פוליטיקה ועסקים הולכים יחד בקרלייל

מאת אוליבר בארקמן וג'וליאן בורגר

ואשינגטון ולונדון. קשה לדמיין כתובת קרובה יותר ללב העוצמה האמריקאית. מקום מושבה של קרלייל גרופ הוא בשדרות פנסילווניה בוואשינגטון הבירה, בין הבית הלבן לבניין הקפיטול, בסמוך למטה סוכנות הבילוש הפדרלית (FBI) ולמשרדי ממשלה נוספים. הכתובת משקפת את מעמדה של קרלייל בלב הממסד הפדרלי, אך נוכח הפעילות הפוליטית הקדחתנית של השבועות האחרונים, מעטים הקדישו תשומת לב לקבוצת ההחזקות הזו. במקומות אחרים, רק מעטים שמעו עליה.

זה בדיוק מה שקרלייל רוצה. מאז הוקמה לפני כ-14 שנה, גייסה החברה לשורותיה רשימה מרשימה של פוליטיקאים בכירים בעבר והשתמשה בקשריהם ובהשפעתם לקידום פעילותה העסקית. בין השאר הכוונה לנשיא ג'ורג' בוש הראשון ושר החוץ שלו ג'יימס בייקר; ג'ון מייג'ור לשעבר ראש ממשלת בריטניה; אפסנה משיקהי, לשעבר גזבר הבנק העולמי, וברוקרים רבי עוצמה מדרום-מזרח אסיה. עם החברות שבבעלות קרלייל נמנות יצרניות ציוד, כלי רכב ותחמושת לצבא ארה"ב, ועובדיה המפורסמים שירתו זמן רב למען המטרה הכפולה: עידוד השקעות של עשירי עולם, והסרת משוכות בפני פעילות הביטחון ומערכות ההגנה של קרלייל. באופן לא רשמי מוערך שוויה של החברה ב-3.5 מיליארד דולר.

ואולם מאז תחילת "המלחמה בטרור" הרחיבה החברה את פעילותה לתחום נוסף. היא נהפכה לחוט המקשר באופן עקיף בין המדיניות הצבאית של ארה"ב באפגניסטן לבין ההון האישי של עובדיה המפורסמים, בהם אביו של הנשיא המכהן בוש. עד תחילת אוקטובר היה לקרלייל קשר נוסף למשבר באפגניסטן: עם המיליונרים שהשקיעו בחברה נמנו בני משפחתו של אוסאמה בן לאדן.

קרלייל זכתה לתשומת לב ציבורית רבה במאי 2001. אחד מעובדי החברה בסיאול, פיטר צ'נג, אולץ להתפטר מעבודתו ולוותר על שכר של 150 אלף דולר בשנה לאחר ששלח לחבריו דואר אלקטרוני, שהופץ לבסוף לאלפי מכותבים אחרים. במכתב התרברב צ'נג על כוונתו "לזיין כל חתיכה בקוריאה בשנתיים הקרובות".

הפעילויות העסקיות יותר של עובדי קרלייל התנהלו על פי רוב בצורה שקטה יותר: מאז הוקמה ב-87' על ידי דיוויד רובינשטיין, יועץ למדיניות בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ימי קרטר, ושניים מחבריו, שלחה החברה לסדרת מסעות מנהיגי עבר עולמיים, כדי שייצרו קשרים אסטרטגיים.

ב-2000 יצאו לריאד ג'ורג' בוש האב וג'ון מייג'ור, כדי לנהל שיחות עם אנשי עסקים סעודים בכירים. בספטמבר 2000 גייסה קרלייל כמה נואמים, בהם קולין פאואל ויו"ר AOL-טיים ורנר, סטיב קייס, כדי להשתתף במסיבה יוקרתית במלון מונארך בוואשינגטון. כמה חודשים לאחר מכן ביקרו מייג'ור וג'יימס בייקר במלון לאנסבורו בלונדון, כדי להבהיר למשתתפים עתירי הון את המחלוקות שהתעוררו בתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב בפלורידה.

ניתן להניח כי קרלייל מתגמלת אותם בנדיבות. במשרדו של מייג'ור ובקרלייל סירבו לדון בשכרו כיו"ר הסניף האירופי של החברה - מינוי שהוכרז זמן קצר לפני שסיים את כהונתו כחבר הפרלמנט הבריטי אחרי הבחירות הכלליות ב-97'. לשם השוואה, שכרו של מייג'ור כחבר מועצת מנהלים לא פעיל בחברה שאינה קשורה לקרלייל הוא 153 אלף דולר ל-28 ימי עבודה בשנה. בוש האב נושא נאומים בשם החברה ומתוגמל בנתח מהשקעותיה. שכרו נאמד ב-80 אלף דולר לנאום. ההטבות משכו פוליטיקאים מפורסמים מהעולם: פידל ראמוס לשעבר נשיא הפיליפינים, עובד כיועץ בחברה, בדומה לאננד פאניארצ'ון לשעבר ראש ממשלת תאילנד, קארל אוטו פול לשעבר נשיא הבנק המרכזי של גרמניה, וארתור לוויט לשעבר יו"ר רשות ני"ע בארה"ב.

הנתח של השותפים בקרלייל, בהם בייקר ויו"ר החברה, פרנק קרלוצ'י - שר ההגנה בממשל רייגן ולשעבר סגן מנהל ה-CIA - עשוי להיות בשווי של 180 מיליון דולר כל אחד, בהנחה שהם מחזיקים בנתח שווה בחברה. עם זאת קרלייל אינה מחויבת לחשוף את הפרטים האלה, ובוחרת שלא לעשות זאת.

עם יצרניות מערכות ההגנה והביטחון הנהנות מהצלחתה של קרלייל נמנות יונייטד דיפנס, קבלנית משנה של מערכות שיגור טילים המותקנים כיום על נושאות מטוסים אמריקאיות במפרץ הפרסי, ומגוון מערכות לחימה וכלי רכב צבאיים אחרים. החזקות אחרות של קרלייל פרוסות בתחומים שונים, בהם העיתון הצרפתי "לה פיגרו" וממלאת הבקבוקים של המשקה הקל ד"ר פפר.

"הם גדולים, והם שקטים", אמר דיוויד מולהולנד, העורך הכלכלי של "ג'יינס דפנס ויקלי". "קשה להוציא מהם אינפורמציה, (אבל) יונייטד דפנס תרוויח (מההתפתחויות הנוכחיות)". יונייטד היא גם הבעלים של התחמושת השוודית, בופורס(Bofors). קרלייל אומרת כי אין היא מפעילה מאמצי שדולה בממשל הפדרלי, ובכך נמנעת מניגוד עניינים, למשל, כאשר קרלוצ'י נפגש עם ראמספלד בפברואר בעת שהממשל דן בכמה חוזי מערכות ביטחון והגנה.

המבקרים אינם מסכימים. "העובדה שחברה בבעלות פרטית, דוגמת קרלייל, יכולה למנות דירקטורים ויועצים עסקיים המרוויחים כסף במקביל למתן ייעוץ לנשיא ארה"ב היא סיבה אמיתית לדאגה", אומר פיטר אייזנר, מנהל המרכז ליושרה ציבורית, מלכ"ר בוואשינגטון. "הבעיה מתעוררת כאשר עסקים פרטיים ומדיניות ציבורית מתערבבים. איזה כובע חובש ג'ורג' בוש הראשון, לשעבר נשיא ארה"ב, כאשר הוא אומר לנסיך עבדאללה לא לדאוג באשר למדיניות ארה"ב במזרח התיכון? באיזה כובע הוא משתמש כאשר הוא פועל בדרום קוריאה, וגורם שם לשינויים במדיניות? או כאשר ג'יימס בייקר הוא אחד הפועלים לבחירתו של בוש הבן בבחירות? זה מצב של מטבח בתוך המטבחון המדיני, וחוסר הרשמיות בפעילותם היא הסמל להצלחה של קרלייל".

עולם ההון הפרטי סודי מטבעו. חברות דוגמת קרלייל עושות חלק ניכר מרווחיהן ברכישת חברות שלא נסחרות בבורסה, עורכות בהן ארגון מחדש ומוכרות אותן ברווח. לפיכך, התהליך שבו נבחן שווי החברות האלה חסוי בהרבה מזה של השוק החופשי. "החברות האלה לא יוצאות מעורן כדי להשיג כותרות", אמר סטיבן בל, כלכלן ראשי בחברת ניהול הנכסים, דויטשה אסט מנג'מנט. "המטרה היא להניב תשואות גבוהות מאוד למשקיעים בזמן שהן משיגות שליטה מלאה בחברה. הן לא רוצות להגיע לכותרות כשהן מאל