"התחושה היא של 11 בספטמבר ההודי"

>> "התחושה במדינה היא שמדובר ב-11 בספטמבר ההודי" - כך סיפר ל-TheMarker רונן חרמוני, איש עסקים הפועל בהודו, בעיקר בענף הנדל"ן. "התחושה דומה לזו שהיתה בניו יורק בפיגוע במגדלי התאומים, על כל המשתמע מכך".

חרמוני, הפועל בהודו באמצעות החברה שהקים עם אביו, חזי חרמוני, לשעבר מנכ"ל תדיראן קשר, שוהה במלון הילטון במומבאי. לדבריו, אנשים בעיר שרויים בפחד גדול. "זה לא כמו עוד פיגוע שהודו מכירה. התחושה היא שמדובר במשהו מאיים במיוחד ומאורגן מראש ובדקדקנות. מהלילה ובמשך כל היום היתה תחושה כבדה של חוסר ודאות. יש שמועות על שלושה מחבלים שברחו", אמר חרמוני.



העוצר המלא שהוטל על החלק הדרומי של מומבאי, המהווה מרכז העסקים של העיר, פוגע באפשרות לחזור לשגרה. חרמוני מספר כי נאלץ לבטל פגישות מתוכננות, וקיים בשעות הבוקר רק פגישות עם אנשי עסקים הודים שהצליחו להגיע למלונו. "ביטלתי פגישה חשובה עם קרן השקעות גדולה מאוד באיזור שנסגר לתנועה", אמר חרמוני.



ערב הפיגוע עזבה את הודו קבוצה גדולה של יהלומנים ישראלים שהגיעו לארוע חגיגי, ככל הנראה חתונה - כך נמסר מבורסת היהלומים. עם זאת, ככל הנראה נותרו כמה יהלומנים בין 20-25 הישראלים שנמצאים בין בני הערובה באחד מבתי המלון.



אלעד גוז, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת במומבאי, אמר כי המצב בעיר עדיין לא התבהר. "יש עדיין מוקדים בהם מוחזקים בני ערובה, בשניים מהם יש ישראלים", אמר גוז. "אנו ספונים בבתים עם הוראה לא לצאת. רוב דרום העיר והחלק מרכזי בעוצר. אין תנועת כלי רכב או אנשים. ההרגשה מאוד לא נעימה".



גוז מעריך כי סדרת הפיגועים תשפיע על כלכלת המדינה, לפחות בטווח הקצר. "אני מניח שיהיו פה פחות אנשי עסקים ותיירים" אמר גוז. "מהניסיון שלנו, בטווח הארוך אני מניח שהדברים יחזרו לסדרם, כי אנשים שוכחים".



גוז מספר כי שוחח עם כמה אנשי עסקים, בהם נציג מיבמ ישראל שנמצא בפונה ואיש עסקים ישראלי שנמצא בבנגלור. לדבריו, השניים תהו מה עליהם לעשות בנוגע לפגישות שנקבעו להם במומבאי בשבוע הבא. יועץ חקלאי מישראל שאמור להגיע להודו בשבוע הבא העלה שאלה דומה. "אמרתי להם לבטל את הפגישות בשבוע הבא", אמר גוז. "שייקחו בחשבון כי לא צפויה התבהרות במצב עד יום שני לפחות".



אנשי עסקים ישראליים מנהלים בהודו פעילות בהיקף של מאות מיליוני דולרים לפחות, בעיקר בתחומי הנדל"ן והתעשייה. בשקלול פרויקטים שנמצאים בביצוע ובתכנון מדובר ככל הנראה על היקף פעילות של 1-2 מיליארד דולר. חברות בולטות הפעילות בתחום בנדל"ן במדינה הן אלביט הדמיה, אלקטרה נדל"ן ונכסים ובנין.



בנוסף, ישראל מנהלת בהודו פעילות עסקית ביטחונית בהיקף של כמה מיליארדי דולרים, כולל עסקות שנחתמו ונמצאות בשלבי אישור שונים ועסקות שבוצעו. עיקר הפעילות הישראלית הביטחונית בהודו מתבצעת על ידי חברת התעשייה האווירית (תע"א).



חברות ישראליות נוספות שפועלות בהודו הן חברות השקיה כמו נטפים ופלסטרו, חברות היי-טק כמו נס טכנולוגיות, אמדוקס, קומברס, NDS, ורינט, טאואר ויז'ן, לידקום, גילת לוויינים ואי.סי.איי טלקום. בנוסף פעילות בהודו צים, כי"ל, מכתשים אגן ואליאנס.



ההשקעות הישראליות בהודו החלו בשנות ה-90, בעיקר על ידי חברות מתחום החקלאות והשקייה, והתרחבו עם כניסת חברות היי-טק למדינה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000.



עם תחילת הגיאות בענף הנדל"ן ההודי בשנים האחרונות עלו על הגל גם חברות ישראליות. אלה דיווחו על תוכניות השקעה וחוזים של מאות מיליוני דולרים, אולם כעבור זמן התברר כי ההערכות בנוגע לקלות עשיית העסקים במדינה אינן נכונות: במדינה מכשולים ביורוקרטיים רבים והפיצול של הקרקעות בין עשרות בעלים מעכב תהליכי השקעות.



על אף שהודו נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, הפגיעה היתה מתונה יחסית והתבטאה בעיקר בנפילות בשוק המניות ובקשיים של חברות תעופה. אף בנק הודי לא התמוטט ועד כה לא נדרשה הממשלה לתוכנית חירום מקיפה.