לאיסוף ניירות ערך. לא זכורים לי בכל שנותיי בשוק ההון מקרים רבים שבהם זוהתה על ידי מקצוענים נקודת כניסה אופטימלית לשווקים בהצלחה רבה.
בימים אלו, שבהם התקשורת מרבה להתעסק בענייני הבורסה, קיימת עצבנות גבוהה יחסית בשווקים, הכלכלה הריאלית מאיטה, ותנאי המאקרו והמיקרו שלהם הורגלנו בשנים האחרונות כבר לא קיימים, ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בנטילת סיכונים בתיק ההשקעות.
בטוחני שעוד נחווה את תופעות הלוואי של אותן החלטות השקעה, למרות זריקת ההרגעה ועוד זריקות שיבואו כתוצאה מקריאות לעזרה מצד גופי ההשקעה ומומחי השקעות שדיקלמו בעצמם את המנטרות להשקעה באג"ח קונצרניות - וכעת זועקים לעזרה בתקשורת.
דווקא הבנקים עשו את עסקת חייהם
בתי השקעות שגו בקריאת המפה הפיננסית. המציאות החדשה שכה מוכרת לזקני השבט טופחת שוב ושוב על פניהם, שוק קרנות הנאמנות חזר ארבע שנים אחורה, למרות השקעות גדולות במיזוגים ורכישות, בהעסקת "טאלנטים" יקרים ובפרסום נרחב בתקשורת.
מסתבר דווקא שהבנקים עשו את עסקת חייהם במכירת הנכסים הפיננסים כגון קופות גמל וקרנות נאמנות במחירים שהיום נראים לא מציאותיים לגופי השקעות פרטיים - שכרגיל קראו לא נכון את מפת השוק.
לסיכום יש לזכור את מקרה קריסת בתי ההשקעות והבנקים בחו"ל, להסיק מסקנות, להודות בטעויות למרות שתיקת ציבור המשקיעים ולהתאים את אסטרטגיית ההשקעות לשוק דובי תוך לקיחת סיכונים שתואמים את צרכי הלקוח הסולידי הממוצע.
גיא דובז'ינסקי מכהן כמנהל ההשקעות הראשי של "אוצרות", בנק אוצר החייל.