מאז ומתמיד נחשב ההיי-טק לאחד מקטרי הצמיחה של המשק הישראלי, אך הוא גם מהפגיעים שבהם. חלקו הנכבד מורכב מחברות סטארט-אפ קטנות ונטולות מזומן - מה שהופך את התחום לרגיש במיוחד.
גם החברות הבינוניות והגדולות סובלות. "פרויקטים נעצרים כי לקוחות בעולם לא יכולים לשלם", סיפר עובד בכיר בחברת ענק. "אתה רואה את צבר ההזמנות נמס לך מול העיניים", סיפר אחר. "השוק שלנו, שוק הפיננסים האמריקאי, פשוט נעלם", אמר שלישי.
עובדי ההיי-טק, 100-150 אלף איש בסך הכל (אף אחד לא מסוגל לנקוב במספרים מדויקים), רואים את התעשייה מתפוצצת להם בידיים בפעם השנייה בתוך 6-7 שנים. התהליכים המואצים שהם נדרשים להם במהלך עבודתם השגרתית חוזרים אליהם כמו בומרנג בימים הקשים. הכל קורה מהר יותר בהיי-טק: ההצלחה - והאקזיט; הפינוקים - וגם הנפילות. בתעשייה שבה המשכורות גבוהות במיוחד והתנאים הנלווים מצוינים, מנהלים חייבים לשחרר לא מעט עובדים כדי לשחרר את הלחץ הפיננסי; אין דין 200 מפוטרים באמדוקס כדין מספר זהה של מפוטרים מקו הייצור של שטראוס.
והם מפטרים. מאז אמצע אוקטובר - "אחרי החגים" - פוטרו כ-1,900 עובדים, רובם מחברות קטנות ובינוניות, והיד עוד נטויה. הערכות בשוק מדברות על גל פיטורים משמעותי בשני הרבעונים הראשונים של 2009.
חלק מן החברות הגדולות עדיין נהנות מתקציבי 2008, אלא שתקציבי 2009 כבר ייראו אחרת לחלוטין. גם התקציבים המתכווצים של הלקוחות לא יסייעו, ומחנק האשראי מצד הבנקים והקרנות גובה גם הוא מחיר.
פגיעה משמעותית בחברות הגדולות עלולה לשלוח עוד אלפי אנשים הביתה, שכמו בתקופת התפוצצות הבועה - יתקשו למצוא עבודה בתחומם. "אפשר רק לקוות שעובדי ההיי-טק למדו את הלקח, וידעו לחסוך מספיק ממשכורותיהם לימים קשים", אמר לי באחרונה מנהל בכיר. "בקרוב הם כנראה יצטרכו את זה".
בהיי-טק הכל מהיר יותר: הפינוקים - וגם הנפילות
טלי חרותי-סובר
30.11.2008 / 7:06