סמי עופר הפליג - צים נשארה מאחור: האוניות שסמי עופר מכר לצים מושכות אותה למצולות הים

>> ארבע שנים בדיוק לאחר שרכשה וחכרה אוניות ב-820 מיליון דולר מחברה פרטית של סמי עופר ("סמי עופר מפסיד 105 מיליון דולר על העסקה" - טענו בכירי החברה אז) מגלה צים כי הענף סובל מעודף אדיר של אוניות. האם צים תפתח מחדש את הסכמי החכירה שלה עם משפחת עופר או שתשלומי הדיווידנד של החברה הציבורית כי"ל ימשיכו לממן אותה?



החברה לישראל הודיעה בסוף השבוע שעבר על נכונותה להזרים לצים 150 מיליון דולר במהלך 2009, על רקע התנאים שוקי הספנות האשראי הבינלאומיים והשפעתם על צים.

ההכרזה של החברה לישראל באה חמישה חודשים בלבד לאחר שהחברה שבשליטת עידן עופר הזרימה 246 מיליון דולר לצים בהנפקת זכויות, ועל רקע הפסד רבעוני של 61 מיליון דולר לצים - העוסקת בשירותי הובלה ימית של מכולות, בקווים ובלוחות זמנים קבועים - והפסד של 131 מיליון דולר בינואר-ספטמבר 2008.



בעקבות ההפסדים הכבדים ב-2008 נשחק ההון העצמי של צים ל-736 מיליון דולר, ואלמלא הזרימה לה החברה לישראל 246 מיליון דולר ביוני 2008 היה ההון העצמי של צים יורד ל-14.6% מהמאזן, בסוף הרבעון החולף בהשוואה ל-21.7% מהמאזן ברבעון המקביל ב-2007 - והחברה, שהודתה כי היא מנהלת מו"מ עם הבנקים על ויתור או שינוי חלק מאמות המידה הפיננסיות (Covenants) שנקבעו בהסכמי המימון עם הבנקים, היתה מתקשה עוד יותר להתמודד עם אמות מידה אלה.



צים אינה צופה שיפור במצבה בעתיד הנראה לעין: "לנוכח הירידות החדות בשיעורי הגידול בביקושים ולנוכח עודף ההיצע של אוניות שאמורות להיכנס לשוק בתקופה הקרובה מעריכה צים כי יימשכו הירידות בדמי ההובלה ובניצולת האוניות".



הירידות החדות בדמי ההובלה הימית ובניצולת האוניות מתרחשות על רקע השקעות כבדות של חברת צים בהגדלת קיבולת ההובלה של החברה. צים השקיעה במצטבר 1.575 מיליארד דולר בשנים 2005-2007, וסכום נוסף של 454 מיליון דולר בינואר-ספטמבר 2008, אלא שהשקעות אלו מתגמדות לעומת ההשקעות הצפויות להתבצע עד 2011. תוכנית ההצטיידות של צים, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר, עולה מדרגה דווקא על רקע חולשה בכלכלה העולמית, והיצע גדל והולך של אוניות שיורד מפס הייצור של המספנות.



האסטרטגיה של צים נראית בשלב זה ככישלון קולוסלי וכמתכון בטוח להתרסקות, ואמנם החברה מודה בסקירת המנהלים לדו"חות הכספיים של החברה לישראל כי "על פי התוכנית האסטרטגית של צים תיכננה צים גידולים משמעותיים ב-2009 עד 2012, הן ביכולת ההובלה שלה והן בכמויות המובלות. צים סבורה שהתוכנית האסטרטגית אינה בת יישום בתנאי השוק הקיימים, ולפיכך מכינה תוכנית פעולה המתייחסת לתנאי השוק הנוכחיים".



ההודאה בכישלון היא הזדמנות להיזכר באחת מעסקות בעלי העניין הגדולות בתולדות הבורסה, ולתהות אם לעסקה זו היתה תרומה להידרדרות צים.



ים של אוניות



החברה לישראל הביאה בסוף דצמבר 2004 לאישור בעלי המניות עסקה בהיקף כספי כולל של 820 מיליון דולר. העסקה כללה רכישה מצד צים של שתי אוניות מחברת זודיאק שבשליטת סמי עופר תמורת 54 מיליון דולר לאונייה; רכישה של ארבע אוניות מחברת זודיאק תמורת 54 מיליון דולר לאונייה על ידי חברה משותפת בחלקים שווים של צים עם עופר ספנות (שבבעלותם של אייל עופר, בנו של סמי עופר, ואודי אנג'ל, חתנו לשעבר של סמי עופר); חכירה של ארבע אוניות מהחברת המשותפת לצים ולעופר ספנות במחיר של 23 אלף דולר ליום, וחכירה של שתי אוניות מזודיאק ל-10 שנים תמורת 23 אלף דולר ביום.



החלק השני של העסקה כלל רכישת שתי אוניות מזודיאק שבשליטת סמי עופר תמורת 74 מיליון דולר, וחכירת שתי אוניות מחברת זודיאק ל-10 שנים תמורת 31.5 אלף דולר ביום.



צים הסבירה כי העסקה תואמת את התוכנית האסטרטגית שלה, שכוללת רכש אוניות ושדרוג הצי כדי לשמור על התחרותיות ונתח השוק.



העסקה נעשית במחירי שוק גם בהתחשב בירידה אפשרית במחירים מ-2006 ואילך. צים טענה כי היא מנצלת הזדמנות עסקית שספק אם תחזור, אותה זימנו לה קשריה המסחריים של קבוצת זודיאק. צים הסבירה כי נוכח עודף הביקוש לאוניות, יש צורך בכניסה לתהליכי הצטיידות של שנים מראש, וכי רק הירתמותה של זודיאק מאפשרת לה זמינות של אוניות חדשות במועדים הדרושים לה.



צים לא הסתפקה בעסקת בעל עניין זו. החברה חתמה על שתי עסקות עם עופר ספנות, ביולי ובאוקטובר 2007, לחכירה של שמונה אוניות לתקופה של 12 שנה, החל ב-2010-2011, בתמורה כוללת של 460 מיליון דולר.



מהלך נוסף עם בעלי עניין היה בפברואר 2008, כאשר דירקטוריון החברה אישר את הארכת תקופת החכירה בתנאי שוק לתקופות של עד 5 שנים של שלוש אוניות המוחכרות לצים על ידי בעלי עניין.



צים קיבלה שלוש אוניות שאותן רכשה בעסקת בעלי העניין מדצמבר 2004 כבר ב-2006, וחמש מהן ב-2007, ולפרק זמן מסוים אף נהנתה מעלייה בדמי ההובלה הימית מעבר לאלו ששילמה לחברת זודיאק ולעסקה המשותפת לה ולעופר ספנות. יתרה מזו, החברה מכרה שתי אוניות שטרם נמסרו במחיר של 112 מיליון דולר כל אחת וברווח של 34 מיליון דולר לכל אחת, והחכירה 2 אוניות אחרות בספטמבר 2006 לתקופה של חמש שנים מיום מסירתן ברווח של 6 מיליון דולר לשנה.



מחירי התובלה בצניחה



אלא שבמחצית 2008 חלה הידרדרות משמעותית במצב השוק. מחירי ההובלה הימית של סחורות בתפזורת (צובר) נפלו ב-94% ממחצית יוני 2008, ואף כי אין קשר חד-חד-ערכי בין מחירי ההובלה בצובר לבין מחירי ההובלה במיכליות, תחום עיסוקה של צים, ברור שגם מחירי ההובלה במיכליות נמצאים במגמת ירידה חזקה.



מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, שנשאל על מצבה של צים, אמר כי איש לא יכול היה לחזות את עומק המשבר בכלכלה העולמית. עם זאת, נראה שאפשר לומר במידה רבה של ביטחון שמצבו של סמי עופר - שהיה הצד המוכר בעסקת בעלי עניין של 820 מיליון דולר בדצמבר 2004 - טוב בהרבה ממצבו של הצד הקונה בעסקה זו - צים שבבעלות החברה לישראל.



סביר להניח גם שההחלטה מפברואר 2008, להאריך את הסכמי החכירה של שלוש אוניות מחברות פרטיות שבשליטת משפחת עופר לתקופות של 3 עד 5 שנים, היטיבה עם בעלי העניין ולא עם החברה.



לפי שעה מתמודדת צים עם המשבר באמצעות הזרמות הון מצדה של החברה לישראל, כלומר, החברה הציבורית מממנת את ההצטיידות באוניות, בין היתר באמצעות עסקות בעלי העניין מדצמבר 2004 ומפברואר 2008. החברה לישראל, מצדה, נשענת על החברה הבת כימיקלים לישראל, שחילקה עד כה דיווידנדים בסכום מצטבר של 850 מיליון דולר ב-2008.



ארבע שנים לאחר אותה עסקה, שהביאה לגידול בכושר ההובלה תמורת 820 מיליון דולר, נראה כי גלעד עומד בפני אתגר לא פשוט וכנראה חדש לו: גלעד והחברה הבת צים יצטרכו לנהל עם משפחת עופר מו"מ על פתיחת הסכמי החכירה ארוכי הטווח והורדת דמי החכירה כך שיתאימו למציאות הכלכלית החדשה - ממש כפי שעושות בימים אלו חברות ספנות שחתמו על הסכמי רכישה במחירים גבוהים עם המספנות, ועכשיו עושות כל מאמץ להשתחרר מהם.