מתי פיצוי לא חייב במס

>> לא פעם מעניק הדין פיצויים כספיים בגין נזקים נפשיים, גופניים ואחרים, כגון עוגמת נפש, הטרדה מינית, הוצאת לשון הרע או פיטורים עקב הריון. אין בחוק הוראות פטור או חיוב במס מפורשות לגבי פיצויים מיוחדים אלה.

ההלכה כי דין הפיצוי לצורכי מס כדין החלל אותו הוא ממלא. כאשר הפיצוי הוא תחליף להכנסה החייבת במס יראו את הפיצוי כחייב במס. לדעתי, אם הפיצוי נועד לפצות על פגיעה בתחום הפרט, במישור האישי, הנפשי, בשם הטוב, או בבריאות, אין לראותו כחייב במס.



גם במקרה בו יטענו רשויות המס כי הפיצוי מהווה הכנסה החייבת במס, יש לטעון לפטור ממס לפי סעיף 9 (7) לפקודת מס הכנסה, לפיו כל סכום הון שנתקבל כפיצוי, כולל על מוות או חבלה גופנית או נפשית, פטור ממס.



פוטר מהעבודה ופוצה בגלל עוגמת נפש



אחד מפסקי הדין החשובים שניתנו בשנים האחרונות על ידי השופט מגן אלטוביה (עמ"ה 1146/03), ואשר מהווה תקדים, דן בעניין מיסוי פיצויי נזיקין בגין עוגמת נפש ופגיעה בבריאות.



מדובר בעובד שקיבל פיצוי מהמעביד במסגרת פשרה לאחר מאבק משפטי.



העובד טען כי החלק הארי של הסכום הוא פיצוי נזיקי, בין היתר על עוגמת נפש, ולכן אינו חב במס. פקיד השומה סבר כי הסכום כולו חייב במס הכנסה.



במקרה זה הפיטורים אירעו לאחר שנמסר לעובד כי לאור שביעות הרצון ממנו יזכה להעלאת שכר. הוא זכה לשבחים על עבודתו ולכן סבר כי הפיטורים התרחשו על רקע נקמה אישית מצד מנהליו. התנהלות ההנהלה אף הובילה לפגיעה בבריאותו עד כדי אשפוז ולמסע של הכפשה נגדו בקרב גורמים בשוק המחשבים.



בהסכם הפשרה התחייבה החברה לשלם לעובד 660 אלף שקל, ומתוכם 380 אלף שקל פיצוי בגין עוגמת נפש. העובד דיווח על 605 אלף שקל כהכנסה פטורה ממס.



החברה דיווחה על כל הסכום כשכר עבודה, על אף שנתבקשה לעצור את הדיווח הזה על ידי העובד, שפנה למס הכנסה כדי לברר את טיב התשלום. לטענתו, הניכוי במקור נעשה במכוון על ידי דורשי רעתו בחברה.



פקיד השומה טען בבית המשפט כי גובה הפיצוי מעיד כי מדובר בתשלום בגין "תקופת הסתגלות" בשל הפיטורים ולא בשל נזקים כגון עוגמת נפש. עוד נטען כי הסכום אינו סביר כפיצוי על עוגמת נפש, בפרט על רקע מגבלות הפיצוי שבחוק איסור לשון הרע.



בית המשפט סבר כי לא כל הסכום השנוי במחלוקת מבחינת חבותו במס צריך להיות מיוחס אך ורק ליחסי העבודה. נקבע לראשונה כי פיצויים שנתקבלו בגין עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב אינם מהווים הכנסה לפי פקודת מס הכנסה ועל כן אינם חייבים במס.



במקרה הספציפי נקבע כי 158,500 שקל אינם חייבים במס, שכן הם פיצוי על נזקים שאינם ממקור החייב במס. גם הפרשי ההצמדה והריבית בגין סכום זה אף הם אינם חייבים במס.



רשות המסים לא הגישה ערעור על ההחלטה.



-



הכותב הוא מומחה בדיני מיסים ושותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות'



jack@blanga.co.il