מנכ"ל משרד האוצר בכנס המי"ל: שילוב של משבר כלכלי עולמי והתנהלות לקראת בחירות יכול להיות קטלני

"שילוב של משבר כלכלי עולמי בסדר גודל מז'ורי יחד עם התנהלות לקראת בחירות - יכול להיות שהוא שילוב קטלני", כך אמר היום מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, בכנס המרכז הישראלי לניהול, הנערך בתל אביב, בהתייחסו להצעות שהושמעו באחרונה לטיפול במשבר.



"אנחנו יוצאים ל-2009 בלי תקציב. כל המשק נכנס לסוג של האטה וללא תקציב. זה מצב שבה ממשלה לא יכולה לבצע את תוכניותיה. באוצר אנחנו שוקדים על יציאה לדרך ב-2009 מתוך ידיעה שבחמישה חודשים לא יהיה תקציב, ובכל זאת לא משתקים את המשק. בנוסף, אנחנו רוצים לדחוף ביקושים נוספים שייאזנו ירידה בביקוש המצרפי".



"לגבי ההתנהלות של פוליטיקאים - בתקופה כזאת הצהרות של אישי ציבור שרואים את הטווח הקצר, שרואים את ההיבחרות בכל מחיר, משפיעות על הציבור ועל תפיסת המציאות של הציבור. לנו באוצר יש חובה להציג את המציאות כפי שהיא - לא שחורה ולא ורודה. הולך להיות יותר קשה, אך כשיוצרים אמירות שגורמות גם לסוג של פאניקה וגם לתחושה שהעסק מתכווץ וגם כותרות ללא בסיס, כי אנחנו חושבים שהמשק יכול להתמודד עם המשבר, זה יוצר מציאות".



על התוכנית הכלכלית שהוצעה על ידי האוצר אמר אריאב כי הטיפול בבעיה צריך להיות טיפול אמיתי ולא ניפוח מלאכותי של אג"חים: "נטפל בתחום האשראי במשק, לעסקים קטנים ובינוניים, שהם הראשונים להיפגע. הטיפול יהיה גם ברמת האשראי ברמת המקרו, לטפל בהרחבת מצאי האשראי במשק גם במערכת הבנקאית וגם החוץ-בנקאית. הכוונה היא ליצור במערכת הבנקאית תמריץ לגיוס הון נוסף שלהם בערבות מדינה, ובאשראי החוץ בנקאי - בו יש בעיה של יכולת המיחזור".



"אנחנו מציעים הקמה של קרנות השקעה, שישקיעו באג"ח קונצרניות וייטפלו בהסדרת חוב של חברות עם ערך מוסף ישראלי. זה ייתן תשובה אמיתית למה שמכנים כשל שוק באג"ח הקונצרני", אמר אריאב.



"יש טענה שחלק מאיגרות החוב ירדו נמוך מהערך הכלכלי שלהן, לכן יצרנו את הקרנות ואת קציני האשראי שיעשו את התפקיד של הסדרת חוב. זה מגובה בממונה על ההגבלים העסקיים. כאשר יוצרים מצב שנותנים מקורות למיחזור החוב, ומצד שני יש מי שמטפל בחוב הזה בצורה מסודרת, זה אמור להניע גלגל שמשפר את המחירים של איגרות החוב".



אריאב הסבר כי האינדיקטורים הכלכליים בישראל עדיין לא מצביעים על עוצמת המשבר: "נתוני הרבעון השלישי אמנם מצביעים על כניסה להאטה, וברבעון הרביעי נראה מספרים יותר נמוכים, אך עדיין לא רואים את עוצמת המשבר. אנחנו חשים בהתנהגות הכוללת של צרכנים, אנחנו רואים מה קורה לשווקי היצוא. אנחנו מבינים שהמשק הישראלי נכנס בגלל ההשפעה העולמית להאטה יותר חריפה".



"אנחנו רואים שהצריכה הפרטית ואי הוודאות שמלווה אליה גורמים לציבור להקטין את הצריכה, ואנחנו רואים שהשקעות בגלל אי הוודאות יורדות, למרות מדיניות מוניטרית מרחיבה שנוקט בנק ישראל".