הכנה לטסט - עדכון לספר התיאוריה 2009

דרוס אותו כבר!



למה אתה צועק עלי?

דרוס אותו! דרוס... שיט, ברח החתול. איך אתה מצפה להיות נהג עם גישה כזו? טוב, בוא נבדוק נתוני יסוד אחרים: איך אתה מקלל?



מה?



את האשה? את הילדים? נו, אתה יודע.



אני... אני לא מק... מקלל...



ואחרי זה מתפלאים איך הכבישים נראים. ההורים שלך לא היכו אותך?



לא.



אפילו לא ככה, יבשה קטנה כזו, לפתוח את היום?



לא.



אוקיי. תרים כף יד פתוחה. ככה.



אל תרביץ לי, בבקשה.



תרים, אידיוט.



הנה, בבקשה.



תסתום את הפה כשאתה מדבר אלי!



אוקיי.



אין "אוקיי"!



אוק... אוף, מה אתה רוצה שאני אגיד!



חרא!



מה?



תחזור אחרי: "יא חרא! איך אתה נוהג! מי נתן לך רישיון?"



אתה.



מה?



אתה. אתה המורה לנהיגה שלי.



עזוב. מקרה אבוד. אוקיי, נתרגל פעולת יד-פה סימולטנית: תרים את היד, והפעם - כף היד פונה למעלה!



אוקיי. הנה, הרמתי.



ועכשיו תרים את הזרת למעלה והחוצה, בתנועה סיבובית ומהירה. בכביש אין מקום לטעויות.



מה זה?



זה בחוברת התיאוריה. עמוד שמונה. לפני "אבל אדוני השוטר, אני נשבע לך שאני לא יודע איך הוא התלבש על הפגוש שלי" ואחרי "מה, השתחלות אחרי אמבולנסים במאה ושמונים זה לא חוקי?"



אוקיי. הנה. עם הזרת. למעלה והחוצה. ככה?



ובבניין ציון ננוחם. מקסימום תעשה מועד ב'. ועכשיו, סימולטנית עם היד - "לך תזדיין, יא בן זונה!"



למה אתה מדבר אלי ככה?...



אתה בוכה? צא מהאוטו!



כי קיללת אותי.



לא, מטומטם. אלה נימוסי כביש בסיסיים.



אה. סליחה.



"לך תזדיין, יא בן זונה!" קדימה. נשמע אותך. ועם היד, עם היד.



לך תז... אה... אני לא יכול.



למה?



ביד אני מחזיק את ההגה.



זה יעבור לך. זה עובר לכולם.



ביד השנייה אני מאותת.



די, הפעם הגזמת. אני לא רוצה לשמוע שוב את המלה הזו. מאותת? אולי עוד תיתן לזקנים לחצות את הכביש במעבר חצייה? כל אחד חושב שהוא יכול לשמור על החוק באופן פראי וחסר התחשבות? מה נהיה מהמדינה הזו, קיבינימט? עכשיו תסתום את הפה ותחזור אחרי: "למה מה?" וסיבוב כף היד החוצה, עם הזרת למעלה. כמה קשה זה כבר יכול להיות?



אוקיי... הנה... אני מרגיש את זה בא... "ל... למה... למה - מה?"



סכנה לציבור אתה. כל החבר'ה בבית הספר לנהיגה יצחקו עלי. טוב, תחנה.



איפה?



מה "איפה?" פה!



אבל זה חניית נכים! ואם יבוא שוטר?



אז קדימה, תחנה מהר, לפני שהוא יתפוס לך את החניית נכים! פה זה מאבק הקיום! החזק שורד! בלי סנטימנטים!



אבל זה לא בספר התיאוריה.



"ספר"? מה אני, פרופסור?



מה אתה, פרופסור היגינס? ואני לייזה דוליטל? אתה רוצה לשנות אותי לגמרי?



מה, זה סרט כחול חדש? אדום! סע כבר!



שיט. ירוק. לא נורא. סע בכל זאת. תנסה בצומת הבא. ואולי גם תיקח איזה אופנוען על הדרך. כלומר, על הפגוש. אמן ואמן. היי, הנה עוד חתול! ממש מולך! בינגו!



שיט!



ועכשיו תיקח עליו רוורס.



אבל צופרים לי.



המתחיל במצווה אומרים לו "גמור". קח רוורס: גם על החתול וגם על זה שצופר. ואם ייכנס איזה אופנוען באמצע, מה טוב. כשיפנו אותם לבית חולים, ישתילו לאופנוען את הכבד של החתול בטעות. החבר'ה ימותו מצחוק.



די! הגזמת! לך קיבינימט!



ביצוע סביר. הגייה אשכנזית, אבל זה הכי טוב שאפשר לצפות בתנאים הנוכחיים. אוקיי, אני רוצה ביצוע חוזר, אבל באופן סימולטני עם אצבע משולשת. נהג טוב חייב קואורדינציה מושלמת.



http://cafe.themarker.com/view.php?t=729699