מומחי הליכוד, העבודה וקדימה לשוק ההון

1. אהוד ברק: "כולנו זוכרים את חוסר האחריות בדרך של העברת הפנסיות לשוק ההון. ביבי לקח את הפנסיות שלכם".

כולנו זוכרים?



לא בטוח בכלל שכולנו. אהוד ברק למשל לא זוכר, אולי משום שהוא מעולם לא ידע.



הממשלה החלה לצאת משוק ההון הישראלי לפני 20 שנה - כחלק מתוכנית הייצוב של המשק לאחר שהוא עמד על סף פשיטת רגל. זה היה הרבה לפני שביבי חלם להיות שר האוצר.



האם ברק שכח שזה לא המשבר הראשון בקופות הגמל? לפני 13 שנה קרס שוק ההון הישראלי ואתו נפלו קודם קרנות הנאמנות ואחרי כן קופות הגמל, שכבר היו עמוק בתוך שוק ההון. זה היה בתקופת כהונת מפלגתו של ברק. אז אפילו לא היה לנו את התירוץ של משבר גלובלי - זה היה משבר מקומי לחלוטין.



אבל אהוד ברק לא יכול לזכור את זה משום שלו זה מעולם לא נגע. ברק היה תמיד מחובר לעטין הממשלתי - בפנסיות תקציביות מהצבא או במשכורות כשר וראש ממשלה.



כמובן שמדי פעם עשה ברק דילוגים קצרים לעולם העסקים, כדי "לעשות לביתו". עד היום איש אינו יודע מי בדיוק שילם לברק עשרות מיליוני שקלים בסקטור הפרטי ובעבור אילו שירותים. אבל בסוף היום זה אותו שוק הון חופשי, שברק תוקף, שהעלה אותו לקומה ה-31 של מגדלי אקירוב.



ההבדל היחיד בין ברק לבין שאר אנשי השוק החופשי הוא שלו יש תמיד את רשת הביטחון הפרטית - הפנסיה התקציבית המוגדלת.



2. בנימין נתניהו: "נפגשתי היום עם ראש הממשלה והצעתי לו פעולה משותפת של הממשלה ושל הליכוד שתביא להצלת קופות הגמל והפנסיה של התושבים... נפעל להזרמת כספים לפנסיונרים".



זה כנראה השוק החופשי של נתניהו: כאשר יש גאות ועליות וכל הטייקונים מגייסים עשרות מיליארדים ומושכים משכורות עתק - זה שוק חופשי ופתוח. כאשר יש משבר - זה כבר לא שוק חופשי: צריך להזרים כסף ממשלתי.



כאשר אתה שר אוצר - אתה מסביר לנו שצריך לשמור על משמעת פיסקלית ויש שמנים ורזים וצריך לתת לסקטור העסקי לפעול. והנה כאשר אתה באופוזיציה, ערב בחירות, אז אין בעיות של תקציב, ואפשר להזרים כספים.



מר נתניהו, היו לך הרבה הזדמנויות להזרים כספים לפנסיונרים כאשר היית שר אוצר. אבל בחרת אז לחתוך בקצבאות הזקנה במקום לגעת בבורות השומן של הסקטור הציבורי. כמו קודמיך לא העזת לגעת בפנסיות התקציביות ובוועדי העובדים של המונופולים - אבל מיהרת לנסר את זכויות הפנסיה של עמיתי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.



3. אבישי ברוורמן: "צריך להרחיב את תקציב המדינה... הגירעון בארה"ב היה 4% ואובמה יעלה אותו ל-7%".



להרחיב את תקציב המדינה זה רעיון מעולה. תמיד. בגאות ובשפל. לחלק כמה שיותר.



יש כמובן את העניין הטכני הפעוט הזה, שכדי להרחיב את התקציב צריך לקחת הלוואות בשוק החופשי, להעלות את הריבית ולייבש את הסקטור העסקי שאמור לייצר את מקומות העבודה. אבל זה עניין טכני. מה שיותר חשוב הוא שצריך לעשות מה שאובמה עושה. כל דבר שאובמה עושה. עכשיו אובמה זה להיט.



פרופ' ברוורמן יודע בוודאי ששתי הסיבות העיקריות לכך שארה"ב הגיעה למשבר הכלכלי שלה, שיצר את המשבר בישראל, הן מדיניות הכסף הזול של אלן גרינספאן והגירעונות התקציביים המטורפים שייצר ג'ורג' בוש. הוא בוודאי גם יודע שלאובמה אין ברירה אמיתית - הגירעון של ארה"ב יעלה מעל 7% מפני שהממשל התחייב להזרים סכומי עתק כדי להציל את המערכת הפיננסית מעיי החורבות שהותיר אחריו בוש.



ברוורמן בוודאי יודע שלארה"ב, בניגוד לישראל, יש את הגלופה שמדפיסה דולרים ואתה מממנים את הגירעונות התקציביים הענקיים. אם ישראל תגיע לגירעון של 7% מהתוצר - נחזור במהירות למצב שבו היינו לפני שש שנים, כשהממשלה לא מסוגלת לממן את פעילותה.



4. ציפי לבני.



מה היא אומרת? מה עמדתה בנושאים הכלכליים? אנחנו לא מצליחים להבין. אולי ראובן אדלר אמר לה שאף אחד לא הצטער על זה שהוא לא אמר כלום. והיא מצייתת.