>> עבור הצרכן האמריקאי, נגמרו המשחקים. הצריכה הפרטית בשקלול האינפלציה צפויה לרשום רבעון שני של ירידות במחצית השנייה של 2008, בשיעור שנתי של 3.5%. מאז שנות ה-50 נרשמו רק ארבע פעמים ירידות בצריכה במשך שני רבעונים רצופים, אך זוהי הפעם הראשונה שבה הירידה בשני הרבעונים תהיה חדה יותר מ-3%. לירידה הנוכחית בצריכה אין תקדים בעידן המודרני.
החדשות הטובות: נראה שהתורים בעונת החגים השנה יהיו קצרים יותר. החדשות הרעות: עלייה בשיעור האבטלה, ירידה בהכנסות, ירידה בשווי הבתים, קריסת קושי המניות, שיעור שיא של חובות משקי הבית ומחנק אשראי נוראי. אך יש משמעות עמוקה, ואולי אף חיובית, לכל זאת: כעת הצרכנים נוטשים את הצריכה תלויית הנכסים ואסטרטגיות החיסכון שבהן נקטו בבועות של תריסר השנים האחרונות, וחוזרים לסגנון חיים זהיר יותר המבוסס על הכנסותיהם.
זהו תיקון מכאיב אך הכרחי. מאז אמצע שנות ה-90 לא הצליחה העלייה בהכנסת משקי הבית להדביק את העלייה החדה בצריכה הפרטית בארה"ב. הדבר הביא לירידה מתמשכת בחיסכון הפרטי. כנתח של ההכנסה הפנויה ירד שיעור החיסכון מ-5.7% בתחילת 95' לכמעט אפס ב-2005-2007.
בימי הפריחה של שוקי הנדל"ן לא היו לצרכן האמריקאי כל נקיפות מצפון בנוגע לבזבוז חסכונותיו וצריכה מעבר לרמת ההכנסה. התייקרות הנכסים - תיקי ההשקעות ובייחוד הבתים - נחשבה למספיקה בכדי לכסות על ההפרשים. אך לאחר פקיעת מרבית בועות הנכסים, גילו 77 מיליון הבייבי בומרס של ארה"ב כי לא חסכו מספיק כסף לגמלאות.
חמור מכך - מיליוני בעלי בתים השתמשו בנכס שלהם לערבות להלוואות. לפי חישובי הבנק המרכזי, ההוצאות כנגד שווי הבתים בארה"ב עלו מכ-3% מההכנסה הפרטית הפנויה לכ-9% ב-2006. כתוצאה מכך, חובות משקי הבית הגיעו לשיא של 133% מההכנסה הפרטית הפנויה עד סוף 2007 - זינוק ענק לעומת החוב הממוצע בעשור שקדם לכך, 90%. באקלים הנוכחי, גישה זו הביאה לתוצאה בלתי רצויה. אם כך אין זה מפתיע שהצריכה ירדה בשיעור כה חד.
עשור של צריכה מואצת הקפיץ את הצריכה הפרטית בארה"ב לשיעור של 72% מהתמ"ג ב-2007 - שיעור שיא בקרב הכלכלות הגדולות בעידן המודרני. עם התכווצות של חלק עצום מהכלכלה, כמעט שאי אפשר להתחמק מהאפשרות של מיתון עמוק וממושך. הצמיחה בצריכה, שהגיעה בממוצע לכ-4% בשנה ב-14 השנים האחרונות, עשויה להאט לשיעור של 1%-2% בשלוש עד חמש השנים הקרובות.
ארה"ב צריכה מדיניות חדשה כדי להתמודד עם הכלכלה שאחרי הבועה. תהיה זאת טעות לקבוע הטבות מס שמיועדות להגדיל את הצריכה הפרטית המנופחת. האמריקאים צריכים לחסוך. הם לא צריכים עוד טלוויזיה עם מסך שטוח מתוצרת סין.
ממשל אובמה צריך לעודד חיסכון שייצב את הקרקע הכלכלית וישחרר משאבים שאותם ניתן יהיה להקצות להשקעות שהיו צריכות להתבצע מזמן בתחום התחבורה והתשתיות, האנרגיה החלופית, החינוך, הכשרת העובדים וכדומה. אסטרטגיה זאת לא רק תיצור משרות חדשות אלא גם תקטין את התלות האמריקאית בחסכונות וביבוא ממדינות זרות. הדבר יסייע גם להפחית את הגירעון התקציבי ואת ההלוואות הזרות הנדרשות במצב כה בלתי מאוזן.
אנחנו לא צריכים להמציא מחדש את הגלגל כדי ליישם מדיניות חיסכון יעילה. הכסף צריך לצאת ממשכורות הציבור. ניתן לעשות זאת או על ידי תמריץ - להרחיב את ההטבות לתוכניות החיסכון - או באופן כפוי, כגון הפרשות לביטוח הלאומי. כל עוד הכלכלה נשארת במיתון, אין טעם לקבוע העלאות מסים הקשורות לחסכונות חובה.
אחת ממטרות המדיניות הפיסקלית צריכה להיות תמיכה במועסקים חדשים מהמעמד הבינוני, בייחוד בהגדלת הביטוח במקרה של פיטורים והשקת תוכניות הכשרה. יש להפריד בין סיוע שמיועד עבור הקורבנות התמימים של המיתון לבין מדיניות שגויה שמיועדת לעודד את הצריכה.
משברים הם חוויית למידה כואבת אך יעילה. ארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה להחמיץ את ההזדמנות. הילולת הצריכה צריכה לפנות דרך לחיסכון מחודש ולהשקעות. זאת התקווה הטובה ביותר להתאוששות כלכלית ולשגשוג ארוך טווח של הכלכלה האמריקאית.
-
סטיבן רואץ' הוא יו"ר מורגן סטנלי אסיה
ארה"ב חייבת לשנות את הרגלי הצריכה הקטלניים שלה
סטיבן רואץ'
30.11.2008 / 9:13