רשת הביטחון מהגמרא: כיצד מועיל לימוד דף גמרא לאנשי העסקים

מי שנקלע לפני כשבועיים לאולמי שרתון סיטי טאוור ברמת גן יכול היה להתרשם מהיקפה של אופנה חדשה הצוברת תאוצה בקרב אנשי עסקים: לימוד גמרא.



ארגון "מאורות הדף היומי", העוסק בלימוד גמרא, ערך במקום כנס שנתי שאליו הוזמנו אנשי עסקים שמשתתפים בשיעורים שהוא מקיים - ולא פחות מ-400 מהם התייצבו לאירוע. בין המשתתפים היו שמות שזוכים לאזכורים לא מעטים בתקשורת: יצחק ואלעד תשובה, בני שטיינמץ, יו"ר חברת החשמל מוטי פרידמן, עו"ד יצחק נאמן ואפילו ג. יפית ובעלה ד"ר בני ארד. אלעד תשובה אף נשא דרשה בפני הנוכחים, שכללה חידושי תורה על פרשת השבוע.

"פעם בשבוע מתכנסים כ-20 איש - עובדים מהמשרד שלנו, חברים ואפילו קליינטים - ומאזינים לשיעור גמרא", מספר עו"ד איתן ארז. "הם באים בעיקר כדי ליהנות, וזה נהפך לאירוע חברתי עם הלקוחות". לפעמים מוסר את השיעור מייסד "מאורות הדף היומי", הרב חיים דוד קובלסקי, ולפעמים אחד מהרבנים שבארגונו.



ארז מספר כי השיעור במשרדם נוסד כבר לפני שש שנים. "הזמינו אותי לשיעור במשרד אחר, ומיד ביקשתי שגם במשרד שלנו יתקיים שיעור שכזה", הוא מסביר. "אני מסייע רבות למפעל הזה, שמוביל ארגון 'מאורות הדף היומי', והזמנתי את אנשי הארגון לכנס השנתי של לשכת עורכי הדין".



מה גורם לאדם חילוני כמוך ללמוד גמרא?



"אנחנו יהודים שגרים בישראל, וצריכים להכיר את המסורת היהודית ולהיות מחוברים אליה. אני רואה בזה חשיבות רבה".



מעבר לפן המסורתי, ארז מציין כי לימודי הגמרא מסייעים לו במקצועו: "הגמרא מובנית רק מסוגיות משפטיות", הוא מסביר. "ההבדל בין הגמרא לספר חוק מודרני הוא שהגמרא בנויה על קייסים משפטיים, ופחות על עקרונות - מספרים סיפור ועליו בונים את דין ההלכה. אני אוהב להשתמש בדיונים מהגמרא גם בדיונים משפטיים - השתמשתי בביטוי ?לא עכברא גנב, אלא חורא גנב' (לא העכבר גנב, אלא החור גנב - נ"ט) כדי להאשים את מינהל מקרקעי ישראל בכך שאיפשר לפולשים להשתלט על קרקע".



במאורות הדף היומי מספרים כי הם מקיימים עשרות שיעורי גמרא בעסקים גדולים ובחברות ציבוריות, ובין השאר מונים את דלק נדל"ן, קרדן, בנק הפועלים, סלקום, בזק, מעצ, הבורסה ליהלומים, משרדי עורכי דין ורואי חשבון. הארגון ממומן מכספי תרומות, שרבות מהן מגיעות מאיש העסקים מוטי זיסר.



את הסחף ללימודי גמרא מוביל הרב קובלסקי - בעל חזות חסידית עם זקן ארוך ופאות מסתלסלות, תושב בני ברק ואב ל-13 ילדים. על אף שכל עיסוקו הוא שיעורי תורה, מקורביו מעידים עליו כי הוא בקי היטב ומצוי במתרחש בעולם, ולא מפספס אף אירוע כלכלי שנידון בחדשות. "הוא אישיות מעניינת מאוד", אומר ארז. "אני אוהב את הצניעות שלו".



שיעור בשעבוד



סוחרי אג"ח שלמדו השבוע גמרא היו יכולים להחכים בסוגיה אקטואלית מתמיד: האם מכירת איגרת חוב חייבת לכלול את השעבודים להלוואה, או שמא אפשר לסחור באיגרת חוב בלי שעבודים?



שיטת רב פפא במסכת קידושין (דף מ"ח עמוד ב') היא כי כל עוד להלוואה לא צורפו כל השעבודים אי אפשר לסחור בה. אם אכן כך היה המנהג במקומותינו, ולכל איגרות החוב היו שעבודים בטוחים, ייתכן כי הן לא היו מגיעות לתשואות השיא שהן מציגות כיום. הטייקונים שהנפיקו את האג"ח האלה לא קיבלו על עצמם, כנראה, לנהוג על פי שיטתו של רב פפא - אבל בשנים האחרונות חלקם התחיל להיות מודע להלכה התלמודית.



בעבר היחידים שהיו מתפלפלים בסוגיות אלה היו בחורי הישיבות. בהיכלי בתי המדרש עוסקים צעירים אלה בסוגיות משפטיות סבוכות שההלכה היהודית מנסה לפתור. במגזר הדתי והחרדי אף קיימים בתי דין רבניים לענייני ממונות, שבהם השופטים הם דיינים שפוסקים לכאן ולכאן על פי ההלכה היהודית.



ואולם בשנים האחרונות, במקביל לאופנת הקבלה העולמית, הגמרא מקבלת גיבוי ממקורות בלתי צפויים. ספרי התלמוד הבבלי (הגמרא) שוכנים דרך קבע במשרדים של חברות גדולות במשק, עורכי דין ורואי חשבון. אחת ליום או לשבוע, בשעה קבועה, מתנתקים כמה מהעובדים מצגי המחשב האדומים, מפסיקים לתת הוראות מכירה בטלפון ונכנסים לחדר הישיבות במשרד - לא לפני שהם שולפים מהמגירה שלידם כיפה קטנה.



היושבים סביב השולחן, ובהם כמה מבכירי המשק, מתמסרים במשך כשעה לשורות הצפופות ומנסים לפענח טקסטים תלמודיים שנכתבו לפני 2,000 שנה, ובהם דיונים מעמיקים על פירוש המשנה והתנ"ך. הם גם ידברו בשפה זרה - הארמית שבה נכתבה הגמרא.



לא מחזירים בתשובה



אנשי עסקים רבים התחברו באחרונה לגל הרוחני, ומתקרבים לחצרותיהם של רבנים ומקובלים. אחד הידועים שבהם הוא נוחי דנקנר, שמקורב מאוד לרב דוד איפרגן - הרנטגן - ומתייעץ עמו. אבל חסידיו של הרב קובלסקי טוענים כי אינם נוהגים להתייעץ עמו בנושאים עסקיים. "הוא גם לא מוכן שיתייעצו אתו. הקשר שלו עם ידידיו הוא אינטלקטואלי, ולא של רב ותלמיד", מספר איש עסקים המקורב אליו.



"הוא יודע לדבר בשפה של אנשי עסקים", מעיד איתן רכטר, מנכ"ל קרדן. "הוא מעודכן ויודע מה קורה בעולם. יש לו את הידע הגדול בתורה עם ההבנה של העולם החילוני, והשילוב הזה מאוד מעניין ומאפשר לו לגשר על הפער בין שני העולמות".



הרב קובלסקי אומר למקורביו כי מטרת פעילותו אינה החזרה בתשובה. "אני לוקח על עצמי להפיץ את הגמרא ותו לא", אמר פעם. כמה ממשתתפי השיעורים מעידים כי השיעורים נעשים באווירה דתית, אך הדגש הוא על הכרת היהדות ולא על קיום מצוות.



רכטר עצמו זוכה ליחס מיוחד אצל הרב - מעבר לשיעור הקבוע המתקיים בקרדן קובלסקי נפגש עמו פעם בשבוע ללימוד בחברותא. "לימודי הגמרא מעניקים פירוש חדש לאירועים", הוא מסביר. "לכולנו קורים דברים בחיים וכולנו שואלים את עצמנו מדוע זה קורה ומה התרופה. הגמרא נותנת לזה זווית חדשה. אני לא מצהיר שאני מקבל או דוחה את מה שנאמר בגמרא, אבל אני פתוח לשמוע".



לדברי רכטר, "העובדה שאנשי עסקים בכירים במשק פינו מזמנם והשתתפו באירוע של הארגון מעידה על עוצמתה של התופעה, במיוחד בימים אלה, שבהם לרוב אנשי העסקים יש טרדות רבות על הראש".



יש הטוענים שזו תופעה של בריחה או חיפוש אחר משמעות, שמתגברת בימים אלה.



"אני לא חושב שזו בריחה. זה התחיל עוד הרבה לפני המשבר הכלכלי, מה גם שאנשי העסקים לא נכנסים לזה עמוק מדי או עוסקים כל היום בלימוד גמרא".



האופנה הזו התחילה בשנים האחרונות?



"אני לא חושב שזו אופנה, ואנשים לא עוסקים בזה כדי להתפאר בכך. אנשים עושים את זה יותר בעיקר כי הם נחשפים לזה יותר, אבל לא מפני שזה עיסוק אופנתי".



פרופ' מנחם פרידמן, מומחה לחברה החרדית, סבור כי היו כמה שינויים מהותיים בשנים האחרונות שהפכו את הגמרא לפופולרית בקרב הקהל העסקי: "במערכת המודרנית מתפשטות מאוד מהר תופעות שנהפכות לפסאודו אינטלקטואליות, כמו לימודי הקבלה", הוא אומר. "אלה תופעות שהחברה המודרנית מאמצת מהר, בגלל התקשורת ומפני שמגמות משתנות במהירות גדולה".



לדבריו, "מניסיוני האישי, לימוד תלמוד מאוד לא קל אינטלקטואלית: בגמרא יש אורח חשיבה שונה לגמרי מהתפישה המודרנית, היא נכתבה בשפה זרה וחלק מהאותיות הן בכתב רש"י שאינו מובן לרוב הישראלים. בעבר, אם לא עסקת בגמרא בילדותך, היה קשה מאוד להיכנס לראש תלמודי בשנים מאוחרות יותר. לימוד התלמוד נהפך לנגיש כאשר יצאה לאור גמרא במהדורת שטיינזלץ (שחיבר הרב עדין שטיינזלץ - נ"ט), שכוללת תרגום הגמרא, פירושה וגם הערות שהופכות את התלמוד לנגיש הרבה יותר. זו היתה מהפכה עולמית. במקביל יצאה בשנים האחרונות מהדורה חדשה שמותאמת אפילו יותר לרוב הישראלים".



ולא רק שספר התלמוד נהפך לנגיש יותר - יותר אנשים יודעים ללמד אותו. "ההתפתחות העצומה של חבורת הלומדים במגזר החרדי הביאה לשפע של מורים שמוכנים ללמד את הגמרא", אומר פרידמן. "האברכים שעושים זאת הם כנראה המוכשרים והמבוקשים ביותר כי הם יודעים ללמד ובעלי יכולת ביטוי גבוהה".



לדברי פרידמן, שינויים אלה הם שגרמו ללימוד הגמרא ליהפך לאופנה: "אלה דברים שהיו סגורים וחתומים בפני הציבור לאורך שנים רבות, וכעת הם נפתחו ויש סקרנות עצומה. נוסיף לזה את האווירה הכללית שמעודדת צבירת ידע אזוטרי, ואנשים שואלים את עצמם מדוע שלא יילכו לתלמוד. זה משלנו ולגיטימי - לפחות כמו דנקנר וג. יפית שהולכים לרנטגן".



פרידמן עצמו מעביר שיעור שבועי בגמרא, והוא מספר כי שם עולות לא פעם טרוניות על הלכות ודינים שנכתבו בגמרא: "חלק מהנוכחים מגלים עוינות כאשר נידונה ההלכה של מסירת גט לאשה על ידי הבעל - מדוע רק הוא יכול לגרש או לעכב את הגט ומנגד האשה פסיווית בנושא הזה? ההלכה גם עברה כמה שינויים במשך השנים, כשחלק גדול מהם לחומרא. זה גם קצת מרגיז את משתתפי השיעור - מדוע דווקא להחמיר?"



האם אלה שמוסרים את השיעורים מתכוונים בעצם להחזיר בתשובה?



"מהזווית שלהם זה ניסיון לחבב את התורה על העם. זה מרכיב בחזרה בתשובה, אבל ברוב המקרים זה לא קשור באופן מעשי לחזרה בתשובה. אנשים נחשפים לגמרא משום שהיא חלק מהתרבות היהודית, ולא מעבר. זה משמש אפילו כמרכיב נגדי - האדם שנחשף לגמרא אינו מחויב לשנות את אורח חייו מעבר ללימוד, ומנגד הוא חש שיש לו מספיק תודעה יהודית".



מהמאה השלישית למאה ה-21



במשך כל הדורות התלמוד הבבלי היה הספר המרכזי שנלמד על ידי בני הישיבות ולומדי התורה, ועל פיו נקבעות ההלכות המעשיות המרכזיות. הספר, שחובר על ידי רב הונא ורב אשי, הוא תמלול של הדיונים והסוגיות שנלמדו בישיבות בבבל בתקופת האמוראים - במאות השלישית עד החמישית. הספר נכתב כפירוש לששת סדרי המשנה, שנכתבו בתקופה שקדמה לאמוראים - תקופת התנאים. בדרך כלל, הגמרא מציגה הלכה שנכתבה במשנה, והאמוראים מתפלפלים בהבנת עומקה ובהשלכות המעשיות על אירועים שונים.



במקביל לתלמוד הבבלי נכתב בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, אך במשך השנים ההלכה ביכרה דווקא את אחיו מהגלות. התלמוד כולל דיונים במגוון תחומים, מהלכות כתיבת גט, עבור בדיונים ממוניים שבין אדם לחברו וכלה בהלכות הקרבת הקורבנות בבית המקדש. בין סוגייה לסוגייה משתלבים "דברי אגדה" - מעשיות ואמרות כלליות על חיזוק הקשר בין היהודי המאמין לקב"ה.



"אין ספר שהשפיע על העולם היהודי כמו התלמוד", מסביר פרופ' מנחם פרידמן, מומחה לחברה החרדית. "נאמר כי מי שלומד הלכה אחת מהתנ"ך הוא קראי (קבוצה שקיבלה על עצמה רק את התורה שבכתב - התנ"ך, ולא את המשנה והגמרא, נ"ט). הלימוד פותח שערים לעולם עשיר מאוד, הכולל רבדים על גבי רבדים של שיטות שונות. על הטקסט התלמודי חוברו עוד ספרי שו"תים (שאלות ותשובות) וגם הרבנים של ימינו כותבים חיבורים על פירוש הגמרא".



ב-1923 ייסד הרב מאיר שפירא מלובלין את "הדף היומי" - סדר לימוד אחיד עולמי של הגמרא לפי דף אחד ליום, והוא התקבל במהרה על ידי כל הקהילות היהודיות. התלמוד מכיל 2,711 דפים, ועד עתה הסתיימו 11 מחזורים של לימוד התלמוד הבבלי.