"זה כמו ההבדל בין דינוזאור ללטאה"

>> המשבר הכלכלי זוקף את קומתם של משרדי בוטיק קטנים ונמרצים. לקוחות מדולדלי מזומנים כבר מתקשים לעמוד בשכר הטרחה לפי שעה שמחייבים המשרדים הגדולים וחוסכים בעלויות. המשרדים הגדולים אינם ממהרים להודיע על פיטורים, אולי בשל הדירוג המתקרב של תחילת 2009 המתבסס על נתוני מספר המועסקים בכל משרד. עם זאת, הם לא משדרים עסקים כרגיל.



במשרד מ. זליגמן בראשות עו"ד אלי זהר מודים בפה מלא במה שמשרדים אחרים פחות נלהבים לאשר: לקוחות כבר הודיעו על עזיבה למשרד קטן כדי לחתוך בהוצאות. שותף הליטיגציה עו"ד אהרן מיכאלי: "יש לקוחות, בעיקר החברות הגדולות, שמסתדרים ונשארים בגדולים, אבל בהחלט יש לקוחות שיעדיפו ללכת למשרד קטן. לפעמים זה יכול להיות חצי שכר טרחה. החצי עדיין רווחי עבור המשרד הקטן, מה שמשרד גדול לא יכול להרשות עצמו".

שוק עריכת הדין לא אדיש למשבר. משרדים יתמזגו, חלקם יחליפו נישה. עורכי דין חדשים יתקשו במציאת עבודה. הזרז לשינויים הוא הלקוחות ויכולת התשלום שלהם. המשרדים הקטנים יכולים להציע מחירים תחרותיים יותר. השאלה היא אם העלות תגבר על יחסי הנאמנות בין הלקוח הוותיק לעורך הדין.



עו"ד רונן ברק, שמנהל משרד בוטיק של עשרה עורכי דין בתחום ההיי-טק, משוכנע כי תקופת המשבר מזמנת לו הזדמנויות. "מקבלי החלטות מתפכחים מהבאז השיווקי של המשרדים הגדולים. בעיתון כל הזמן כתוב כמה עורכי דין יש בגדולים. היתרון שלהם הוא לגייס עורכי דין למטרות גדולות כמו הנפקות. לי אין כוח אדם כזה, אבל כיום אין הנפקות ועסקות בתחומים אלה. כל החברות מנסות להתייעל ולצמצם עלויות. התהליך הטבעי שחווינו במשבר של 2001 הוא חזרה למשרדי הבוטיק. הלקוח ראה שעורך דין שם אינו נופל מזה שבמשרד גדול, שכמעט ולא היה נפגש עמו בעבודה השוטפת".



ברק ממחיש את החיסכון באמצעות לקוחה גדולה שלו, מלם תים, שרכשה בשנים האחרונות כמה חברות. "בסוף עסקה אנו רואים כמה שעות השקיע המשרד הגדול, מה החיוב שלו ומה החיוב אצלנו", הוא אומר. לפי חישוביו, הפער בעסקה יכול להימדד בעשרות אחוזים, שמשמעותם עשרות אלפי שקלים.



ברק מתעלם מהסכנות למשרדים בתחום ההיי-טק. לגישתו, המשרדים הקטנים לא ייפגעו מהמשבר. "חברת סטארט-אפ לא צריכה כיום לפנות לפירמה גדולה. היא מנסה לשמור את מה שיש לה כרגע ובטח לא רצה להנפקה. היא מנסה לעשות גיוס פרטי מקרנות הון סיכון".



משרד לשירותים מיוחדים



המשרד של עו"ד גיל נדל הוא נישתי - עיסוקו בסחר בינלאומי, יבוא ויצוא. מקום מושבו באזור התעשייה של לוד והוא מונה חמישה עורכי דין. המיקום יוצא הדופן נובע ממקום מושבם של סוכני המכס. גם נדל מנסה לחזק את התיאוריה בדבר האפשרויות הגלומות במשבר. משרד נישה אינו מתבסס על ריטיינר, אלא על הרבה לקוחות באותו נושא, הוא מסביר.



כיצד אתם חווים את המשבר? "לקוחות מבקשים יותר פריסת תשלומים. איננו מרגישים ירידה בכמות הלקוחות ולא נאלצנו להפחית את שכר הטרחה. זה משרד שמראש ממצב את עצמו לשירותים מיוחדים. זה יותר בית מרקחת שעובד על תיק ספציפי עבור לקוח. לרופא מומחה יודעים שמשלמים יותר".



עו"ד אריה רבינוביץ, ממשרד שטיינברג-רבינוביץ, מנסה להסביר את ההבדל בין משרד גדול לקטן: "זה כמו ההבדל בין דינוזאור ללטאה. חיה גדולה קשה לה עם שינויים. עד שהיא מפנימה ומתחילה לזוז ולהניע. מישהו קטן הוא יותר זריז. אני מקבל את השינויים בשוק יותר מהר ומעביר הילוך לתחום הליטיגציה. אין לי מחלקה של עסקות שאני צריך לחשוב מה לעשות אתה. ההוצאות שלנו יותר קטנות, ואנו יכולים לתת שירות מהיר ותמחור מתאים".



משרד שטיינברג-רבינוביץ מונה שלושה עורכי דין ועוסק בדיני עבודה (ייצוג עובדים מול מעבידים) והיי-טק. לדברי רבינוביץ, "רוב הזקוקים לעורכי דין כיום הם עובדים וחברות קטנות. משרדים גדולים לא יכולים לתת להם שירות מבחינת עלות-תועלת. אלה סכומים שאינם מצדיקים עבורם את העבודה. הם עובדים בחיוב שעתי. קח עובד שיש לו תביעה ממוצעת של 60-70 אלף שקל. בחיוב שעתי רוב הכסף ילך לעורך הדין. אני לוקח מקדמה מסוימת ואחוז מסך התביעה. הסיכון מתחלק בין הצדדים".



משרד רזה ואגרסיווי



עו"ד עומר בן-צבי, יוצא משרד גדול, ייסד לפני כמה שנים משרד בן שמונה עורכי דין שמתמחה בהיי-טק. "באנו בגישה של הקמת משרד רזה בעלויות ואגרסיווי במחירים. ניסינו לשמר את המקצועיות ולא להתפרע בתעריפים. רוב הלקוחות הראשונים שלנו קיבלו שירותים במשרדים גדולים, נושא ההוצאות הוא משמעותי אצל סטארט-אפים וקל להם להתחיל אצלנו".



החסכנות באה לידי ביטוי בכך שבמשרד של בן-צבי אין מתמחים (יש מזכירה). הוא מדווח כיצד חברה טכנולוגית, שכוללת עשרות עובדים, עברה באחרונה מאחד מחמשת הגדולים אליו. בחברה רגזו על חשבון שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים (לא סופי) שקיבלו על תיק ספציפי. "כשאני בא לעסקה ועובד שעות אז אני בא עם צוות של עוד שני עורכי דין ומולי עובדים חמישה אנשים, והמחירים בהתאם", מוסיף בן-צבי.



אינך חושש מהמשבר בהיי-טק? "ההיי-טק חי ובועט בכל הכוח. חלק מהמשבר הוא מלאכותי ויש בו אלמנט פסיכולוגי. כל החברות שאנו מייצגים ממשיכות לפעול במלוא המרץ. אני רואה סימנים של בעיה בגיוס כסף של חברות ההיי-טק. אם קודם העסקה היתה רצה מהר, כיום היא יותר מורכבת, המשקיעים יותר זהירים".



ליטיגציה בעלייה



אלה אמורים להיות הימים הגדולים של הליטיגציה - ייצוג בבתי משפט. המשרדים הגדולים והקטנים כאחד מנסים לרכז כוחות בתחום זה שבו יש פרנסה תמיד, וכיום עוד יותר. "בתקופות כאלה, עם ישראל שאוהב להתדיין אוהב עוד יותר להתדיין", מציין מיכאלי.



עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל ממשרד גורניצקי, מהגדולים בארץ, ממפה את מצב השוק: שוק ההון, היי-טק, עסקות ונדל"ן בירידה. מצד שני לדבריו, ליטיגציה, פירוקים ומיסוי בעלייה. לטענתו, הדרך ליציאה ממשבר היא דרך תשתיות ופרויקטים לאומיים. מי שילווה אותם, הוא בטוח על סמך ניסיון העבר, הם המשרדים הגדולים.



מטלון לא מודאג מהיעדר עבודה כי גם תהליכי קריסה של חברות משופעים בעבודה לעורכי הדין. "בתפישה שלנו עורכי הדין מצוותים ליותר מתחום עיסוק אחד. אין מחלקה אחת שמחוסרת פעילות. עורך דין שטיפל בהנפקה יכול לעסוק בייעוץ לחברה.



"גם בהנחה ש-2009 לא תהיה קלה", מבטיח מטלון, "לא נוותר על ההון האנושי שלנו. זו הטעות הגדולה ביותר שמשרד יכול לעשות". עם זאת, הוא מספר שממחזור המתמחים האחרון גויסו חמישה מתמחים, ולולא המשבר אולי היו מגויסים עשרה.



מיכאלי מתאר מציאות קשה יותר. לחלק מעורכי הדין יש פחות עבודה ומטעמי חוסר נעימות הם אינם הולכים הביתה בחמש אחר הצהרים.



האם תסגרו את מחלקת שוק ההון? מיכאלי: "משרד שמתיימר להיות one stop shop שעובד באופן רב שנתי, לא יכול להרשות לעצמו לבטל את המחלקה, כשלקוח יבוא ב-2011 וירצה תשקיף מה תגיד לו? לסגור זה בדקה אחת, לפתוח לוקח שלוש שנים. צריך להשאיר מחלקה שמישה גם אם היא מפסידה".



מיכאלי לא מכחיש כי המשרדים הקטנים זריזים, גמישים ומתמחית נקודתית. הוא מודה ש"במשרדים גדולים יש מאסה קריטית של הוצאות ופאסון לא מבוטל. הם אינם יכולים לקצץ בקלות. זה מעין סופרמרקט, מחלקות אחרות תומכות במחלקת תשקיפים".



מיכאלי גם מדמה את המשרד לנושאת מטוסים. "היא לא גמישה ואינה יכולה להתחבא מאחורי שוניות קטנות, אבל יכולה להיות יציבה גם אם פחות רווחית".



אז מה היתרון במשרד גדול?



"היתרון מגיע כשהשאלות המשפטיות שעל הפרק מצריכות ראייה היקפית של עבודה, חברות וחוזים ומאה ואחד עניינים נוספים. משרד גדול יכול בישיבה אחת לקבל תשובות אחראיות ממאגר ידע עצום ומנוסה. במשרד גדול היכולת שלי להתלבט טובה יותר ללקוח. אם אני בספק, יש לי קאדר של 20 שותפים. במשרד קטן זה אתה ואלוהים יש לזה מחיר. אני עורך דין מעולה אך לא סופרמן ושמח להחליף מחשבות עם אלי זוהר שיש לו 40 שנות ניסיון".