>> המידע והניתוח המובאים בעמודים אלה מתמקדים באיגרות החוב הסחירות שהונפקו בבורסה בתל אביב. ואולם לחברות שהנפיקו אותן יש חובות פיננסיים נוספים - לבנקים. לעתים קרובות, החובות שלהן לבנקים גדולים הרבה יותר מהחובות לבעלי האג"ח.
המידע הזה חשוב, שכן כשמנהלי החברות מתכננים את הפעילות הפיננסית שלהם, הם חייבים להחליט למי להחזיר את ההלוואות קודם - לבנקים או למחזיקי האג"ח.
לב לבייב הוא דוגמה מצוינת. בין דצמבר 2008 לדצמבר 2009 החברות שבשליטתו יידרשו לשלם לבעלי האג"ח שלהן כמעט 600 מיליון שקל. הסכום הזה, לכשעצמו, לא אמור להוות בעיה ללבייב. אלא שאפריקה ישראל, החברה שהוא שולט בה ושנמצאת בראש פירמידת החברות הבורסאיות הישראליות שלו, צריכה לשלם לבנקים בטווח הקצר סכומים גדולים הרבה יותר.
לפי הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השלישי, בסוף יוני 2008 היו לקבוצה התחייבויות שוטפות לבנקים ולספקי אשראי אחרים בהיקף של 6.2 מיליארד שקל, כלומר בין אוקטובר 2008 לספטמבר 2009 היא צריכה להחזיר לבנקים 6.2 מיליארד שקל. לפיכך, החובות שהיא תצטרך להחזיר לבנקים בתקופה הקרובה גבוהים בערך פי עשרה מהחובות שהיא תצטרך להחזיר לבעלי האג"ח.
ועדיין, מדובר רק בחוב הפיננסי השוטף. לכל החברות שנותחו, כולל בוודאי אפריקה ישראל, יש חובות המיועדים להיפרע בעתיד - החל מבעוד שנה ועד לכמה שנים קדימה. ברוב המקרים, החוב הפיננסי ארוך הטווח גדול בהרבה מהחוב השוטף: אצל אפריקה ישראל, נכון לסוף ספטמבר, החוב הפיננסי ארוך-הטווח גבוה מ-16 מיליארד שקל.
הסכומים האלה אינם כוללים כמובן את החובות שהחברות האחרות שבבעלות לבייב ושאינן נמנות עם קבוצת אפריקה ישראל.
בעל שליטה נוסף שהחוב של החברות שבשליטתו לבנקים גדול מהחוב שלהן לבעלי האג"ח הוא יצחק תשובה: בעוד שבין דצמבר 2008 לדצמבר 2009 החברות בקבוצת דלק יצטרכו לשלם לבעלי האג"ח כמעט 700 מיליון שקל, החוב הפיננסי השוטף של קבוצת דלק היה בסוף ספטמבר 6.5 מיליארד שקל והחוב הפיננסי ארוך-הטווח הסתכם בכ-26 מיליארד שקל נוספים.
גם לקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר יש חובות גדולים לבנקים, אבל היציבות הפיננסית שלה בכל זאת גדולה יותר, ויעידו על כך התשואות הנמוכות מאוד שבהן נסחרו האג"ח שלה ושל החברות הבנות שלה לכל אורך המשבר.
בדו"חות הכספיים הלא-שנתיים שלהן, חברות רבות אינן מספקות פירוט משנה להתחייבויות הפיננסיות שלהן, כך שקשה לדעת כמה מתוך ההתחייבויות האלה הן לבנקים וכמה לבעלי אג"ח או ספקי אשראי פיננסי אחרים. בוודאי קשה עד בלתי אפשרי לדעת גם את מועד הפירעון של חובות אלה. אבל בעתות כאלה של משבר אשראי ואף משבר אמון, המידע הזה חיוני לצורך קבלת החלטות השקעה. זו הסיבה לכך שרשות ני"ע פירסמה טיוטת הנחיה לחברות הבורסאיות לדווח על חובותיהן לנותני האשראי השונים לפי שנים.
ההנחיה אינה מחייבת עדיין, אבל בכל זאת, כמה עשרות חברות שיגרו דיווחים כאלה - שיעור קטן מסך החברות שניירות הערך שלהן נסחרות בבורסה. כשההנחיה תהפוך למחייבת, היכולת לנתח את החשיפה הפיננסית של החברות הבורסאיות למשבר תקפוץ מדרגה.
ועוד לא דיברנו על החובות לבנקים
נתן ליפסון
1.12.2008 / 7:21