תוכנית סיוע גם להיי-טק? ראשי תעשיית ההיי-טק רוצים חצי מיליארד דולר מהמדינה

>> ראשי תעשיות ההיי-טק וההון סיכון הישראליות נפגשו ביום חמישי האחרון עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, במטרה לבחון דרכים לסייע לתעשיות האלקטרוניקה, התוכנה וההון סיכון.



בפגישה נכחו ד"ר ארנה ברי, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA) ושותפה עצמאית בג'מיני; צבי סלונימסקי, לשעבר מנכ"ל אלווריון ויו"ר טלדטה מקבוצת אלרון; יפעת אדורם, מנכ"לית איגוד קרנות הון סיכון הישראלי; יזהר שי, שותף מנהל בקרן ההון סיכון האמריקאית קיינן פרטנרס; אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס פרטנרס; זאב הולצמן, מייסד קרן גיזה; רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; רפי איתן, השר לענייני גמלאים שקיבל על עצמו את הטיפול במשבר הנוכחי בהיי-טק; פרופ' עמנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה; ואמיר ברקן, מנהל האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה.

בין ההצעות שהעלו ראשי ההיי-טק וההון סיכון בפגישה: תמיכה בחברות סטארט-אפ וביצואני היי-טק, הכפלת תקציב המדען הראשי, שינוי ההצגה החשבונאית הנהוגה כיום ברישום ובהצגת דמי הניהול השנתיים של קרנות ההון סיכון, והקמת תוכנית חדשה להצלת קרנות הון סיכון שמקורותיהן הזרים התייבשו.



ראשי התעשיות ציינו בפני אולמרט כי עם פרוץ המשבר הפיננסי התייבשו כל מקורות המימון לתעשיית ההיי-טק. התייבשות מקורות המימון באה לידי ביטוי בכמה היבטים: שוק ההנפקות חדל להתקיים; הבנקים הפסיקו או צימצמו את האשראי לחברות שאין ביכולתן להציג ביטחונות מוחשיים, כגון בניינים או מגרשים; חברות השקעה ממוקדות היי-טק אינן יכולות עוד לגייס; קרנות ההון סיכון מתקשות לגייס קרנות המשך; השקעות זרות כמעט שחדלו מלהתקיים; ומענקי המדען הראשי, שנשחקו במהלך השנים, צפויים להישחק עוד בהתייחס לתעשיית היי-טק, לפי הצעת התקציב ל-2009. בעיה נוספת שעלתה בפגישה היא בריחת המוחות, שהחריפה על רקע המשבר - שבעקבותיו קשה יותר למשוך עובדים בחזרה לישראל.



מימון הון חוזר ב-300 מיליון ד' לסטארט-אפים



ראשי ההיי-טק וההון סיכון העלו בפגישה כמה פתרונות אפשריים לחברות סטארט-אפ. על מנת לסייע ליצואנים גדולים ובינוניים בהיי-טק, מוצע להגביר את התמיכה הממשלתית בביטוח סיכוני סחר חוץ, למימון הון חוזר ליצואנים. התמיכה אמורה לכלול ביטוח אשראי ואמצעי מימון באמצעות חברת הביטוח הפרטיות (כלל ובסס"ח) ובאמצעות העמדת ערבויות מדינה, כולל פוליסות ביטוח שיאפשרו ניכיון חשבוניות (פקטורינג) במסגרות בנקאיות, שלא על חשבון המסגרות הקיימות של היצואן.



בנוסף מוצעת ערבות מדינה למערכת הבנקאות, לצורך הרחבת קווי אשראי ליצואנים לצורכי הון חוזר וערבויות ביצוע, וכן דחיית החזרי התמלוגים למדען הראשי כך ש-50% מהתמלוגים יוחזרו ב-2009.



בנוגע לחברות מוכרות - בעיקר חברות סטארט-אפ קטנות שעדיין ממומנת על ידי קרנות הון סיכון ועדיין לא הגיעו לרווחיות - מציעים ראשי ההיי-טק וההון סיכון מסגרת ביטוח הלוואות למערכת הבנקאות למימון הון חוזר, בהיקף של 300 מיליון דולר. הריבית תהיה ריבית שוק בתוספת של 2% לשנה, שתועבר למדינה כנגד ביטוח האשראי. המימון המרבי לחברה יהיה 5 מיליון דולר.



לפי ראשי ההיי-טק וההון סיכון, עם מימון ממוצע לדוגמה בסך 3 מיליון דולר לחברה, ניתן יהיה לסייע ל-100 חברות. לחברות טכנולוגיה שעדיין לא התחילו למכור מוצע מימון Venture Lending ממשלתי, באמצעות חברות השקעה ממוקדות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון, כנגד שיעבוד אחזקותיהן בחברות טכנולוגיה. תנאי המימון יהיה "דולר כנגד דולר" - על כל דולר אחד של הלוואה תהיה השקעה חיצונית או השקעת בעלים בסך דולר. המימון המרבי לחברה יהיה 3 מיליון דולר.



ראשי ההיי-טק וההון סיכון סבורים שעם מימון ממוצע לדוגמה בסך 2 מיליון דולר - ובסך הכל עם השקעה חיצונית של 4 מיליון דולר לחברה - ניתן יהיה לממן כ-150 חברות צעירות.



"זינוק" ב-500 מיליון דולר



בנוסף הציעו ראשי ההיי-טק וההון סיכון תוכנית חדשה להצלת ההיי-טק, בשם "זינוק". התוכנית מבוססת על עקרונותיה של התוכנית "יוזמה" שיושמה בהצלחה בישראל בשנות ה-90, בראשות המדען הראשי לשעבר יגאל ארליך.



התוכנית היא להלוואה מתקציב המדינה לקרנות הון סיכון חדשות וקיימות, שמגייסות הון. ההלוואה תהיה חלק מהון הקרן, ותיועד להשקעות בחברות סטארט-אפ, לצד ההון הנוסף החיצוני שיגויס על ידי הקרן. היחס בין מרכיב ההלוואה מהמדינה למרכיב הגיוס החיצוני בסך הון הקרן יהיה 3:1 - על הקרנות יהיה לגייס 3 דולרים ממקורות אחרים כנגד כל דולר של הלוואה מהמדינה.



ההלוואה מהמדינה לכל קרן שזכאית לה תהיה בשיעור של 25% מסך הון הקרן, ובכל מקרה לא יותר מ-40 מיליון דולר. מתן ההלוואה מותנה בגיוס הנוסף. לפי ראשי ההיי-טק וההון סיכון, העול התקציבי השנתי השוטף שנדרש מהמדינה לביצוע התוכנית הוא 50 מיליון דולר בשנה לאורך 10 שנים, ובסך הכול 500 מיליון דולר.



20% מהרווחים שינבעו מהשקעת הלוואות המדינה על ידי הקרנות יחולקו למדינה. 80% הנותרים יחולקו כתמריץ פיננסי למשקיעים האחרים בקרנות. ההלוואה תינתן לקרנות ההון סיכון הישראליות שהחלו בגיוס ב-2008 או עד 2010. להלוואה יהיו זכאיות קרנות שמוכרות על ידי שלטונות המס בישראל, במסגרת ההסדרים הקיימים. לטענת ראשי ההיי-טק וההון סיכון, על ידי תנאי זה יובטח כי ההון שיגויס יושקע בחברות הזנק ישראליות בלבד. לפי תוכנית "זינוק", סך ההשקעה הצפוי במגזר ההיי-טק ובחברות סטארט-אפ הוא כ-5 מיליארד דולר.



יישום התוכנית יאפשר לקרנות הישראליות שישתתפו בה לגייס בתוך כשנתיים כ-2 מיליארד דולר. הגיוס יתבצע בעיקר בקרב משקיעים זרים, על בסיס התמריץ הפיננסי שגלום בתוכנית. סך ההשקעות הישירות הנוספות שיתבצעו בחברות הזנק בשיתוף קרנות ההון סיכון הישראליות הוא כ-3 מיליארד דולר.



ראשי ההיי-טק וההון סיכון סבורים כי על מנת לעודד משקיעים ישראלים (קרי גופים מוסדיים ישראליים) להשקיע בקרנות ההון סיכון הישראליות, יש לשקול לכלול בתוכנית שינוי של ההצגה החשבונאית הנהוגה כיום ברישום ובהצגת דמי הניהול השנתיים של הקרנות. זאת, במטרה לאפשר למשקיעים המוסדיים הישראלים לכלול בחישוביהם ובדיווחיהם השוטפים דמי ניהול שנתיים שמתבססים על ממוצע רב-שנתי, על בסיס 10 שנים ולא על בסיס החיוב השנתי השוטף.



שינוי זה ימתן משמעותית את ההשפעה השלילית של עקומת J על רווחיות המוסדיים. כלומר, בשל מבנה הקרנות, ומשום שבתחילת דרכן הן רק מושכות כסף מהמשקיעים - התשואה השנתית בתחילת חייהן היא שלילית; לאחר מכן, כשמגיעים האקזיטים, המצב משתנה אם הקרן אכן טובה. הגופים המוסדיים נרתעים מכך שבתחילה התשואה השנתית היא שלילית, ויש להם פחות אורך רוח להבין כי קרן משיגה במשך חייה בממוצע תשואה חיובית של 10%-15%.



בנוסף מציעים ראשי ההיי-טק וההון סיכון להכפיל חד-פעמית את תקציב המדען הראשי.



"המצב כיום הוא רק קצה הקרחון"



לטענת ראשי ההיי-טק וההון סיכון, אובדן ההכנסות למדינה מפיטורי 7,000 עובדים ישירים ולפחות 21 אלף עובדים עקיפים הוא כ-3 מיליארד שקל. אובדן ההכנסות למדינה כתוצאה מאובדן תפוקה של 11% (מתוכה 13% ביצוא) הוא כ-2.3 מיליארד דולר.



על פי הערכות הנוכחים בפגישה, היום ייערך דיון בישיבת הממשלה בעניין תעשיית ההיי-טק. מנהל בתעשיית ההון סיכון שנכח בפגישה ביום חמישי אמר ל-TheMarker כי הוא חש בנכונות של אולמרט לסייע לתעשיית ההיי-טק. "גם לאולמרט היה ברור שמדובר במצב חירום", אמר. "ההערכה היא שכל שבוע שעובר הוא קריטי, ואם נחכה עם תוכנית להצלת ההיי-טק עד לאחר הבחירות זה יוביל לפיטורים המוניים נוספים.



"הצגנו נתונים לגבי דעיכת השקעות זרות בקרנות הון סיכון ישראליות", הוסיף המנהל. "אם עד העשור האחרון מומנו 350-400 חברות בשנה, ב-2009 המספר הזה יקוצץ במחצית. זו מכת מחץ לתעשייה, ופגיעה בעבודה של 15 שנה שעברו מאז תוכנית 'יוזמה', שהובילה את ההיי-טק למצבו כיום.



"מה שאנחנו רואים כעת הוא רק קצה הקרחון. הולכת להיות התייבשות של מקורות המימון ויופסקו השקעות בחברות חדשות. אם תערוך סקר בקרנות, תגלה כי מעט מאוד מהן משקיעות בחברות חדשות. הרבה חברות משכו הצעות השקעה (Term Sheet)".



ובכל זאת, ישנם עוד מגזרים שסובלים מהמיתון הנוכחי. מדוע הממשלה צריכה לסייע דווקא למגזר ההיי-טק המבוסס?



"נכון, היתה תוכנית חירום בהיקף של 6 מיליארד דולר בכל הקשור לאג"ח. אבל אף תוכנית לא מטפלת בתעשיית ההיי-טק. אנחנו מציגים רעיונות ספציפיים שיעודדו השקעה בהיי-טק - כבר כעת. ישנן תוכניות ממשלתיות לכל מיני מגזרים, אבל צריך לטפל במגזר שהוא הכי יצרני במשק, שמייצר הכנסות ומקומות עבודה. אם לא יעזרו להיי-טק היום, המצב יחריף".



ברי, שנכחה בפגישה, אמרה: "תחושתנו היא שנפרצה הדרך לפעילות משותפת לעצירת ההידרדרות". בתשובה לשאלה כיצד התייחס אולמרט לסוגיות שהועלו בפניו בישיבה, אמרה: "אולמרט ראה לנגד עיניו את ההשפעה ההרסנית של התרסקות תעשיית ההיי-טק על שיעור התעסוקה ועל שמירת מעמדה התחרותי הבינלאומי של ישראל בשווקים. כראש ממשלה הוא רואה את החשיבות בגיבוש צעדים מיידיים בכלים קיימים".



סקר: 7,000 עובדי היי-טק יפוטרו בקרוב



רבים תופשים כיום את תעשיית ההיי-טק כקטר הצמיחה של ישראל, זאת מאחר שיצוא תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה מהווה כ-50% מכלל היצוא התעשייתי. ב-2007 ייצרה ומכרה תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה בהיקף של כ-20.6 מיליארד דולר - מהם כ-17.7 מיליארד דולר ליצוא (86%).



על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באוגוסט-ספטמבר 2008 חלה נסיגה ריאלית חדה ביצוא התעשייתי - 9% פחות מהרמה החודשית הממוצעת במאי-יולי. בתוך כך חלו נסיגות ריאליות חדות ביצוא ענפי הרכיבים האלקטרוניים (ירידה של 8%) ובענף ציוד התקשורת, הבקרה והפיקוח הרפואי (ירידה של 7%).



מנסיגות אלה נגזרת גם השפעה מאקרו-כלכלית על התוצר של ישראל. תעשיית ההיי-טק מעסיקה כ-70 אלף עובדים ישירים וכ-250 אלף במעגלים המסייעים והמושפעים. הערך המוסף המופק על ידי התעשייה הוא 50%-80%, לפי תחומי הייצור והתעסוקה.



להשלכות המשבר הנוכחי על התעשייה יש להוסיף את משבר הדולר. שער הדולר אמנם מתקרב כיום ל-4 שקלים, ואולם המטבע האמריקאי - שכבר ירד לשער של 3.24 שקלים - עדיין משפיע על התעשייה. זאת, משום שכל עוד שער הדולר נמוך מ-4.5 שקלים, מתקשה תעשיית ההיי-טק להתמודד עם המתחרות בחו"ל מחד, ועם חברות רב-לאומיות שמושכות קווי ייצור מישראל לחו"ל - כגון קודאק - מנגד.



סקר של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, שנערך בקרב חברות היי-טק לפני כמה ימים, העלה כי 7,000 עובדי היי-טק צפויים להיות מפוטרים בתקופה הקרובה, ו-25 אלף עובדים נוספים צפויים להיות מפוטרים מהמעגלים שמסייעים לתעשיית ההיי-טק ומושפעים ממנה. מנהלי החברות סבורים שתחול ירידה של כ-11% בהיקף המכירות - כ-2.6 מיליארד דולר פחות מ-2007.



לטענת ראשי ההיי-טק וההון סיכון, הסכנה היא שילוב של מחנק האשראי, משבר הדולר והמשבר הפיננסי העולמי. לדבריהם, אם יפוטרו 7,000 עובדים, יתקשו 8,000 בוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה להיקלט בעבודה - וכך תיפגע צמיחת התעשייה.