אורי, בן 31, פוטר באחרונה במפתיע מחברת היי-טק גדולה. אחרי שהתאושש מההלם הראשוני, הוא החל מיד בחיפוש עבודה. "חבל לי לבזבז זמן", הוא אומר. "אמנם קיבלתי פיצויים ומשכורת של חודש מלא, אבל ברור לי שהמצב עכשיו לא פשוט. לא אכפת יהיה לי גם להתפשר קצת על השכר, העיקר שתהיה משכורת בסוף החודש. אם כל התחזיות השחורות על מיתון שיגיע לישראל ב-2009 יתממשו - אני ממש לא רוצה להישאר בלי עבודה".
לעומתו כפיר, בן 34, שפוטר הוא מאותה החברה, רוקם תוכניות שונות בתכלית. "מיד אחרי השחרור משירות קבע בצה"ל התחלתי ללמוד ולעבוד במקביל", הוא מספר. "עכשיו אני מתכוון לנצל את פסק הזמן ולנסוע לטיול של חצי שנה במזרח - טיול שכל החברים שלי עשו ולי לא היה זמן. אשתי מסיימת את כתיבת התזה שלה ואנחנו מתכוונים לארוז ולהתנתק קצת. מקווים שעד שנחזור המצב יתייצב".
דילמה קשה עומדת בפני המפוטרים הטריים. יש הטוענים כי אסור בתכלית האיסור לעזוב בימים קשים אלה את שוק העבודה - ויש דווקא מי שחושב אחרת. אנשים אלה יעדיפו לנצל את הזמן להתאווררות ומילוי מצברים, ללימודים אקדמאיים או להסבה מקצועית לתחום העיסוק שעליו תמיד חלמו.
לא חסיד של מנוחה
"בהתמודדות עם מצבי משבר, הדבר שהכי עוזר לרוב האנשים הוא להיות בפעולה, להתחבר למה שנותן להם חוויה של בריאות, יצירתיות, עשייה, עצמה וכח", אומר ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר העוסק בייעוץ לארגונים ומנהלים.
לדבריו, בעבור רוב האנשים העשייה הכי רלוונטית תהיה לחפש מקום עבודה אחר, בעיקר כדי לענות על הצורך בפרנסה - אך הם יעשו זאת גם מאחר שהעבודה היא העיסוק העיקרי של אנשים בעולם המערבי, שבמידה רבה גם מגדירה אותם.
"כל אחד יכול לגזור את סוג ההתמודדות המתאימה לו, אבל בשורה התחתונה אני לא חסיד גדול של מנוחה", מוסיף מנדל. "זה לא אומר שצריך אוטומטית לחפש עבודה. אם מפוטר יכול להרשות לעצמו כלכלית להתמקד בתחביבים לכמה שבועות, לעשות טיול מסביב לעולם או לעסוק בספורט זה מצוין. העיקר לא לשקוע בחוויית המנוחה או ההתאוששות מהפיטורים. החשש הוא שתשתלט עליך הרגשת חוסר אונים כתוצאה מאובדן שליטה על הסיטואציה".
ד"ר ארז יעקובי, מהפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, סבור כי התשובה תלויית אדם ומצב. "במצב הנוכחי כשהצפי הוא למיתון, הסבירות למציאת עבודה בעבור רוב העובדים תהיה נמוכה יותר. לכן, הנטייה הטבעית תהיה להתחיל לחפש מקום עבודה כדי לא לפספס הזדמנויות שהופכות לנדירות. תקופות של שגשוג מאפשרות יותר מרחב פעולה".
יעקובי מציין שההחלטה אם לצאת לחופשה או לחפש מיד את הדרך חזרה למעגל העבודה תלויה גם בכישורי העובד. "ככל שיש לעובד יותר כישורים אישיים וניסיון, כך הוא הוא יכול לאפשר לעצמו לקח פסק זמן ולברור את המשרות שהוא רוצה להגיש אליהן מועמדות. לעומת זאת, עובד חדש יחסית בשוק העבודה, צריך למהר למצוא תעסוקה חדשה".
הגשמת את ייעודך?
אם כבר החלטת לצאת מהשוק, כדאי לנצל את הזמן ללימודים אקדמיים או להשתלמות בתחומים חדשים. "כשעובד מגיע לראיון עבודה אחרי תקופה ארוכה שבה לא היה מועסק, סביר שלמראיין יהיה חשוב לדעת מה עשה בזמן הזה - זה פשוט עניין של מיצוב", אומר יעקובי.
היועצת הארגונית ענבל ונגר דווקא לא חושבת שעובדים מפוטרים מחויבים בהכרח לדהור קדימה. לדבריה, הזמן הפנוי לאחר הפיטורים יכול, וצריך, לשמש עובדים כדי לשקול את המשך דרכם המקצועית. לטענת ונגר, רוב העובדים ימצאו את עצמם בשלב זה או אחר בחייהם בצומת דרכים בקריירה ויתחבטו בהחלטה לגבי עתידם המקצועי, ולכן מדובר אולי בתקופה טובה לחשבון נפש.
"ההחלטה אם לקחת הפוגה או לא היא קשה ומורכבת, מאחר שגורמים רבים מעורבים בה כמו רצונות העובד, כישוריו וערכיו וכן משפחתו וגורמים בארגון שבו הוא עובד", אומרת ונגר. "אחרי שאלת המצב הכלכלי - מאפשר או לא מאפשר הפוגה - העובד צריך לשאול את עצמו עד כמה היה לו טוב במקום העבודה הקודם", מוסיפה ונגר. "עליו לחשוב האם הוא נהנה מהעבודה ומהתחום, או שמא יש לו סימני שאלה וספקות מבחינת המשך מסלול הקריירה. יש שאלות גדולות שמתחדדות בעקבות הסיטואציה. פיטורים הם אתנחתא שנכפתה על עובד, אבל אפשר לעצור, להתייעץ ואם רוצים בכך - לתכנן שינוי, שעשוי אפילו להביא לתחלה חדשה".
career@themarker.com
ד"ר אמיר מנדל: "אם מפוטר יכול להרשות לעצמו כלכלית להתמקד בתחביבים לכמה שבועות - זה מצוין"
מאת עידו סולומון
30.11.2008 / 8:42